______

בדיקות HIV ומחלות מין לקהילה הגאה

דגשים, הערות ואופן קבלת התוצאה

בעת הבדיקה חובה למסור מספר טלפון נייד וכן להביאו פיזית לשם ווידוא המספר.

לבדיקה המהירה יש להגיע לכל המאוחר עד 45 דקות לסגירה.

לבדיקת הקומבו יש להגיע עד 15 דק' לסגירה.

אין צורך בצום לפני ואין השפעה על נטילת תרופות בזמן הבדיקה

ניתן להבדק בבדיקת הקומבו לאחר 21 ימים מהחשד לחשיפה ולאחר 90 ימים ניתן להבדק בבדיקה המהירה.

על הנבדק להיות בישראל בזמן חזרת תוצאת הבדיקה המשולבת על מנת שנוכל ליצור עימו קשר במידת הצורך.

לא ניתן לבצע בדיקה מהירה ללא בדיקה משולבת.

יש להגיע עם אמצעי תשלום מתאימים.

קבלת תוצאה/תוצאה בכתב:

הבדיקה המהירה:

תוצאות הבדיקה הינן במקום ובעל פה בלבד תוך חצי שעה ותמסר לנבדק בלבד ביום ביצוע הבדיקה.

בדיקת הקומבו:

בחדר הייעוץ ימסר לכם על ידי הבודק תאריך הגעת תוצאת המעבדה במדויק (עד שבוע מיום הבדיקה) ותתבקש למסור מספר טלפון (לא ניתן לבצע בדיקה ללא מסירת מספר טלפון נייד) אנו יוצרים קשר טלפוני במידה ויש צורך בהמשך בירור ביום קבלת תוצאות הקומבו בין השעות 12:00-17:00. במידה ולא יצרנו קשר עד השעה 17:00 - התוצאה שקיבלנו מהמעבדה הינה שלילית (וזהה לתוצאת הבדיקה המהירה במידה ובוצעה).

תוצאה בכתב:

לשם קבלת תוצאה בכתב על בדיקת הקומבו יש לוותר על האנונימיות לבקש זאת בחדר הייעוץ ולהציג תעודה מזהה טרם הבדיקה.

קבלת המכתב תתאפשר בשעות הפעילות של המרכז הרלוונטי ביום התוצאה על ידי הנבדק בלבד!

לא ניתן לקבל תשובות בשעות שבהן מרכז הבדיקות סגור.

לא ניתן לקבל תשובות בטלפון, פקס, מייל או דואר.

בדיקת HIV לקטינים:

נבדקים בטווח הגיל שבין 14-18 יורשו לעבור בדיקה לאיתור נשאות גם ללא אישור הוריהם.

נבדקים אלו יורשו לבצע את הבדיקה רק באופן "חסוי", כלומר בהצגת תעודת זהות, וללא דיווח להורים או לקופת החולים, אך לא יורשו לבצע בדיקה "מהירה" עם קבלת תוצאות מיידיות.

נבדקים בגילאים אלו יקבלו תוצאות כעבור שבוע, בפנייה חוזרת למרפאה.

​נבדקים מעל גיל 16 יורשו לבצע בדיקה אנונימית.

לא ניתן לבצע בדיקות "אנונימיות" (ללא הצגת תעדוה מזהה) בנבדקים מתחת לגיל 16.

​מתחת לגיל 14 לא תותר בדיקת HIV במרפאתנו אלא במקרים מיוחדים ובאישור מיוחד מטעם מנהל המרפאה.

עלות הבדיקות

בדיקת קומבו (רגילה/משולבת/אלייזה)

50 ש"ח למבוגר

בדיקה מהירה (המחיר כולל גם את בדיקת הקומבו)

100 ש"ח למבוגר

הוועד למלחמה באיידס היא עמותה ללא כוונות רווח ופעילות הוועד מתאפשרת הודות לתרומות ולעבודת מתנדבים. מרכזי הבדיקות שלנו מופעלים על ידי צוות המתנדבים שלנו והכסף הנגבה עבור הבדיקות הוא קודש לפעילות ההסברה, המניעה והתמיכה של הוועד.

הליך הבדיקה במרכזי הבדיקות

בדיקה לגילוי HIV/איידס היא תהליך שלעתים מלווה בחששות. מי יידע, מה יקרה אם, ומה בכלל בודקים? ההחלטה לעבור את הבדיקה משקפת את מידת האחריות של הנבדק/ת בשמירה על בריאותו/ה ובריאות הפרטנרים/ות שלו/ה. מרכזי הבדיקות האנונימיות של הועד למלחמה באיידס פועלים למעלה מ-10 שנים, ומהווים מוקד הסברה חשוב לכלל האוכלוסייה ומקור תמיכה וסיוע לאנשים המתגלים כחיוביים.

בדיקות HIV אנונימיות בבלה דואגת

בלה דואגת – זרוע המניעה וההסברה בקהילה הגאה של הוועד למלחמה באיידס, מקיימת מרכזי בדיקות בלב ליבה של הקהילה הגאה. מנסיונינו עתיר השנים למדנו כי אנשי הקהילה מרגישים נוח יותר כאשר הם נפגשים עם אנשי מקצוע ומתנדבים מתוך הקהילה, וכן הם באים להיבדק כאשר הבדיקות נמצאות במיקומים המרגישים נגישים להם ושאינם מאיימים. לכן פתחנו את מרכזי הבדיקות של בלה דואגת.

ייעוץ מקדים

שיטת העבודה במרכזי הבדיקות כוללת תהליך ייעוץ טרם לקיחת הבדיקה ובמעמד מתן התוצאה. הייעוץ מאפשר הזדמנות ייחודית למאמצי מניעה בקרב הנבדקים, ובפרט לנבדקים בסיכון גבוה. זו אחת השיטות היעילות ביותר לשינוי התנהגות במסגרת פרטנית-ייחודית. בנוסף, השילוב של הייעוץ והבדיקה מגדיל את הסיכויים, במקרה של תוצאה חיובית, להיענות הנבדק לטיפול תרופתי ולתמיכה פסיכו-סוציאלית. הייעוץ, טרם הבדיקה ולאחריה, תורם למודעות הנבדקים למחלת האיידס ולרמת הסיכון בה הם נמצאים, ומחזק את תחושת האחריות של הנבדק כלפי עצמו וכלפי הפרטנרים שלו. בחדר ההמתנה, ייחשף הנבדק לחומרי הסברה ולדף מידע המתאר את התהליך שיעבור. כמו כן, מתבקש הנבדק למלא שאלון אנונימי המסייע באפיון אוכלוסייה ובמתן מידע מהיר ובסיסי לבודק. בסיום מילוי שאלון פרטים אנונימי, הנבדק יתבקש להיכנס לחדר הייעוץ ולקבל שם הסבר מפורט על תהליך הבדיקה. הייעוץ, אשר ניתן על ידי מתנדבים שעברו הכשרה מיוחדת, יאפשר לשאול שאלות ולקבל מידע מהימן על מין בטוח והתנהגות מינית אחראית.

לקיחת דם

בחדר הבדיקות ימתין לכם בודק מקצועי שייקח מכם דגימת דם. כל הבודקים המתנדבים במרכז, הם בעלי רקע רפואי ובוגרי הכשרה מיוחדת של הוועד למלחמה באיידס. חרדת מחטים? אל דאגה, נעבור את זה יחד. הבודקים שלנו הם מיומנים ורגישים, ובכל שלב בתהליך, ניתן לשאול אותם כל שאלה שמטרידה אתכם. מרכז הבדיקות שלנו הוא המרכז הוותיק ביותר בישראל ועומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר (צוות מוכשר ומיומן, ציוד חדש לכל בדיקה). כל הבדיקות המוצעות בוועד הן מאושרות FDA האמריקאי, ונמצאות בשימוש הארגונים המובילים בעולם בתחום הטיפול והמניעה של HIV.

סוגי הבדיקות

בדיקה קומבו

נקראת גם "הבדיקה המשולבת"/"הבדיקה הרגילה"/"אלייזה" ( מסוג HIV Ag/Ab Combo Assay  ) מאתרת נוכחות של נוגדנים ואנטיגן (חלבון נגיפי) שנקרא P24. מאחר ולגוף שלנו לוקח זמן לפתח מספיק נוגדנים בכדי שהבדיקה תזהה אותם, קיימת תקופת חלון של לפחות שלושה שבועות מהחשיפה האפשרית שבמהלכה לא ניתן לדעת בוודאות אם אכן התרחשה הדבקה. ברוב המקרים המוחלט, ניתן לזהות הדבקה כבר לאחר שלושה שבועות מרגע החשיפה לנגיף. יחד עם זאת, לחלק מזערי מהאוכלוסיה הסובלים מהיפו/א-גאמאגלובולינמיה (הגורם לאי ייצור נוגדים/ייצור נוגדנים איטי ומי שסובל מכך בהכרח יודע) מומלץ לבצע בדיקה גם לאחר שלושה חדשים החשיפה על מנת לשלול הדבקה ב-100%.

בשורה התחתונה: הבדיקה הרגילה נותנת לכם תוצאה מהימנה לגבי כל מה שקרה לכם מהיום שנולדתם ועד לפני 21 יום.

בדיקה מהירה

הוועד למלחמה באיידס הוא חלוץ הבדיקות המהירות בישראל והחל בביצוען כבר בשנת2005  מדובר בבדיקה שזהה באמינותה לבדיקת הקומבו וניתן לקבל את תוצאותיה תוך חצי שעה בלבד.

שימו לב: 'תקופת החלון' של בדיקה זאת היא שונה. הבדיקה בודקת אתכם מיום לידתכם ועד לפני שלושה חודשים. כל מי שמבצע בדיקה מהירה בוועד, דגימת הדם שלו נשלחת גם לבדיקת הקומבו. כך, תוכלו לקבל תוך חצי שעה תוצאה מהימנה לכל מה שקרה לכם עד לפני 3 חודשים, ותוך מספר ימים תוכלו לדעת אם התוצאה שקיבלתם בבדיקה המהירה זהה לתוצאה של הבדיקה הרגילה כלומר עד לפני 21 ימים.

בדיקות אבחנה ל HIV

במקרה של תוצאה חיובית בבדיקה משולבת, יש לבצע בדיקה נוספת שתאבחן באופן חד משמעי את נוכחות הנגיף בדם הנבדק.

Western Blot / Geenius

בדיקה היודעת לזהות את פרופיל הנוגדנים הספציפי ל HIV- בדם הנבדק. כפי שכבר אמרנו, בחלק מהמקרים הגוף יודע לייצר מספר נוגדנים שונים כנגד גורם זר אחד. בדיקתWB  מורכבת מאנטיגנים שונים של הנגיף אשר נגדם יודע הגוף לייצר נוגדנים ספציפיים, ו"תופסת" את הנוגדנים הספציפיים וממפה אותם. למעשה, הבדיקה בודקת 7 סוגים שונים של אנטיגנים לנגיף. לבדיקה זו ספציפיות )וודאות) קרובה ל- 100%. בנוסף, בדיקת WB היא בדיקה מסובכת, ארוכה ויקרה. לפי נוהל משרד הבריאות בכל מקרה של בדיקת משולבת חיובית יש לבצע בדיקה מאמתת מסוג WB. בישראל לא ניתן לבצע בדיקת WB באופן אנונימי ונדרשים לכך שם ותעודת זהות. הפרטים אינם מועברים לאף גורם (מלבד המעבדה המרכזית לאימות (HIV  והם משמשים אך ורק לצורכי מעקב כללי על שיעורי התחלואה בישראל (מידע אפידמיולוגי).

בדיקת נוכחות נגיף HIV בדם

בדיקה היכולה לזהות את נגיף הHIV  עצמו בדם הנבדק. בדיקה זו מתבצעת בשיטת PCR ויכולה לזהות נוכחות נגיף בדם מעל כמות של כ-20 וירוסים לממ"ק דם. בדיקה זו איננה בשימוש ביום יום לבדיקת אבחנה, מכיוון שהיא יכולה לזהות את הנגיף רק מעל כמות מסוימת, ומכיוון שהיא מאוד יקרה. סיטואציה בה משתמשים בבדיקה זו: כאשר בדיקת הקומבו היא חיובית בתקופת החלון. במצב זה יתכן כי עדיין לא קיימים נוגדנים בגוף היכולים להיות מזוהים על-ידי בדיקת WB, במקרים מיוחדים אלו משתמשים בבדיקת PCR לאבחן הדבקה. ההחלטה על ביצוע בדיקה זו כבדיקת סקר מתבצעת על-ידי רופא מומחה ל-HIV במסגרת בית חולים בלבד.



ידע אמין ושיח פתוח על נושא המיניות הם הבסיס למיניות מיטבית. אך במציאות של ימינו, השיח סביב נושא המיניות אינו מספק. מסקרים שערכנו, עולה כי כמחצית מההורים בישראל אינם מתכוונים לדבר עם ילדיהם על יחסי מין,וזאת בעוד שמרבית בני הנוער מעידים כי את המידע שיש ברשותם בנושא מין ומיניות קיבלו ממקורות בלתי מוסמכים, כגון אתרי אינטרנט וחברים בני גילם. מקורות מידע אילו משפיעים לעיתים קרובות על הרגלים מיניים בלתי אחראיים (למשל, מין בלתי מוגן)ויוצרים תפיסות שגויות לגבי יחסי מין. לצד זאת, נתוני משרד הבריאות מהשנתיים האחרונות מעידים על עלייה משמעותית בכמות ההדבקות החדשות ב-HIV בקרב גברים ונשים שאינם משתייכים לקבוצות סיכון ובכל יום בממוצע במדינת ישראל מתגלה לפחות אדם אחד כחיובי ל-HIV (הנגיף אשר ללא טיפול גורם למחלת האיידס).

גם אנחנו בוועד למלחמה באיידס יצאנו לבדוק את הנושא, ובסקר שנערך בשנת 2017 מטעמנו על ידי מכון הסקרים "רושינק",  שאלנו 500 בני ובנות נוער בגילאי 15-18 מספר שאלות על התנהגות מינית ועל חינוך מיני.

בסקר נשאלו המשתתפים האם ההורים שלהם (אחד מהם או שניהם) דיברו אתם בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מיןאו על התנהגות מינית בכלל.

יותר ממחצית (57%)  מבני הנוער דיווחו, שהוריהם לא דיברו איתם כלל בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

בנוסף, מצאנו כי 82%מבני ובנות הנוער הודו כי צפו באופן יזום בפורנו עד שהגיעו לגיל 14.

משני נתונים אלו ניתן להסיק שרוב ההורים, שאמונים על הקניית ערכים וחינוך לילדיהם לא משוחחים איתם על הנושא, זאת בזמן שילדיהם צופים בפורנו באופן יזום ועל ידי כך לומדים את ההרגלים המיניים שלהם ורוכשים עמדות סביב מיניות.

כמו כן, שאלנו את המשתתפים בסקר האם אחד מאנשי החינוך בבית הספר שלהם (המחנך/ת, היועץ/ת וכו') דיברו אתם בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

66% מבני הנוער דיווחו, שאחד מאנשי החינוך בבית הספר שלהם דיבר איתםלפחות פעם אחת על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

אך למרות הנתון המעודד,כששאלנו את המשתתפים לגבי המקור אליו יפנו לקבל עזרה או ייעוץ בנושא מיניות, יחסי מין  או התנהגות מינית בכלל, התשובות העידו על מגמה בעייתית.

במקום הראשון דורג האינטרנט עם 38%, במקום השני דורגו החברים עם 21% ובמקוםהשלישי דורגו ההורים עם 18%. לצערנו, מערכת החינוך- המורים והיועצים דורגו במקום האחרון עם בין 1-2% בלבד שיפנו אליהם למתן עזרה.

ממצאים אלו משקפים לדעתנו את הפער בין החינוך המיני שקיים בשטח לבין הצורך הממשי של בני ובנות הנוער, ואת ההשלכות של היעדר שיח פתוח בנושא מין ומיניות, אשר נחשב במקרים רבים לטאבו בחברה.

בעידן שבו לכל נערו נערה יש טלפון חכם וגישה בלתי פוסקת למקור הידע הגדול ביותר - האינטרנט, מקורות המידע העיקריים של מרבית בני הנוער בנושאי מין ומיניות אינם עוברים סינון ובקרה מגורמי הסמכות בחייהם ונשענים בעיקר על פורנוגרפיה, אפליקציות היכרות, פורומים ושאר מקורות מידע המציגים תמונת מציאות מעוותת היוצרת דימויים שגויים על עולם המין והמיניות.

אנחנו, כמבוגרים משמעותיים עבור בני ובנות הנוער בישראל, צריכים לבדוק מה הם יודעים בנוגע למיניותבריאה ואיזה גורם סיפק להם את המידע.

הוועד למלחמה באיידס רואה את האחריות לחינוך המיני בישראל כאחריות משותפת הן של ההורים והן של הצוותים החינוכיים מטעם משרד החינוך. לעמותת הוועד למלחמה באיידס למעלה מ-25 שנות ניסיון בפעילויות בבתי ספר. אנו מאמינים כי בידנו היכולת והידע לסייע לתת כלים לבני נוער,הורים ואנשי חינוך לקיום שיח פתוח ומאפשר בנושא מין ומיניות. בימים אלה אנחנו עושים מאמצים להרחיב את פעילות הסדנאות במטרה להגיע לכמה שיותר צעירים וצעירות בישראל, ולדבר איתם בצורה מקצועית ופתוחה על יחסי מין ואחריות מינית,מתוך הבנה שההרגלים אותם בני הנוער מאמצים בתחילת הדרך, ינתבו את ההתנהגות וההרגלים המיניים שלהם בהמשך.

בפעילות ההסברה אנו מדברים על הנושא בגובה העיניים, במטרהלהעלות מודעות לחשיבות מין מוגן והגורמים המביאים להתנהגות סיכונית, למנוע הדבקותב- HIV ומחלות מין, למנוע הריונות בלתי מתוכננים ולהילחם בסטיגמה הקיימת על מחלות מין (המונעת מרבים להיבדק) ועל האנשים החיים עם HIVכיום בישראל. אנו משיבים על שאלותהתלמידים והתלמידות בנוגע למין, מיניות ומשיכה מינית, תוך שימת דגש על החשיבותשמין יתקיים בהסכמה מלאה ומתוך בשלות רגשית, על שוויוניות בין בנים לבין בנות בכלהחלטה שנוגעת למגע מיני, ותוך עידוד הנערים והנערות "לא לשמור בבטן"שאלות שמציקות להם בנוגע למין ולמיניות, אלא להתייעץ עם מורים, בני משפחה או עםגורמים מוסמכים רלוונטיים

פעילות הסברה לקהילת התלמידים

מירב אורן - אחראית מיניות בריאה

בוגרת תואר ראשון בייעוץ והתפתחות האדם ותקשורת מטעם אוניברסיטת חיפה ובעלת תואר שני
בייעוץ חינוכי מאוניברסיטת תל אביב. מירב החלה לעבוד בוועד בשנת 2011 כמנחת סדנאות הסברה. בשנת 2017 מונתה לרכזת תחום חינוך
למיניות בריאה, תחת מערך ההסברה. במסגרת עבודתה בוועד, מירב מפתחת תכנים וחומרי הדרכה בנושאי מיניות בריאה. כמו כן, מעבירה
ומפתחת הכשרות והדרכות לצוותים חינוכיים ולהורים בנושא חינוך למיניות בריאה ומעניקה הכשרה והדרכה באופן שוטף לצוות החינוך של הוועד.

דן בן דור - פיתוח משאבים

בוגר תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות בתיירות ומלונאות באוניברסיטת בן גוריון ובעל תואר שני במדעי החברה ולימודי אירופה באוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף, גרמניה. בשנת 2018 מונה לתפקיד אחראי על פיתוח המשאבים בעמותה. במסגרת תפקידו מרכז ומטפח קשר עם קרנות, תורמים פרטיים בארץ ובחו"ל ומשרדי ממשלה. עובד מול בעלי התפקידים בארגון ומלווה את הפרויקטים לשם גיוון  מקורות המשאבים. 

טל אברמן - רכזת תחום חסרי מעמד ומבקשי מקלט

בוגרת תואר ראשון בלימודי אפריקה והיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. טל הצטרפה לצוות הוועד בשנת 2017. במסגרת עבודתה, היא מובילה את פרויקט ההסברה המניעה, מערך הבדיקות בקהילת חסרי המעמד וכמו כן במתן סיוע ותמיכה לנשאים חסרי מעמד אזרחי. לפני הצטרפותה לצוות הוועד, עבדה כרכזת מועדונית טיפולית של ילדי רווחה מקהילת מבקשי מקלט. כחלק מתפקידה הייתה אחראית על תפעולן של המועדוניות, בניית מערכי הדרכה, ליווי הילדים וטיפול בצרכיהם.

דניאל גורדון - דובר 

בוגר תואר ראשון בפוליטיקה, תקשורת וסוציולוגיה. בעברו,  ניהל קמפיינים מוצלחים בתחום הפוליטיקה והתקשורת לגופים פרטיים. כיום, דניאל הוא דובר הוועד והוא אחראי על כל הזירות התקשורתיות, ניו מדיה ודיגיטל. 

מור ארם - עובדת סוציאלית ומנחת קבוצות

בוגרת BSW מאוניברסיטת חיפה וMA  מהאוניברסיטה העברית.

טרם הצטרפותה לוועד עסקה שנים רבות בקידום שיח מיטיב עם אוכלוסיות במצבי סיכון, ואנשי מקצוע שעובדים עימם, בתחומים של מיניות, להט"ב, מתבגרים, נשים וטראומה. כיום, מור אמונה על המערך הפסיכו-סוציאלי בוועד. במסגרת התפקיד, מור מלווה ומעניקה טיפול פרטני וקבוצתי לאנשים החיים עם HIV ומשפחותיהם. בנוסף, מור מכשירה צוותים טיפוליים וחינוכיים בתחום ה-HIV ועוזרת בליווי ובמיצוי זכויות בתחום.


בן דורון - מנהל מרכז הבדיקות סניף תל אביב

בן מגיע מתחום הפקות הטלוויזיה והאינטרנט. את תפקידו בוועד התחיל בנובמבר 2016 כמנהל אדמיניסטרטיבי.
לאחר כשנתיים בתפקיד מונה לנהל את מערך מרכז הבדיקות האנונימיות של הוועד. במסגרת תפקידו בן אחראי על מתנדביי מרכז הבדיקות יועצים ובודקים, תפעול רציף של המרכז וניידות בדיקות כמו כן העלאת המודעותהחברתית לביצוע בדיקות באוכלוסייה הכללית,
מתן תשובות חיוביות ועוד.

רינת לסמנוביץ' - ס. מנהל מרכז הבדיקות

סטודנטית לרפואה שנה חמישית, באוניברסיטת תל אביב. את דרכה בוועד התחילה בהתנדבות ב2015 בתור מנחת סדנאות הסברה בבתי ספר במסגרות של נוער בסיכון. בשנה וחצי האחרונות מעבירה סדנאות ייעודיות למשתמשים ונגמלים מסמים במסגרות שונות ברחבי הארץ. ב-2018 הצטרפה לצוות הוועד בתור סגנית מנהל מרכז הבדיקות האנונימיות ואחראית על תפקודו השוטף. לצד זה, רינת אחראית על תפעול ניידות רחוב לאוכלוסיית דרי הרחוב, משתמשי סמים וקורבנות זנות. התפעול כולל איתור נשאי HIV ו HCV, חלוקת קונדומים וציוד הזרקה סטרילי יחד עם הנגשת שירותי חבישה בסיסיים ומזון. בנוסף, אחראית על ביצוע בדיקות HIV וHCV לאיתור נשאים בסניפי יזה"ר השונים והפנייתם לקבלת טיפול.



אסמאית מרהציון טספמרים - מגשרת קהילתית

בוגרת החוג לכלכלה ועסקים. אסמאית היא אזרחית אריתראית, דוברת טיגרינית, אמהרית, ערבית, אנגלית ועברית. בעברה לקחה חלק אקטיבי בפעילויות של הסברה ומניעה לHIV ומחלות מין  באריתריאה. בעקבות פעילות זו, נאלצה לבקש מקלט במדינת ישראל וכיום היא עובדת בוועד עם מבקשי מקלט כמגשרת קהילתית.

דובב בוירסקי - מנהל אדמנסטרטיבי

בוגר לימודי תעודה בתקשורת חזותית ועיצוב ואפיון UI/UX ומעצב גרפי במקצועו, הגיע
לוועד כמנהל אדמיניסטרטיבי בנובמבר 2018. במסגרת תפקידו, דובב אחראי על ניהול המשרד, תיאומים לוגיסטיים ועיצובים
גרפיים לאירועיי הוועד.

ענת שטיינברג - רכזת שלוחת בל"ה דואגת חיפה

בוגרת תואר שני במנהל ציבורי, בלוגרית, מאמנת ומנחת קבוצות
בתחום הקרירה ושפת גוף. ב- 2013 הצטרפה למערך סדנאות ההסברה של הועד, שימשה כמנחת סדנאות בנושא מיניות בריאה בבתי ספר ומסגרות של נוער בסיכון, הנחיית מעגל נשים חיוביות ומשמשת כמאמנת לאנשים החיים עם hiv. החל מ- 2017 התחילה לרכז את הפעילות של בלה חיפה, במסגרת התפקיד הפעלת מרכז בדיקות, חלוקת קונדומים והעלאת המודעות

סהר אביטל, אחראי חלוקת אמצעי מניעה בקהילה הגאה   

הקים ומנהל את מערך חלוקת הקונדומים לקהילה הגאה במסגרת "בלה דואגת". מנהל בקו הפתוח ופעיל במרכזי הבדיקות בפלורנטין ובגן מאיר