______

PEP

PEP - טיפול הניתן במקרה של חשש לחשיפה לנגיף ה-HIV. נקרע לך הקונדום במהלך קיום יחסי המין; אתה חושש שנחשפת ל-HIV? יש כמה דברים שכל אחד צריך לדעת

מה זה PEP?

POST – לאחר

EXPOSURE – חשיפה (לנגיף)

PROPHYLAXIS – טיפול מונע

PEP הוא טיפול שניתן לאחר חשיפה אפשרית ל-HIV והמטרה שלו היא למזער את הסיכויים להדבקה.

האם PEP זאת המצאה חדשה?

מזה שנים נמצא ה-PEP בשימוש לצורך מניעת הדבקה ב-HIV במקרים של חשיפה בסיכון גבוה. לדוגמה: במקרה שאיש צוות רפואי נחשף לנוזל מדבק (לדוגמה נדקר ממזרק ובו דם של אדם חיובי ל-HIV), מוצע לו הטיפול המונע שאמור להוריד באופן ניכר את סיכויי ההידבקות שלו בנגיף. טיפול זה מוצע בבתי החולים גם לקורבנות של תקיפה מינית או לפרטנרים של אנשים חיוביים ל-HIV במידה ונקרע להם הקונדום. PEP הוא בעצם טיפול תרופתי שנוטלים אותו במשך 28 ימים והוא מבוסס על הטיפול התרופתי המשולב (הקוקטיל) שאנשים החיים עם HIV נוטלים במשך כל ימי חייהם.

באילו מצבים, עלי לשקול לפנות לקבלת PEP?

אם קרה אחד מהמצבים הבאים:

1. חשיפה כמעט ודאית לנגיף, לדוגמא אתה שלילי ל-HIV ונמצא בזוגיות עם מישהו שהוא חיובי. למרות שאתם מקפידים תמיד על מין מוגן – קרה דבר ונקרע הקונדום בעת החדירה.

2. חשיפה אפשרית לנגיף, כמו לדוגמא קיום יחסי מין מוגנים עם פרטנר שסטטוס ה-HIV שלו לא ידוע, וקרע בקונדום במהלך החדירה (בקונדום תקין בעל תקן אין קרעים קטנים או מקרוסקופיים. או שהוא נקרע לגמרי או שלא).

3. קיום יחסי מין לא מוגנים הכוללים חדירה עם פרטנר שסטאטוס ה-HIV שלו לא ידוע, או ידוע כחיובי.

מתי צריך לבקש לקבל את הטיפול?

כמה שיותר מהר, יותר טוב! יעילות הטיפול תלויה בזמן שעבר מאז החשיפה: ככל שהטיפול ניתן קרוב יותר למועד החשיפה, כך הוא יעיל יותר. אם עברו כבר 72 שעות מרגע החשיפה, לא יינתן PEP בשום מקרה מאחר ובשלב זה הטיפול כבר אינו יעיל.

מזה מספר שנים קיים טיפול מונע לאחר חשיפה. הטיפול ניתן עד 72 שעות ממועד החשיפה המשוער ל- HIV, למשך 28 ימים. הטיפול מורכב מתרופות הקוקטייל הבסיסי (לרוב קומביוויר/טרובדה + קלטרה), ותפקידו למנוע הדבקה אפשרית ב- HIV. לאחר 72 שעות מהחשיפה הטיפול איננו יעיל, וככל שניתן מוקדם יותר יעילותו גוברת. לכן, במקרים בהם יש סיכון להדבקה ישנה חשיבות עצומה להפניית האדם לקבלת הטיפול המונע בהקדם האפשרי.

על סמך מה?

קיימים מחקרים שונים שהראו יעילות גבוהה במניעת הדבקה בטיפול PEP לאחר חשיפה תעסוקתית (דקירה בעובדי בריאות) – עד 81% פחות הדבקה בקרב אלו שקיבלו את הטיפול! כמו כן, נעשו עבודות בקופים שהדגימו 0% הדבקה בקרב קופים שהוזרק להם נגיף SIV, במידה והטיפול ניתן תוך 72 שעות. בנוסף, ידוע כי טיפול לאם יכול להוריד באופן משמעותי את הדבקת העובר.

לצערנו לא קיימים עדיין מחקרים מבוקרים שמראים באופן חד משמעי ירידה בהדבקה לאחר חשיפה לא תעסוקתית (כגון מין לא מוגן), אך בשל המחקרים הקיימים כיום, נהוג לתת טיפול PEP במצבים מסוימים.

ממחקרים לא מבוקרים נמצא כי בקרב 66 אנשים שנחשפו לנגיף וקיבלו טיפול מונע הייתה הדבקה אחת, בעוד בקרב 131 אנשים שנחשפו אך לא קיבלו טיפול מונע נדבקו עשרה אנשים. חשוב לציין, כי לא ניתן לבדוק במאת האחוזים את יעילות הטיפול, כיוון שלא קיימות בדיקות המסוגלות לזהות הדבקה בשלב כה מוקדם, ולמעשה הטיפול המונע ניתן במצבים בהם עדיין לא ניתן לבדוק האם התרחשה הדבקה.

לאחרונה הודגם כי נטילת הטיפול מעל ל-48 שעות לאחר החשיפה מקטינה את יעילותו באופן משמעותי, ולכן במצבים בהם מומלץ לקבל PEP יש לעשות זאת בהקדם האפשרי!!!

כמה דברים שצריך לדעת על PEP:

- PEP הוא לא גלולת "היום שאחרי" והוא בהחלט לא תחליף לשימוש בקונדום.

- הטיפול מוריד את סיכויי ההדבקה ב-HIV אך אינו יעיל ב-100%.

- הטיפול חייב להתחיל קרוב ככל האפשר למועד החשיפה, ובכל מקרה לא יאוחר מ-72 שעות מהרגע שבו קרה האירוע.

- הטיפול לא ניתן לכל דורש ובכל מקרה ואפשר לקבל אותו רק בחדרי המיון בהוראת רופא מומחה.

- הטיפול מבוסס על חלק מהטיפול התרופתי המשולב שנוטלים אנשים החיים עם HIV.

- לטיפול יש תופעות לוואי לטווח קצר ולטווח ארוך. לעיתים מדובר בתופעות חמורות. (ולכן כאמור לא ניתן לכל דורש ובהוראת רופא מומחה בלבד).

ממחקרים לא מבוקרים נמצא כי בקרב 66 אנשים שנחשפו לנגיף וקיבלו טיפול מונע הייתה הדבקה אחת, בעוד בקרב 131 אנשים שנחשפו אך לא קיבלו טיפול מונע נדבקו עשרה אנשים

איך מקבלים ומי מחליט על זה?

במידה וקיים חשש שנחשפת ל-HIV, פנה בהקדם האפשרי (ולא יאוחר מ-72 שעות לאחר החשיפה) לחדר המיון של אחד מבתי החולים המפורטים מטה. ניתן לפנות לקבלת הטיפול - 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

זכרו: הטיפול אינו ניתן לכל דורש וההחלטה היא בידי הרופא בחדר המיון. הרופא יקבל את  ההחלטה אם לרשום את הטיפול או לא, רק לאחר שיתייעץ עם מומחה במחלות זיהומיות או רופא HIV ממרכז האיידס של ביה"ח. מאחר ומדובר בטיפול עם תופעות לוואי נדירות אך מסכנות חיים, הרופא ינסה לבדוק האם הסיכון להדבקה במקרה שלך מצדיק את הסיכויים האפשריים של הטיפול המונע. במפגש עם הרופא הוא ישאל אותך מספר שאלות הקשורות להרגלי המין שלך ולפעם האחרונה שבה קיימת סקס לא מוגן.

היכן ניתן לקבל את הטיפול?

בכל אחד משבעת חדרי המיון הבאים (24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע): 

סורוקה, באר שבע

קפלן, רחובות

הדסה עין-כרם, ירושלים

שיבא, תל השומר

איכילוב, תל אביב

מאיר, כפר סבא

רמב"ם, חיפה

אפשר להגיע ישירות למיון או שצריך הפניה?

ביקור במיון חייב בתשלום אגרה, אלא אם יש התחייבות של קופת החולים (טופס 17), או במקרים המוגדרים מראש על ידי משרד הבריאות ובתקנונים של קופות החולים. טיפול מונע ל-HIV  אינו אחד מהמקרים האלה, לכן על מנת להיות פטורים מאגרת ביקור במיון עליכם להצטייד מראש בהתחייבות. איך עושים זאת? דרך אחת היא לבקר אצל רופא משפחה ולבקש ממנו הפניה למיון. זו עלולה להיות דרך מסורבלת שכרוכה בקביעת תור או ניסיון להיכנס לרופא ללא תור בגלל מקרה חירום, והזמן דוחק. הדרך הפשוטה והמהירה יותר תהיה להתקשר למוקד הטלפוני של קופת החולים (כללית call, מכבי ללא הפסקה, וכו') ולבקש לדבר עם מוקד האחיות. אם האחות במוקד תאשר את הצורך בפניה למיון, הפניה הטלפונית מתועדת במחשב ונחשבת לפי תקנוני הקופות כהתחייבות של הקופה לכל דבר ועניין. במקרים מסוימים האחות עלולה לדרוש מכם לבקר אצל רופא המשפחה. במצב כזה עליכם להבהיר את דחיפות העניין ולהתעקש על קבלת הפניה מהמוקד הטלפוני. בשני המקרים – בין אם ההפניה היא מרופא המשפחה ובין אם מהאחות במוקד, קופת החולים תכסה את אגרת המיון.

בכל מקרה תזכרו: הגעה למיון ללא התחייבות מרופא או ממוקד אחיות תעלה לכם 715 ₪, גם אם הביקור מוצדק מבחינה רפואית.

מה קורה לפונה בהגעתו למיון?

בקבלתו למיון מבוצעות מספר בדיקות. ראשית, בדיקת HIV הבודקת האם לא היתה כבר הדבקה בעבר (ואז כל הטיפול המונע מיותר). כמו כן, מתבצעת ספירת דם ובדיקת תפקודי כבד וכליות הבאות לשלול מצב בריאותי שאינו מאפשר לקיחת הטיפול. בנוסף, במידה ומדובר בחשיפה ביחסי מין, ניתן טיפול אנטיביוטי לכיסוי מחלות מין נוספות (זיבה וקלמידיה). בתום הבדיקות, ולאחר התייעצות של רופא המיון עם רופא איידס ניתנות במיון מספר מנות של טיפול ליום או יומיים הקרובים. האדם מונחה לפנות למרכז האיידס בביה"ח לקביעת תור להתייעצות עם רופא איידס להסבר על הטיפול ותופעות הלוואי שלו, וכן לקבלת מרשם להמשך הטיפול במידה ויוחלט להמשיכו. במהלך ובתום הטיפול האדם מונחה לביצוע בדיקות נוספות, שהחשובה שבהן היא כמובן בדיקת HIV לאחר שלושה שבועות מסיום הטיפול המונע, לודא שלא התרחשה הדבקה.

מה ישאלו אותי בחדר מיון? 

השאלות שהרופא ישאל אותך בחדר המיון יכולות להיות אישיות מאוד וגם לגרום לתחושת אי נוחות. אתה תתבקש לספר על הפרטנר שאיתו קיימת סקס לא מוגן, תישאל לגבי האקט המיני, מתי היה, מה כלל מה היה התפקיד שלך במין (חודר או נחדר) והאם הייתה שפיכה בפנים או בחוץ. זכור כי הרופא מבקש לקבל את כל המידע הזה לא בשביל לספק את סקרנותו אלא כדי לקבל החלטה נכונה בעניין בריאותי. אם אתה בארון או לא מרגיש בנוח עם הסיטואציה, תתגבר על הבושה שלך וזכור למה הגעת לשם, למנוע הדבקה ב-HIV. בכל מקרה, על כל המידע שתספר לרופא חל חיסיון רפואי כך שאתה יכול להיות רגוע. ככל שתקפיד יותר על מסירת פרטים מדויקים, כך הרופא יוכל להגיע להחלטה המתאימה ביותר עבורך בנוגע למידת הצורך במתן הטיפול המונע ובהרכבו.

באילו נסיבות מומלץ לקחת טיפול מונע?

קיימים מקרים ברורים בהם מומלץ לתת טיפול: 

  1. דקירה ממחט של אדם החי עם HIV (בעיקר חשיפה תעסוקתית).
  2. אנשים שנחדרו ללא קונדום ע"י אדם שחי עם HIV והסטטוס הטיפולי שלו אינו ידוע.  
  3. נפגעי/ ות תקיפה מינית. (במידה ובוצעה פניה למיון בטווח של עד 72 שעות).

אז לקחת או לא לקחת?

השיקול אם לקחת או לא לקחת טמון בתועלת הטיפול לעומת סיכוניו. הטיפול איננו קל במקרים רבים ולעיתים אף מסכן חיים. עובדה חשובה נוספת היא שתופעות הלוואי מהטיפול עלולות להיות קשות. לרוב קשות יותר מאשר תופעות הלוואי אותם חווים אנשים החיים עם HIV ונוטלים את הטיפול במשך שנים ארוכות. מסיבות אלו נכתבו פרוטוקולים טיפוליים מורכבים השוקלים את הסיכון להדבקה לעומת הסיכון לתופעות לוואי, ועל פיהם מחליטים הרופאים המומחים לאיידס האם לתת את הטיפול או לא. 

קיבלת PEP? כמה דברים שאתה חייב לדעת!

ההקפדה על המשטר התרופתי היא חיונית להצלחתו של הטיפול המונע. אם קרה משהו ובאופן חריג החמצת מנה של התרופות, הקפד לקחת אותה מיד ברגע שנזכרת. אל תדחה את זה למאוחר יותר ואין ליטול מנה כפולה במועד הבא של נטילת התרופות. זה עלול לסכן אותך ולגרום לתופעות לוואי חמורות. 

דבר חשוב נוסף: אם אתה משתמש בסמים מכל סוג שהוא או באלכוהול, קח בחשבון שהם עלולים לפגום ביעילותו של הטיפול ועשוי לחול שינוי גם באופן שבו הסמים משפיעים על הגוף שלך. יתרה מכך, צריכת אלכוהול ו/או סמים יכולים לגרום לך לפספס כדורים ולא לעמוד במשטר התרופתי ההכרחי להצלחת הטיפול.

אז עכשיו כשאני יודע שיש PEP, למה לי להמשיך ולהשתמש בקונדום?

ובכן, פשוט כי PEP הוא לא אמצעי הגנה והוא בהחלט לא מהווה תחליף לקונדום. לא מדובר בגלולה של "היום שאחרי" אלא בטיפול תרופתי מורכב עם תופעות לוואי שניתן על פי שיקול דעת של רופא חדר המיון. לא השתכנעת?

יש עוד כמה דברים שאתה חייב להכניס למשוואה הזאת:

1. שימוש בקונדום תקין מונע הדבקה באופן מוחלט - PEP רק מקטין את הסיכוי להדבקה.

2. קונדומים לא גורמים להרגשה נוראית ולתופעות לוואי קשות. PEP דווקא כן.

3. קונדומים יכולים לבאס קצת ורק בזמן הסקס. PEP מבאס מאד, ובמשך 28 ימים לאחר הסקס.

4. קונדומים אפשר להשיג היום בכל מקום (קיוסקים, מכולות ואפילו תחנות דלק). ברוב המסיבות, הם אפילו מחולקים בחינם. נראה אותך משיג PEP בסופר.

5. אתה שולט בשימוש בקונדום ואילו במקרה של PEP – מי שיחליט עבורך יהיו הרופאים. יש להם את הסמכות המקצועית המלאה לסרב לך.