______

I Choose to B

כל כך הרבה בחירות. כל כך הרבה אופציות. הוועד למלחמה באיידס מזמין אותך לקרוא, להתעניין ולהבין כיצד תוכל לנהל מיניות בריאה, בדרך שלך. I Choose to B. I Choose to B Whatever I want. Safely

I Choose to Test בדיקות שגרתיות

אחת לחצי שנה לבצע בדיקת דם שגרתית לאיתור נגיף ה-HIV. מדובר בבדיקה פשוטה שאורכת מספר דקות וניתן לבצע בדיקה אנונימית באחד ממרכזי הבדיקות של הוועד למלחמה באיידס או לבקש מרופא המשפחה בקופת החולים (ניתן לבקש בדיקה לאיתור מחלות מין ו-HIV).

שימוב לב כי איתור הנגיף כיום מתאפשר רק לאחר כשלושה שבועות מרגע החשד לחשיפה, לכן במידה וקיימתם יחסי מין לא מוגנים או אם יש לכם חשש בנושא, קיים חלון זמנים של שלושה שבועות לפחות, לפני שתוכלו לבצע בדיקה.

ברגע שתגיעו למרכז הבדיקות של הוועד למלחמה באיידס, תגלו ששיטת העבודה כוללת תהליך ייעוץ טרם לקיחת הבדיקה ובמעמד מתן התוצאה. הייעוץ היא אחת השיטות היעילות ביותר לשינוי התנהגות מינית סיכונית, במסגרת פרטנית-ייחודית. בנוסף, השילוב של הייעוץ והבדיקה מגדיל את הסיכויים, במקרה של תוצאה חיובית, להיענות הנבדק לטיפול תרופתי ולתמיכה פסיכו-סוציאלית. הייעוץ, טרם הבדיקה ולאחריה, תורם למודעות הנבדקים למחלת האיידס ולרמת הסיכון בה הם נמצאים, ומחזק את תחושת האחריות של הנבדק כלפי עצמו וכלפי הפרטנרים שלו.

בחדר הבדיקות ימתין לכם בודק מקצועי שייקח מכם דגימת דם. כל הבודקים המתנדבים במרכז, הם בעלי רקע רפואי ובוגרי הכשרה מיוחדת של הוועד למלחמה באיידס.

כיום קיימות מספר בדיקות לאיתור הנגיף, כאשר הנפוצות ביותר הן בדיקת קומבו (או "הבדיקה הרגילה"), ובדיקה מהירה. בדיקת קומבו נותנת לכם תוצאה מהימנה לגבי כל מה שקרה לכם מהיום שנולדתם ועד לפני 21 יום (שלושה שבועות), שזה כאמור הזמן המינימלי שבו ניתן לזהות הדבקה. עם זאת, על מנת לשלול הדבקה ב- 100% יש לבצע בדיקה גם לאחר שלושה חודשים מהחשיפה. תוצאות בדיקת הקומבו ניתנות שבוע לאחר הבדיקה, בהגעה חוזרת למרכז הבדיקות ובשיחה עם אחד היועצים המתנדבים.

הבדיקה המהירה זהה באמינותה לבדיקת הקומבו, וניתן לקבל את תוצאותיה תוך חצי שעה בלבד. עם זאת, 'תקופת החלון' של בדיקה זאת היא שונה. הבדיקה בודקת אתכם מיום לידתכם ועד לפני שלושה חודשים. כל מי שמבצע בדיקה מהירה בוועד, דגימת הדם שלו נשלחת גם לבדיקת הקומבו. כך, תוכלו לקבל תוך חצי שעה תוצאה מהימנה לכל מה שקרה לכם עד לפני 3 חודשים, ותוך מספר ימים תוכלו לדעת אם התוצאה שקיבלתם בבדיקה המהירה זהה לתוצאה של הבדיקה הרגילה כלומר עד לפני 21 ימים.

לפרטים נוספים לחצו כאן

I Choose to Use שימוש בקונדום

מקור המילה "קונדום" אינו ידוע בבירור. הוא יוחס בעבר, כנראה בטעות, לד"ר קונדום, הרופא שדאג לספק למלך האנגלי צ'רלס ה-2 אמצעי מניעה כדי למנוע הולדת צאצאים בלתי חוקיים נוספים. על פי טענה אחרת מקור השם הוא בביטוי האיטלקי "אָזֻרה קַן דַנֻה", כלומר "לשמש עם האישה". על פי טענה נוספת המקור טמון במילה מן השפה הלטינית - Condus שפרושה, כלי קיבול.

זה אולי יפתיע אתכם, אבל הקונדום הראשון, שנראה כמו שרוול בד, יוצר כבר במאה ה-13 לפני הספירה, על ידי שבטים מצריים קדומים, כאמצעי הגנה מפני מחלות מין. בגלגוליו השונים הוא יוצר גם מנייר משומן או מבעלי חיים ואפילו נעשה בו שימוש רב פעמי לאחר שטיפה.

בתחילת המאה ה-16 בעקבות התפשטות מגפת העגבת באירופה, אנשים השתמשו בקונדום שעשוי מיריעות פשתן על מנת למנוע את ההדבקות במחלה, והחל משנת 1840 יוצרו רוב הקונדומים מגומי מעובד. ב-1930 פותח הקונדום בצורתו המודרנית העשוי משרף גומי (לטקְס), אולם כיום ניתן למצוא גם קונדומים מחומרים שונים - ובמהלך שנות ה-90 של המאה העשרים פותח גם קונדום עבור נשים, מעטפת טבעתית עשוית פוליאוריתן או לטקס המוחדרת אל הנרתיק

עם פיתוחם של אמצעי מניעה יעילים נוספים, כמו הגלולה למניעת הריון בשנות ה-60 של המאה ה-20, פחת באופן ניכר השימוש בקונדום. הופעתה של מחלת האיידס בשנות ה-80 החזירה לו את מעמדו כאמצעי מניעה פופולארי.

שימוש בקונדום בכל חדירה וגינלית או אנאלית הינו הדרך היעילה ביותר למניעת הדבקה, שכן הוא מונע מעבר של הנוזלים המדבקים לרקמות הסופגות בגוף. 

לפרטים נוספים לחצו כאן

I Choose to Treat טיפול מניעה לאחר חשיפה (PeP)

PEP (Post Exposure Prophylaxis) הוא טיפול שניתן לאחר חשיפה אפשרית ל-HIV והמטרה שלו היא למזער את הסיכויים להדבקה. השימוש ב-PEP קיים כבר שנים לצורך מניעת הדבקה במקרים של חשיפה בסיכון גבוה – כמו למשל איש צוות רפואי שנדקר בטעות ממזרק ובו דם של אדם חיובי ל-HIV או קורבנות של תקיפה מינית. הטיפול אמור להוריד באופן ניכר את סיכויי ההידבקות בנגיף.

הטיפול ניתן בבתי החולים גם במקרים בהם נקרע הקונדום לפרטנרים של אנשים חיוביים ל-HIV, או במידה ונקרע הקונדום או קוימו יחסי מין לא מוגנים עם אדם שסטטוס ה-HIV שלו לא יודע.

ה-PEP מבוסס על הטיפול התרופתי שנוטלים נשאי HIV ביום יום, ויש ליטול את הטיפול במשך 28 ימים. חשוב לדעת כי יעילות הטיפול תלויה במשך הזמן שעבר מרגע החשיפה – ככל שהטיפול ניתן קרוב יותר למועד החשיפה, כך הוא יעיל יותר. אם עברו כבר 72 שעות מרגע החשיפה, לא יינתן PEP בשום מקרה מאחר ובשלב זה הטיפול כבר אינו יעיל.

הטיפול ב-PEP מוריד את סיכויי ההדבקה ב-HIV, אך אינו יעיל ב-100%. גם ההתייחסות אליו כ"גלולת היום שאחרי" היא מוטעית, ושימוש ב-PEP הוא בהחלט לא תחליף לשימוש בקונדום. כמו כן, הטיפול לא ניתן לכל אחד ויש צורך בהתייעצות עם רופא, היות ולטיפול יש תופעות לוואי לטווח הקצר והארוך.

יש לפנות לבית החולים בהקדם האפשרי מרגע החשד להדבקה

לפרטים נוספים לחצו כאן

I Chooe to Enjoy טיפול מניעה לפני חשיפה (PrEP)

Prep (Pre Exposure Prophylaxis) היא אסטרטגיה טיפולית שמטרתה למנוע הדבקה בנגיף ה-HIV. במסגרת גישה זו, נותנים טיפול אנטי-רטרו-ויראלי (הטיפול התרופתי המשולב), מונע לאנשים שלא נדבקו בנגיף, במטרה להפחית את הסיכון להדבקה עתידית בנגיף.

מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות הוכיחו כי הסיכון של אדם הנוטל את הטיפול המונע באופן קבוע ויומיומי (ולא "מדלג" על כדורים) להידבק בנגיף ה-HIV יורד ביותר מ- 90% בהשוואה למי שאינו נוטל את הטיפול המונע. חשוב לציין, שלא נצפתה באותם מחקרי שטח עליה בקיום יחסי מין סיכוניים או בשכיחות מחלות מין אחרות.

מחקר נוסף הוכיח כי נטילת התרופות ביממה לפני קיום יחסי המין, וטיפול ביומיים לאחר קיום היחסים, כאשר לא נוטלים את הטיפול המונע בימים אחרים – יעיל גם הוא למניעת הדבקה ב-HIV.

חשוב להדגיש כי הטיפול במחקרים השונים לא הצליח למנוע את כל ההדבקות. הרכיב החשוב ביותר שקבע את יעילות הטיפול היה ההיענות לנטילת הכדורים. כלומר, באנשים שנדבקו נמצאה הוכחה כי לא נטלו את הכדורים המומלצים באופן מסודר, וכי רמת התרופות כנגד HIV  בדמם היתה נמוכה.

יעילות טיפול זה בנשים טרם הובררה באופן חד משמעי מבחינה מחקרית, וזאת בהשוואה לנתונים שהתקבלו ביחס לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.

למרות ההצלחות המתוארות מעלה, לטיפול המונע יש גם חסרונות כמו למשל - התרופות הניתנות יכולות לגרום לפגיעה כלייתית ולפגיעה בצפיפות העצם. כמו כן, אם אדם הוא כבר נשא של נגיף ה-HIV, הטיפול יכול לגרום לעמידות לתרופות הניתנות כמניעה, ודבר זה יכול לסבך את המשך הטיפול באותו נשא - לאחרונה תוארו שני מקרים של אנשים שלקחו טיפול מונע כנדרש ונדבקו בנגיף עמיד מסוג זה. יש לזכור כי טיפול לא מונע הדבקה במחלות מין אחרות. בפרט אם לא משתמשים בקונדום הסיכוי להדבקה במחלות מין אחרות עולה.

ההמלצה היא לקחת את הטיפול לאחר קבלת הכוונה רפואית, הכוללת שיחה על יתרונות וחסרונות הטיפול, וחשיבה על האסטרטגיה לפי סוג המטופל.

באשר לישראל, כיום הטיפול לא נכלל בסל הבריאות והוא נחשב ליקר. הוועד למלחמה באיידס סבור שיש חשיבות רבה להוספת אמצעי מניעה זה לסל הבריאות, וזאת בהתווייה לאוכלוסיות בסיכון גבוה להדבקות בנגיף. כיום נציגי הוועד משתתפים בדיונים שמתנהלים במשרד הבריאות לצורך ניהול מחקר היתכנות (feasibility trial) שיבחן את יישום מתן הטיפול המונע בישראל, הלכה למעשה. מנכ"ל משרד הבריאות כבר אישר את קיומו של המחקר, האמור להתחיל – לפי הצהרת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות – במהלך חציון השני של 2017. התקווה היא שלאחר מחקר זה, הטיפול אכן ייכלל בסל הבריאות

קהל היעד העיקרי לקבלת טיפול PreP הם אנשים שליליים ל-HIV, אשר מקיימים יחסים מין במגוון מצבים בהם לא אפשרי או קיים קושי להשתמש בקונדום (בצד החודר או הנחדר).

ל-PrEP יש המון יתרונות ריגשיים לאדם שאינו נשא HIV, החרד מהנגיף. אנשים רבים שהחלו להשתמש ב-PreP  דיווחו כי יחסי המין שלהם נהיו רגועים יותר, מהנים יותר ומפלס החרדה ירד. 

שימוש ב-PreP לא רק מגן על המשתמש, אלא גם על כל הפרטנרים השליליים שלו. אנשים שחושבים שהם שליליים, לא נבדקו זמן רב ונדבקו לאחרונה הם בסיכון גבוה להעביר הלאה את הנגיף.

לפרטים נוספים לחצו כאן

I Choose to B in Control (אנדיטקטיבל)

נשאי HIV הנמצאים תחת טיפול וליווי רפואי צמוד עשויים להיות מוגדרים כ-Undetectable. כלומר, מצב בו הנגיף בלתי ניתן לאיתור והסיכוי להידבקות מהם נמוך מאוד גם בעת קיום יחסי מין, אפילו ללא שימוש בקונדום.

מחקרים מהתקופה האחרונה הציגו תוצאות דרמטיות שאינן משאירות מקום לספק - קיום יחסי מין לא מוגנים במערכות מונוגמיות, עם פרטנר נשא/ית HIV, שנותר/ה Undetectable בתקופת המחקר, לא הביאו להידבקות בנגיף של הפרטנר/ית השלילי/ת ב-99.99% מהמקרים. כך שלטיפול התרופתי הניתן היום לנשאי HIV יש שתי תועלות מדהימות: הוא מציל את חייו של הנשא והוא מונע הדבקה.

הטיפול הניתן בשנים האחרונות לאנשים שחיים עם HIV עבר מהפיכה, הודות להשפעה החיובית שיש לטיפול על נשאים. מחקרים כבר הצליחו להוכיח שהטיפול הניתן היום לנשאים הוא כל כך יעיל, שהוא מביא את המטופל למצב שאותו אנו מגדירים היום כ"בלתי ניתן לאיתור". אין זה אומר שנשא HIV שמוגדר כ-Undetectable הצליח להגיע למצב של הבראה מלאה, אך הטיפול מעלים את הנגיף כמעט לחלוטין מגופו של הנשא.

גם מערכת הבריאות בישראל הבינה את היתרון העצום שיש למצב הרפואי החדש על מיגור המגיפה ושיעורי ההידבקות שהיא עלולה לייצר. רופאים היום מבינים שנשא HIV שמטופל כראוי וששומר על מצבו כ-Undetectable הוא לרוב אינו מדבק.

לפרטים נוספים לחצו כאן

I Choose to B with U (טיפול כמניעה לנשאים, TASP)

כאשר הוירוס חודר לגוף האדם, הוא מזהה תאי בקרה של מערכת החיסון, חודר אליהם, גורם להם להפסיק את פעולתם כתאי מערכת החיסון ומתרבה בתוכם. המטרה העיקרית של הטיפול התרופתי נגד HIV היא לדכא את התרבות הוירוס בגוף באמצעות פגיעה בשלבים שונים של מנגנון השכפול שלו.

הטיפול התרופתי המשולב (TASP – Treatment as Prevention) בעצם פוגע בשלבים שונים בתוך תהליך זה, ומונע את השתכפלות הוירוס ואת הפגיעה במערכת החיסון. בכך, מושגת מטרתו של הטיפול התרופתי המשולב- דיכוי מוחלט של שכפול הנגיף, אשר מתבטא בירידת העומס הנגיפי בדם מתחת לסף הזיהוי. תהליך זה קורה תוך מספר שבועות מתחילת נטילת הטיפול התרופתי המשולב ומצב זה נקרא Undetectalve, כשהוירוס בדם מתחת לסף הזיהוי.

חשש מתופעות הלוואי מלווה כל אדם שמתחיל טיפול תרופתי. בדיוק כמו יתר התכשירים, גם התרופות המהוות חלק מהטיפול האנטי-רטרו-ויראלי (הטיפול התרופתי המשולב), עוזרות לגוף להלחם בוירוס, אך עשויות להביא עמן תופעות לא רצויות. על אף העובדה שלכל תרופה עלולות להיות תופעות לוואי, במרבית המקרים הביטוי של תופעות אלו יהיה קל, ובחלקם אף בלתי מורגש.

באשר לעמידות לטיפול, היא מתפתחת כאשר הוירוס מצליח להשתכפל בסביבה שבה יש נוכחות של תרופה אשר מטרתה למנוע את שכפולו. כלומר, כשטיפול תרופתי לא ניטל בצורה מיטבית, נוצר מצב בו במחזור הדם יש נוכחות של תרופה שמטרתה למנוע את השתכפלות הוירוס, אך לא ברמה מספקת כדי באמת לבצע את עבודתה. כך נוצר מצב בו הוירוס מצליח להתרבות, ותוך כדי "לומד" את פעילות התרופה ובעצם "לומד" כיצד להתגבר על נוכחותה ולהתרבות גם כאשר היא ניטלת בצורה מיטבית. כך בעצם הוירוס מפתח עמידות לתרופה זו, והמטופל לא יכולה להמשיך להשתמש בה יותר, כיוון שאינה תשפיע יותר על הוירוס בגופו. כך בעצם נוצרים וירוסים בעלי מוטציות, אשר עמידים לתרופה ספציפית מתוך הטיפול התרופתי המשולב.

למעלה מ-10% מהחיוביים החדשים מידי שנה נדבקים בנגיף בעל עמידות לאחת התרופות, ולכן אחת הבדיקות הראשוניות שיבצעו לפני תחילת נטילת הטיפול התרופתי המשולב, היא בדיקת עמידויות. זוהי הסיבה שישנה חשיבות כה גדולה לקחת את הטיפול התרופתי בצורה מיטבית. כדי להבין מה הטיפול המתאים לכל אדם, יש להתייעץ עם הרופא המופל.

לפרטים נוספים לחצו כאן

I Choose to Talk ("לדבר על זה")

בשנים האחרונות מתגלים בממוצע בישראל מדי שבוע כ-10 נשאי HIV חדשים. עם זאת, סביר להניח שישנם אנשים רבים החיים עם הנגיף בלא ידיעתם, שכן רק כ-36% מהאוכלוסייה בישראל ביצעו אי פעם בדיקה ל-HIV.

ידע אמין ושיח פתוח על נושא המיניות, הם הבסיס למיניות מיטבית; אך במציאות של ימינו השיח סביב נושא המיניות אינו מספק. מסקרים שערכנו, עולה כי כמחצית מההורים בישראל אינם מתכוונים לדבר עם ילדיהם על יחסי מין, וזאת בעוד שמרבית בני הנוער מעידים כי את המידע שיש ברשותם בנושא מין ומיניות קיבלו ממקורות בלתי מוסמכים, כגון אתרי אינטרנט וחברים בני גילם. מקורות מידע אילו משפיעים לעיתים קרובות על הרגלים מיניים בלתי אחראיים (למשל, מין בלתי מוגן) ויוצרים תפיסות שגויות לגבי יחסי מין.

מערך סדנאות ההסברה של הוועד למלחמה באיידס פועל מזה כ-25 שנים ומספק מידע חשוב על התנהגות מינית אחראית לכ-25,000 בני נוער ואנשי חינוך בכ-150 מסגרות מדי שנה.

בימים אלה אנחנו עושים מאמצים להרחיב את פעילות הסדנאות במטרה להגיע לכמה שיותר צעירים וצעירות בישראל, ולדבר איתם בצורה מקצועית ופתוחה על יחסי מין ואחריות מינית, מתוך הבנה שההרגלים אותם בני הנוער מאמצים בתחילת הדרך, ינתבו את ההתנהגות וההרגלים המיניים שלהם בהמשך.

בפעילות ההסברה אנו מדברים על הנושא בגובה העיניים, במטרה להעלות מודעות לחשיבות מין מוגן, למנוע הדבקות ב- HIV ולהילחם בסטיגמה הקיימת על המחלה ועל אנשים החיים עם HIV כיום בישראל. אנו משיבים על שאלות התלמידים והתלמידות בנוגע למין, מיניות ומשיכה מינית, תוך שימת דגש על החשיבות שמין יתקיים בהסכמה מלאה ומתוך בשלות רגשית, על שוויוניות בין בנים לבין בנות בכל החלטה שנוגעת למגע מיני, ותוך עידוד הנערים והנערות "לא לשמור בבטן" שאלות שמציקות להם בנוגע למין ולמיניות, אלא להתייעץ עם מורים, בני משפחה או עם גורמים מוסמכים רלוונטיים.

לפרטים נוספים לחצו כאן