______

מין, זוגיות ומשפחה

איך משפיע עליהם סטטוס חיובי?

מין, זוגיות ומשפחה עם HIV

השאיפה שלנו היא שהוירוס לא ישפיע על מהלך החיים התקין והפעילות היומיומית שלנו. את כל הפעולות שביצענו בעבר, נוכל להמשיך לבצע גם לצד הוירוס. נכון, ייתכן כי בחלק מהיבטי חיינו נצטרך לבצע התאמות, אך המטרה היא להמשיך בשגרת החיים התקינה ולא למנוע מעצמנו שום דבר, כי באמת שאין סיבה.

הדבר נוגע גם לקיום יחסי מין. אין שום מניעה לקיים יחסי מין גם כאשר חיים עם HIV. בעת קבלת התשובה החיובית לHIV, חלק מהא.נשים חושבים כי הם אינם הולכים לקיים יחסי מין יותר בעתידם ועל כך חשוב לנו להגיד כי ביחסי מין עם קונדום אין כל סיכון להדבק בוירוס.

גורם נוסף שחשוב להזכיר בהקשר ליחסי מין הוא  Undetectable. כיום, בזכות הרפואה המודרנית, מרבית האנשים שייטלו את הטיפול באופן קבוע יקבלו תוך זמן קצר סטטוס חדש- Undetectable- או בעברית -"בלתי מדיד". משמעות הסטטוס הזה הוא שהטיפול עובד באופן מיטבי עד כדי כך שהעומס הנגיפי (=כמות הנגיפים בדם) נמוך עד לרמה שלא ניתן להבחין בו בדם. הסיכוי להידבק מאדם בסטטוס Undetectable ב-HIV  הוא נמוך מ-0.01% גם ביחסי מין ללא קונדום. חשוב להדגיש כי האמור מתייחס למערכת יחסים מונוגמית ואנו ממליצים בטרם הורדת קונדום במערכת יחסים להתייעץ עם הרופא המטפל במרכז האיידס. להמשך קריאה על Undetectable והמחקר שנערך בנושא לחצ/י כאן

בזכות טיפול תרופתי מתקדם והתפתחות הרפואה, אנשים החיים כיום עם HIV יכולים להביא לעולם ילדים שאינם נושאים את הוירוס. החל משנת 2010 כל גבר ואישה שחיים עם HIV בישראל, זכאים לממש את זכותם להורות בעזרת מרכזי פוריות מיוחדים בבית החולים רמב"ם והדסה.

מה אומר החוק על סקס בלי קונדום?

מה אומר החוק על סקס בלי קונדום?

כאמור, התפתחות הטיפול התרופתי והקידמה הרפואית והמחקרית הביאו לביסוס סטטוס  Undetectable  בשנים האחרונות. יחד עם זאת, החוק במדינת ישראל טרם עבר את ההתאמה הנדרשת ועל כך חשוב להכיר גם את החוק כיום. בתקדימים משפטיים שונים שהתייחסו בעבר לסעיף 218 בחוק העונשין (קישור לסעיף בחוק העונשין), העוסק במעשה שעלול להפיץ מחלה, נקבעו עונשי מאסר לחיוביים שקיימו יחסי מין לא מוגנים. כך נקבע גם במקרים שבהם לא ארעה הדבקה בפועל. על אף שלשון החוק אינה מדברת מפורשות על מחלה מסוימת או על נשאות של נגיף כזה או אחר, בית המשפט קבע כי נשאות HIV עונה לקריטריונים המוגדרים בחוק. במילים פשוטות יותר, כל אדם שאובחן כחיובי ל-HIV חייב להשתמש בקונדום בכל אקט מיני גם כדי לחסוך מעצמו את האפשרות של אישום בפלילים ומאסר של שנים ארוכות בפועל.

חשוב לציין, עם זאת, שהתקדימים המשפטיים הללו נקבעו בתקופה שלפני הממצאים המחקריים שקשורים למצב של undetectibility, דהיינו לפני מחקרים שלימדו שקיים סיכון אפסי שנשא מטופל, שרמת הוירוס בדמו היא מתחת לסף הגילוי, ידביק אדם אחר, וזאת אפילו אם קיים איתו/ה יחסי מין ללא קונדום. בהחלט יתכן שבתי המשפט יקבעו בעתיד שהתנהלות כזו (קיום יחסי מין ללא קונדום על ידי נשא שהוירוס בדמו בלתי מדיד) אינה בבחינת "מעשה העלול להפיץ מחלה", לאור עמדה לפיה אין לפרש את הביטוי "עלול" ככזה שכולל סיכון כה נמוך להדבקה. זאת בודאי אם הרופא המטפל הסביר לשני בני הזוג את הסיכון הנמוך, והביע דעתו שבנסיבות אלה הורדת קונדום הינה אפשרות סבירה עבור בני הזוג. עם זאת, השלאה טרם הובאה לפתחו של בית המשפט, ולכן אין לדעת בוודאות מה תהיה ההתייחסות המשפטית לסיטואציה זו.

סוגיה נוספת שהמשפט הישראלי טרם התייחס אליה היא מה דינו של נשא HIV שקיים יחסי מין עם אחר/ת ללא קונדום, מתוך ידיעה והסכמה מלאה וחופשית של הפרטנר/ית, לרבות ידע על סיכון ההדבקה. הדעה המקובלת היא שבמצב זה לא יהיה אחראי הנשא באחריות פלילית ו/או נזיקית (וזאת על אחת כמה וכמה אם הנשא היה במצב של undetectibility), אף כי, כאמור, פסיקה חד משמעית בנושא מעולם לא ניתנה בישראל. כך או כך, חשוב להבהיר כי אנחנו לא ממליצים בשום אופן על הורדת הקונדום ללא התייעצות עם הרופא המטפל!

HIV ומחלות מין

חוץ מ- HIV, קיימות מחלות רבות אחרות שמועברות במין, ביניהן: זיבה, כלמידיה, עגבת, הפטיטיס ועוד. חלק מהמחלות האלו יכולות לקבל ביטוי חריף יותר ונוטות להסתבך דווקא בקרב אנשים שחיים עם HIV. יתרה מכך, הוכח כי אנשים החיים עם HIV פגיעים יותר למחלות מין מיתר האוכלוסיה. כך לדוגמה העגבת, מחלה שתפוצתה בקרב החיוביים בישראל עלתה משמעותית בשנים האחרונות. אם משווים עגבת לא מטופלת אצל אדם שחי עם HIV ביחס לאדם שאינו נושא את הוירוס, רואים כי אצל החיובי המחלה מסוכנת יותר מאחר ויש לה סיכוי גבוה יותר להתפשט למערכת העצבים, ולגרום לנזק חמור. דוגמה אחרת נעוצה במחקרים שהראו כי אנשים החיים עם HIV חשופים יותר להידבקות בנגיף הפפילומה (HPV) ובעלי סיכוי גבוה יותר לפתח כתוצאה מזה שינויים טרום סרטניים בתאים של צוואר הרחם ופי הטבעת.

בנוסף לכך, ה-HIV  מגדיל את הסיכוי להידבק בהפטיטיס C- וירוס שעלול להגביל את אפשרויות הטיפול ב-HIV ולגרום נזק רב לכבד. יש לציין כי חלק ממחלות המין יכולות להתקיים לאורך זמן גם בהעדר תסמינים, אך עדיין לגרום לנזק חמור ולהביא להדבקה של הפרטנרים. מסיבה זאת מומלץ לנשאי HIV במיוחד להקפיד על בדיקות שגרה לגילוי מחלות אלו. ככל שהגילוי של מחלת מין הוא מוקדם יותר – כך קל יותר לטפל בה וזמן הטיפול בה קצר יותר. לכן, ישנה חשיבות גדולה בקיום יחסי מין עם קונדום גם ברמת הבריאות האישית של נשא.ית HIV.

על מנת למזער את הסיכוי להידבק במחלות מין יש להקפיד על קבלת חיסון לצהבת נגיפית מסוג B ו-A (לרוב ניתן במרכז האיידס בתחילת המעקב. אם אינכם בטוחים שהתחסנתם ניתן לבדוק רמת נוגדנים בבדיקת דם פשוטה המתבצעת בקופת חולים) וחיסון לנגיף הפפילמה (HPV) לפי התווית משרד הבריאות (נשים עד גיל 45, גברים עד גיל 26, השתתפות עצמית לפי הביטוח הרפואי). ראוי גם לציין שמאז 2014 נכללים בסל התרופות הישראלי טיפולים יעילים ביותר להפטיטיס מסוג C. נציין כי שימוש מתמיד בקונדום בכל יחסי מין מונע באופן מוחלט העברה של מרבית המחלות ומקטין ב-80% את הסיכוי להדבקה במחלות אחרות.

הידבקות בעמידות לתרופות

קרוב לחמישית מהחיוביים החדשים בישראל מתגלים כעמידים לאחת מקבוצות התרופות, וזה עוד לפני שהם החלו ליטול טיפול תרופתי בעצמם. הסיבה לכך: הם פשוט נדבקו ממישהו שהנגיף בגופו כבר היה עמיד לקבוצה זו. אם נוסיף לכך את שיעור העמידויות בקרב חיוביים ותיקים שכבר החלו את הטיפול, נעלה משמעותית את הסיכון להיחשף לעמידות בכל אקט מיני לא מוגן. בכל פעם שאת.ה מקיים.ת יחסי מין לא מוגנים עם פרטנר חיובי, את.ה בעצם חושף.ת את עצמך להדבקה במוטציות העמידות שלו. המשמעות של הדבקה בעמידויות היא צמצום האופציות לשילוב תרופתי יעיל. כיום יש מגוון רחב של שילובים תרופתיים אך מגוון זה אינו בלתי מוגבל, לכן מדובר כאן במרכיב חיוני להבטחת תוחלת ואיכות החיים שלך.

זוגיות

אם דיברנו מקודם על כך שסטטוס הHIV לא אמור להפריע בשום צורה לניהול אורך חיים תקין, אז כמובן שאנחנו מדברים גם על זוגיות. מין או זוגיות עם נשא הם הביטוי המושלם לכך שבימינו, כשכבר יודעים איך HIV מועבר ואיך ניתן למנוע הדבקה, אין באמת סיבה לחשוש. בעולם הגדול זה כבר לא עניין גדול, ולשמחתנו גם בארץ אנחנו שומעים על יותר ויותר זוגות מעורבי-סטאטוס (שאחד מבני הזוג הוא בעל סטאטוס חיובי ל-HIV והשני הוא בעל סטאטוס שלילי).

אין שום סיבה לחסוך מעצמכם אופציה לסקס טוב ולזוגיות טובה רק בגלל סטאטוס ה-HIV, בעיקר כל עוד אתם יודעים שזה אפשרי לשמור על הסטאטוס השונה של שני הצדדים, שהשלילי לא יהפוך לחיובי, ואתם יודעים איך ניתן לעשות את זה. חשוב לציין גם כאן את המושג UNDETECTABLE (בלתי מדיד)- כאשר נשא HIV מטופל תרופתית וכמות העותקים של הוירוס בדמו הנה מתחת לסף הגילוי (קישור לפרק המתאים). במקרה כזה, הסיכוי להדבק הינו כמעט אפסי, גם בעת קיום יחסי מין ללא קונדום. בהקשר זה, חשוב לנו לציין כי התייעצות ודיבור פתוח בנושא עם הרופא המטפל הינה משמעותית ביותר, והוא יוכל להסביר יותר בהרחבה על המשמעויות השונות. למרות האמור לעיל, חשוב להבהיר כי אנחנו לא ממליצים בשום אופן על הורדת הקונדום ללא התייעצות עם הרופא המטפל!

סקס עם פרטנר שיודע את סטאטוס ה-HIV שלו (שלילי או חיובי) הוא לרוב בטוח יותר מסקס עם פרטנר שלא יודע את סטאטוס ה-HIV שלו. רוב נשאי HIV יודעים טוב יותר איך לשמור על הפרטנרים שלהם וישנה מודעות גבוהה יותר לטיפול המונע (PEP) ולסטטוס הUNDETECTABLE. ישנם כלים יעילים לשמירת הסטאטוס השלילי של בן הזוג במערכות יחסים מעורבות סטטוס. הכי חשוב שתדברו על הדברים ותחליט ביחד מה נכון ומתאים לשניכם.

זוגיות מעורבת סטאטוס

בזוגיות, הרבה יותר מאשר בסקס נטו, יש לכם אפשרות לדבר על הדברים. זה לא נדיר שזוגיות מעורבת -סטאטוס תהיה מעורבת בחששות מסוימים, וחשוב לתת להם מקום, לדבר עליהם ולעבד אותם.

הפחד מהתגובה וההשלכות האפשריות של חשיפה אישית, עשויים להפוך את הסיטואציה של גילוי אבחנה לפרטנר חדש להתמודדות רגשית אשר עשויה להיות טעונה. מתי מספרים את זה ואיך הן רק חלק מהשאלות שמהדהדות בראשו של כל אדם שחי עם HIV. אם עולים חששות סביב נושא זה, אנו מזמינים אותך לפנות אלינו לייעוץ והכוונה בתחום. אנו יודעים כי לעיתים מעמד זה יכול להיות לא פשוט, ולכן חשוב לנו להדגיש כי אם תהיה.י מעוניין.ת- את.ה לא לבד!

מבחינת ההתייחסות המשפטית לנושא הנדון, חובת הגילוי נגזרת מטיבה והגדרתה של מערכת היחסים. ביחסי מין מזדמנים למשל (“סטוצים”), אין חובה לדווח לפרטנר על סטאטוס ה-HIV שלך, כל עוד קיימת הקפדה על יחסי מין מוגנים (מוגנים = עם קונדום). בניגוד לסטוצים, חוזר משרד הבריאות מבהיר את חובתו של כל אדם שחי עם HIV ונמצא במערכת יחסים קבועה, ליידע את בן או בת זוגו לגבי הנשאות. אין הגדרה ברורה בחוזר של משרד הבריאות מתי מערכת היחסים הופכת להיות "קבועה". 

מעבר להתייחסות החוקית, אנחנו מאמינים שכדי לייצר מערכת יחסים טובה ועמוקה עבור שני הצדדים, דרוש שיהיה בה אמון. אמון מצידך שבן או בת הזוג ישמרו על סטטוס ה-HIV שלך דיסקרטי ככל שתהיה.י מעוניין.ת בכך, ואמון מצדו של בן או בת הזוג שתספר.י לו או לה על סטטוס ה-HIV שלך. אנחנו מודעים לקשיים שעלולים לצוף בסיטואציה זו, אך מניסיוננו, כאשר הקשר הזוגי עובר את המהמורה הזו, ישנו מקום לייצר קשר טוב ומשמעותי, המבוסס על אמון, אהבה ופתיחות.

ביחס להורדת הקונדום במערכת יחסים סגורה ומונוגמית, בין אם הפרטנר שלך חיובי/שלילי, הנכם מוזמנים להיוועץ ברופא ה-HIV לגבי האפשרות של הורדת קונדום.

משפחה

פוריות ופיריון

בזכות טיפול תרופתי מתקדם והתפתחות הרפואה, אנשים החיים כיום עם HIV יכולים להביא לעולם ילדים שאינם נושאים את הוירוס. החל משנת 2010 כל גבר ואישה שחיים עם HIV בישראל, זכאים לממש את זכותם להורות בעזרת מרכזי פוריות מיוחדים בבית החולים רמב"ם והדסה.

ככלל חשוב לדעת: ההיריון לא משפיע באופן שלילי על מהלך המחלה ו-HIV אינו משפיע באופן שלילי על מהלך ההיריון. נשים נשאיות רבות יולדות כיום ילדים שליליים לוירוס. שכיחות ההדבקה של תינוקות ב-HIV מאימהות נשאיות נמוך מ- 1%, וזאת במידה והאמא טופלה כהלכה, הייתה במעקב רפואי, ונמנעה מהנקה לאחר הלידה.

כל אישה הרה שחיה עם HIV חייבת להתחיל טיפול כדי למזער את סיכויי ההדבקה של העובר. לכן, אנחנו ממליצים לנשים הרות לערוך בדיקת HIV במהלך ההריון כדי לדעת את הסטטוס הרפואי שלה, ולטפל בעצמה במידת הצורך. בהמשך תטופל האישה גם במהלך הלידה והתינוק יטופל מניעתית בסירופ למשך 6 שבועות. כל הילדים שנולדו בארץ בשנים האחרונות לאימהות שחיות עם HIV, ושאימהותיהם הקפידו על הטיפולים הנדרשים, נולדו שליליים ל-HIV.

במידה ואת כבר מטופלת בתרופות נגד HIV, ומתכננת להיכנס להריון, חשוב מאוד שתעדכני את הצוות הרפואי במרכז שבו את מטופלת ותתייעצי איתם לגבי התרופות שלך. ישנן תרופות נגד HIV שעלולות לגרום נזק לעובר ובחלק מהמקרים, הרופא.ה ימליצו לך על החלפת הטיפול התרופתי והתאמתו להריון. למרות האמור לעיל, אין מידע המראה פגיעה משמעותית בעוברים שנחשפו לתרופות נגד הוירוס במהלך ההיריון ולאחריו.

הפריה חוץ גופית – בי"ח רמב"ם (חיפה)

אישה אשר זקוקה לטיפולי הפריה חוץ גופית צריכה קודם לקבל הפניה מרופא ה-HIV שלה במרכז האיידס שבו היא מטופלת. ההפניה תכלול סיכום מידע רפואי לרבות: המצב הרפואי, הטיפול התרופתי, תוצאות אחרונות של בדיקות (CD4 ועומס נגיפי), היסטוריה מיילדותית וכד'.

במקביל להפנייה ממרכז האיידס, האישה צריכה גם לקבל התחייבות מקופת החולים לייעוץ במחלקה האימונולוגית ברמב"ם. בביה"ח רמב"ם תפגשו עם רופא/ה HIV שילוו אתכן בצעדיכן הראשונים טרם ההפנייה למרכז ה-IVF.

שטיפת זרע – בי"ח הדסה (ירושלים)

כל גבר שחי עם HIV, גם אם אינו זקוק עדיין לטיפול תרופתי עקב מצב נשאותו, חייב להתחיל טיפול לפני שמתחיל בהליך שטיפת הזרע כדי להוריד את העומס הנגיפי בגופו (נדרש טיפול של 4-6 חודשים לפני ביצוע השטיפה). גברים וזוגות המתעניינים בתהליך שטיפת הזרע מוזמנים להיוועץ ברופא ה-HIV. במקביל להפנייה ממרכז האיידס, הגבר צריך גם לקבל התחייבות מקופת החולים לייעוץ במחלקה למחלות זיהומיות בהדסה.

תהליך ההכנה לזוג כולל טיפול הורמונאלי לנשים, והכנה לקליטת זרע ביחידה להפריה חוץ גופית במחלקת נשים ויולדות בהדסה. לאחר הפרדת התאים מנוזל הזרע, מתבצעת בדיקה לנוכחות הוירוס בזרע, ורק אם הזרע נמצא שלילי ל-HIV משתמשים בו להזרעה. הזרע המוכן נשמר בהקפאה. בשלב זה, עוקבים אחר המחזור של האישה בעזרת אולטרסאונד ובדיקות דם להערכת יום הביוץ. ביום הביוץ עצמו, הזרע מופשר ומוזרע לתוך הרחם של האשה.

הורות חיובית

הנקת תינוק על ידי אם נשאית HIV עלולה לגרום להדבקתו בוירוס. על מנת למזער את הסיכויים להדבקה, מומלץ להימנע לחלוטין מהנקה ולהבטיח את הזנת התינוק באמצעות תרכובות מזון. חוזר משרד הבריאות קובע כי כל אם נשאית HIV זכאית לתרכובות מזון לתינוק חינם מרגע לידתו ועד שיגיע לגיל שנה. השירות ניתן ללא כל תשלום וללא דמי השתתפות.

הצוות המטפל במרכז האיידס אמור לדאוג לצייד את היולדת במנה ראשונה של תרכובות מזון לתינוק שתהיה לרשותה כבר בעת חזרתה מבית החולים. במידה וזה לא קרה, בית החולים שבו הייתה הלידה, חייב לצייד את האישה במנה ראשונית של מזון לתינוקות לשבועיים ימים. התיאום המוקדם של אופן אספקת תרכובות המזון יבוצע בעזרת העובדת הסוציאלית במרכז האיידס, המתאמת ובשיתוף פעולה עם קופת החולים שאליה משתייכת היולדת. כמות הקופסאות נקבעה בחוזר אך עשויים להיות שינויים לפי משקל התינוק. מתן התחליף נעשה בד"כ באמצעות קופונים למימוש בבתי מרקחת או בפארמים, בצורה דיסקרטית תוך הקפדה על שמירת החיסיון הרפואי של היולדת.בכל שאלה לגבי הריון, לידה וקבלת תרכובות מזון לתינוקות, ניתן לפנות לצוות מרכז האיידס או לחאת העובדות הסוציאליות בוועד כדי לקבל הסבר מפורט יותר לגבי הפרוצדורה.

תינוק אשר נולד לאם נשאית של נגיף ה-HIV נרשם בתיקו בקופת חולים שהוא במעקב של HIV. בגיל שנה וחצי רישום זה צריך להימחק באם התינוק אכן אובחן כשלילי לאחר שביצע את כל הבדיקות הנדרשות. אם הדבר לא נעשה יש לפנות לרופא.ה המטפלים במרכז האיידס והם יפנו לקופת החולים בבקשה למחוק באופן אקטיבי רישום זה.

האם מצב של נשאות יכול להוות עילה לשלילת הורות (הוצאת ילד מהבית על-ידי המדינה או במסגרת הליך גירושין)?

בשום פני ואופן לא! בהליך גירושין ובהליכי הוצאת ילד מהבית, פועלים על פי עיקרון "טובת הילד", אשר לפיו מצב בריאותי של הורה אשר איננו מסכן את ילדו, לא מהווה עילה להוצאת הילד מרשות אותו הורה. שלילת הזכות להורות בגלל נשאות איננה חוקית. במידה ואתם חוששים מפגיעה בזכויותיכם, אנא פנו לצוות המקצועי במרכז הרפואי או לוועד למלחמה באיידס.

ילדים החיוביים ל-HIV

ישנם הורים נשאים, שילדיהם חיוביים ל-HIV. הקושי לספר ברור, ונובע פעמים רבות מהחשש מתגובת הילד והתמודדותו עם הבשורה בגילו הצעיר. פעמים רבות ישנה דילמה קשה, מתי וכיצד נכון לספר. הילד מרגיש שהוא מתמודד עם משהו, אך לא ברור לו עם מה. הילד מבקר במרכז האיידס באופן שוטף, כל מספר חודשים מרגע לידתו, וכן נוטל תרופות על בסיס יומי. אנחנו ממליצים לספר זאת בהדרגה ובהתאם לגילו. ההבנה בכל גיל משתנה ולכן מה שנתחיל לספר בגיל 10, יהיה שונה ומצומצם ממה שנספר לו בגיל 14. למרות כל הנאמר, ישנה חשיבות אדירה לספר לילד בסיוע חיצוני לפי הצורך מחד, ומאידך להבין שעדיף לעשות זאת מוקדם ממאוחר.

אין פרוטוקול כתוב לגבי הדרך הנכונה והזמן הנכון להתחיל לספר לילד על נשאותו. העדיפות היא שהמידע לגבי מצבו יגיע מכם ולא בדרך עקיפה. בכל שאלה שמתעוררת, אנחנו מזמינים אתכם לפנות לאחת העובדות הסוציאליות בוועד למלחמה באיידס או לאיש צוות במרכז האיידס.