______

HIV והגיל השלישי

החיים עם הנגיף בגיל מתקדם

אלו שקיבלו תשובה חיובית ל-HIV במהלך שנות השמונים, יכולים להעיד כמה בדיונית נראתה אז האופציה להגיע בחיים לימים אלה ועוד להביט אל המחר. לפני עידן הטיפול התרופתי, גם התחזיות הנדיבות ביותר, לא הותירו לנשאי הנגיף יותר מעשר שנים. מאז, המציאות השתנתה באופן דרסטי. נכון להיום, תוחלת החיים שצפויה לנשאים מטופלים כמעט זהה לתוחלת החיים של יתר האוכלוסייה. אריכות הימים הביאה עמה לא רק אנחת רווחה גדולה, אלא גם שינתה עבור חיוביים רבים את הדרך שבה הם תופסים את החיים עם הנגיף.

ללא קשר לסטאטוס ה-HIV, החיים בגיל מבוגר כוללים תכנוני פרישה מסודרים ופנאי לפעילויות חדשות, והם בשורה שמחייבת היערכות. ככל שנכיר את השינויים שאנו חווים ונהיה יותר מודעים להם– גופניים ונפשיים כאחד – כך ניטיב להתמודד עמם. לצערנו, לא הרבה ידוע כיום על תהליך ההזדקנות עם HIV מלבד זה שחלק מהתופעות הקשורות לגיל המבוגר עשויות להתחיל בקרב אנשים שחיים עם HIV כמה שנים מוקדם יותר (בהשוואה לאנשים שאינם נושאים את הנגיף).

התבגרות והזדקנות עם HIV ולצד הטיפול התרופתי הם הנושאים הנחקרים ביותר ברפואת HIV, ומדי שנה מצטבר ידע רב נוסף, עדכני יותר, ולצדו המלצות רפואיות חדשות. בפרק זה נסקור את מה שידוע לנו היום על מה שקורה לאחר גיל 50, ונתייחס בקצרה לדברים שכדאי לשים אליהם לב. עקב השינויים הרבים שאיתם מתמודד הגוף שלנו בגיל המבוגר, לפעמים קשה להבדיל בין "סימנים רגילים" של הזדקנות ובין השפעות הנגיף ותופעות שנגרמות על ידי התרופות. חשוב לציין כי את מרבית התופעות ניתן לנהל בצורה מוצלחת מבחינה רפואית וחלק מהן ניתן למנוע בעזרת אימוץ הרגלי חיים בריאים יותר.

כבכל שלב מעבר בחיים, כמו מעבר מילדות לנערות ומנערות לבגרות, תהליך המעבר הופך יותר קל כאשר יודעים למה לצפות. לא תמיד אפשר לצפות את ההשלכות אבל אפשר להתכונן עד כמה שניתן. אנחנו כאן על מנת לסייע לכם בזמן תהליך זה.

כדי למזער את הסיכויים לבעיות של כלי הדם והלב, חשוב להקפיד על תזונה נכונה, להפסיק לעשן, לא להגזים עם אלכוהול, להימנע משימוש בסמים, להתמיד בפעילות גופנית, להימנע ממצבי לחץ ולבחון עם הרופא/ה שלך המלצות לתוספי מזון וויטמינים.

בריאות

כאשר אנו עוסקים בהתגברות והזדקנות עם HIV  חשוב להבין כי ספירת תאי ה-CD4 בקרב אנשים שחיים עם HIV עשויה להיות נמוכה יותר בהשוואה ליתר האוכלוסייה (וזאת בלי קשר לגיל). זו אחת הסיבות לכך שתהליך "ההזדקנות" של המערכת החיסונית מתחיל אצל חיוביים בגיל מוקדם יותר. בהקשר זה, מעניין לציין את העובדה שבגיל מבוגר, אנו רואים ירידה מתונה בספירת תאי ה-CD4 בקרב כלל בני האדם, גם אלו ששליליים לנגיף. זה קורה משום שבלוטת התימוס (שנמצאת בחלל בית החזה שלנו ואחראית לייצור תאים שונים של מערכת החיסון) פשוט מתכווצת עם הגיל ומספר התאים שיוצאים מפס הייצור שלה מצטמצם. כדי לשמור על בריאותך, להפחית את העומס הנגיפי ובעיקר כדי שרמת תאי ה-CD4 בגוף לא תפגע, חשוב, יותר מאי פעם, להתמיד על המשטר התרופתי.

אם כבר עוסקים בהיענות לטיפול התרופתי, עניין חשוב נוסף שקשור לגיל המבוגר זה ריבוי תרופות. ככל שאנחנו מתבגרים, מה לעשות, מתווספים מצבים חדשים שמחייבים אותנו ליטול תרופות נוספות. תופעה זו מגבירה את הסיכון לתגובות בין תרופתיות.

כך למשל, נוגדי ה-HIV שפוגשים בגוף תרופות אחרות עשויים להשפיע זה על יעילותו של זה, על ידי שינוי הריכוז הרצוי שלהם בדם. מה שמחמיר עוד יותר את הבעיה, היא העובדה שאנשים מבוגרים, בלי קשר לסטאטוס ה-HIV שלהם, נמצאים חשופים יותר ממילא לאינטראקציות לא רצויות בין התרופות, היות ואיברים חיוניים לפינוי התרופות (כבד וכליות) מתפקדים פחות טוב מפעם.

ההמלצה החשובה ביותר להימנעות מסיבוכים מיותרים, היא להתייעץ עם רופא/ה המטפלים לגבי כל התרופות שנמצאות בשימושך, כולל תרופות שאינן דורשות מרשם.

כלי-דם ולב

סגנון החיים המערבי מתנקז לסיכון שהולך וגובר עם השנים להסתיידות עורקים ולאירוע לבבי. הגורמים שמצטרפים לנוסחה הם נטייה גנטית, צריכה עודפת של מלח ועודף שומן. נגיף ה-HIV והטיפול האנטי-רטרוויראלי מגדילים את הסיכון לבעיות בכלי דם ובלב, ולכן אנשים שחיים עם HIV, ובייחוד גברים, חייבים להקפיד על ניטור גורמי הסיכון ולבצע בדיקות תקופתיות של רמת הכולסטרול ולחץ הדם.

במקביל לכך, כדי למזער את הסיכויים לבעיות של כלי הדם והלב, חשוב להקפיד על תזונה נכונה, להפסיק לעשן, לא להגזים עם אלכוהול, להימנע משימוש בסמים, להתמיד בפעילות גופנית, להימנע ממצבי לחץ ולבחון עם הרופא/ה שלך המלצות לתוספי מזון וויטמינים.

מערכת השלד והעצמות

תופעה בולטת נוספת של תהליך ההזדקנות היא ירידה בצפיפות העצם. תופעה זו נפוצה בעיקר בקרב נשים בגיל המעבר (המנופאוזה) אך לא נדירה גם בקרב גברים מבוגרים. מחקרים שונים מצביעים על כך שבקרב אנשים החיים עם HIV, תהליך הירידה בצפיפות העצם עשוי להתחיל מוקדם יותר. לכן חשוב מאוד להתייעץ עם רופא ה-HIV שלך לגבי בדיקה לגילוי מוקדם של דילול העצם (בדיקת ה-DEXA פשוטה ואינה מכאיבה). משטר תזונתי מבוקר, עשיר בסידן, יכול להועיל להאטת התהליך (כמו כן להשפיע לטובה על ויסות לחץ הדם). במקרים של אוסטאופורוזיס (ירידה חריפה בצפיפות העצם), נדרשת התערבות פרמקולוגית – נטילה של מספר כדורים במהלך החודש -שהשפעתם עשויה להיטיב עם הבעיה.

זיכרון ופעילות קוגניטיבית

תהליך ההזדקנות מתאפיין בפגיעה בזיכרון וביכולת הריכוז. אוסף התסמינים הקשורים לירידה בתפקודים הנוירו-קוגניטיביים נקרא דמנציה (שיטיון) וגורם במקרים רבים לפגיעה בתחומי חיים שונים . בקרב אנשים החיים עם HIV קיים סיכוי שתהליך זה יחל מוקדם יותר, עקב השפעתו של הנגיף על המוח. הטיפול התרופתי מסייע למזער פגיעה זאת, ותרופות מסוימות ידועות כיעילות יותר מאחרות במניעת פגיעה זו. דרכים נוספות להפחתת הסיכון הן: הקפדה על פעילות אינטלקטואלית (קריאה, נגינה, פתירת תשבצים, לימודי שפה וכד'), פעילות גופנית קבועה (הזרמת דם למוח) ומשטר תזונתי העשיר בחומצות שומן מסוג אומגה 3, אומגה 6 ונוגדי חמצון.

סרטן

כ-15% ממחלות הסרטן נגרמות על ידי נגיפים. חלקן עשויות להופיע יותר בקרב אנשים שחיים עם HIV, כמו למשל: קאפושי סרקומה, לימפומה, וגידולים בצוואר הרחם ובפי הטבעת. בנוסף לכך, ה-HIV עלול להגביר, בחלק קטן מהמקרים, גם את הסיכוי לסוגי סרטן אחרים (כגון סרטן העור וסרטן הריאות). תופעה זו היא לא תופעה נפוצה אבל חשוב להיות עם יד על הדופק ולהקפיד על בדיקות לגילוי מוקדם. במקביל לכך קיימים סוגי סרטן שהסיכון לחלות בהם עולה עם הגיל (כמו למשל: סרטן בלוטת הערמונית, סרטן השד וסרטן המעי הגס). שיעורם של סרטנים אלו בקרב אנשים שחיים עם HIV אינו גבוה יותר מאשר שיעורם באוכלוסיה הכללית, אבל גם כאן חשוב לבצע בדיקות מעקב תקופתיות כדי להבטיח גילוי מוקדם (שמגדיל משמעותית את אפשרויות הטיפול ואת סיכוי ההחלמה).

סוכרת

ככל שאנו מתבגרים כך יורדת יכולת הגוף שלנו להתמודד עם פירוק הסוכרים בדם. הדבר יכול להוביל להתפתחות סוכרת, בייחוד בקרב אלו שיש להם היסטוריה משפחתית של המחלה, או אנשים הסובלים מעודף משקל. ישנם אנשים שניתן לגלות אצלם רקע לבעיה אם עורכים בדיקה מיוחדת לסבילות גלוקוז.

בחלק מהמקרים מדובר בבעיה לא רצינית, אך כאשר היא מלווה ביתר לחץ דם או השמנת יתר, מדובר בתופעה שנקראת "התסמונת המטבולית". תסמונת זאת היא למעשה שילוב של תסמינים רפואיים המגבירים את הסיכוי לחלות בסוכרת ובמחלות לב.

טיפול ל-HIV מקבוצת מעכבי הפרוטיאז מקושר לעיתים עם סבילות נמוכה לגלוקוז, הדבר עשוי להגביר את הנטייה לתסמונת המטבולית. כמובן שבמקרים בהם ידוע על סבילות נמוכה לגלוקוז, מומלץ להיוועץ ברופא/ה ה-HIV שלך לגבי הצורך להחליף את השילוב התרופתי. ברוב המקרים, בייחוד אם הטיפול מוכיח יעילות, סביר להניח שההחלטה תהיה לטובת הישארות במשטר התרופתי הקיים וטיפול בגורמי סיכון אחרים באמצעות תזונה נכונה וכושר. בנוסף לכך, קיימות כיום גם תרופות שונות המסייעות לנהל את רמת הסוכר בדם. 

תפקוד מיני

 תהליך ההזדקנות עשוי לגרום לליקויים גם בתפקוד המיני. במקביל להיבטים נפשיים של הפגיעה, הנובעים מדימוי גוף משתנה וחוסר בטחון עצמי, עלולות להתעורר גם בעיות בתפקוד הפיזי. מסיבות שונות (כגון: הסתיידות עורקים, יתר לחץ דם וסוכרת), גברים מבוגרים רבים סובלים מפגיעה במנגנון הזיקפה. לעיתים, בשל אי נוחות לדבר על כך עם הרופא (או עם כל אדם אחר), ישנם כאלה המשלימים עם המצב וחלק מחפשים פתרונות פלא במקומות שעשויים להביא נזק. אין סיבה לוותר על ההנאה המינית גם בגיל המבוגר אך, יחד עם זאת, חשוב לעשות זאת בצורה מבוקרת תוך כדי שיתוף הרופא המטפל. קיימים כיום תכשירים שונים המסייעים להחזרת האון הגברי ויש לבדוק עם הרופא מה עשויה להיות השפעתם על הטיפול התרופתי ל-HIV או על החמרה אפשרית של בעיות בריאותיות קיימות. גברים המבקשים ליטול סיאליס, ויאגרה או לויטרה חייבים להתייעץ עם רופא/ה ה-HIV שלהם לגבי התאמת המינון לטיפול שנוטלים.

 כבד 

 כבד הוא אחד האיברים החשובים ביותר שמשתתפים בתהליך חילוף החומרים בגוף. בין היתר, יש לו תפקידים שונים הקשורים לסינון הדם ולנטרולם של רעלים, ויסות רמת הגלוקוז ויצירת חומצות שומניות החיוניות להפקה של אנרגיה. בזכות יכולת ההתחדשות העצמית של הכבד, איבר זה מושפע פחות מ"נזקי הגיל". מה שכן יכול להזיק לכבד ולתפקודו הוא שימוש קבוע באלכוהול, סמים או תרופות. גם הטיפול התרופתי ל-HIV עלול לגרום לבעיות שונות הקשורות לתפקוד הכבד. כך למשל אנשים שחיים עם HIV וסובלים מבעיה כלשהי בכבד, מומלץ שלא יטלו תרופה בשם וירמיון (Viramune) מאחר ומרכיב זה בשילוב התרופתי יכול להחמיר את מצבם. על שה-HIV עצמו נמצא בכבד, רוב הנשאים שסובלים מנזק חמור בכבד הם אלו המתמודדים במקביל גם עם הפטיטיס C (סוג של דלקת כבד נגיפית, שבמרבית המקרים הייתה הצלע השנייה ל-HIV במקרים של הדבקה כפולה).קיים טיפול המקל על ההתמודדות עם הפטיטיס C. באופן כללי, על מנת להימנע מבעיות הקשורות לכבד בגיל המבוגר, רצוי להימנע משתיית אלכוהול מופרזת וצריכת סמים. כמו כן, קיים כיום חיסון יעיל לדלקות כבד נגיפיות מסוג A ו-B ומומלץ, בייעוץ הרופא/ה המטפלים, להתחסן נגד מחלות אלו. חשוב לעבור בדיקה תקופתית של מדדי הכבד ולבדוק מול הרופא המטפל אם קיים צורך בהתאמת משטר תרופתי שונה במידה והמדדים נמצאו כלא תקינים. 

כליות

 הכליות משתייכות למערכת השתן והן אחראיות, בין היתר, לסילוק חומרי פסולת מטבוליים מהגוף, לוויסות משק המים, לסינון הדם ועוד. תפקוד הכליות אינו מושפע מתהליך ההזדקנות ואיבר זה ממשיך בפעילותו גם בגילאים מבוגרים מאוד. מרבית הבעיות הקשורות לכליות הן למעשה סיבוכים הנובעים כתוצאה מיתר לחץ דם, זיהומים במערכת השתן או סוכרת.  אנשים החיים עם HIV עשויים לפתח מחלת כליות הקשורה לנוירופתיה (דלקת של מעטפת העצב). מדובר בסיבוך נדיר יחסית שמופיע יותר בקרב יוצאי אפריקה. הטיפול התרופתי המשולב ל-HIV עשוי לסייע בתפקוד הכליות אך קיימים גם מרכיבים בטיפול שעשויים להחריף בעיה כלייתית קיימת, כמו למשל: ויראד (Viread).