______

מבקשי מקלט ופליטים

הדרכה והסברה בקרב מהגרים

מי הם מבקשי המקלט?

מבקש מקלט הוא אדם שנמלט מארצו למדינה אחרת, והוא מבקש ממדינה זו הגנה. פליט הוא אדם שנמלט מארצו בעקבות מלחמה או משום שהוא נרדף מחמת גזעו, דתו, לאומיותו, שייכותו לתנועה חברתית מסוימת, דעותיו הפוליטיות, מגדרו או נטייתו המינית, והוא הוכר כפליט במדינת המקלט שהגיע אליה. אם איננו זכאי למעמד של פליט - יגורש. עד שתתקבל ההחלטה בעניינו, הוא מוגדר כ"מבקש מקלט". בישראל, בין השנים 2008-2012 קיבלו 39 מבקשי מקלט מעמד פליטות.

משרד הבריאות מעריך כי ישנם בערך 600 נשאי HIV חסרי מעמד בשנים האחרונות בישראל, ומדובר רק במקרים שנתגלו

מי הם מבקשי המקלט בישראל?

בשנת 2014 היו בארץ כ-50,000 מהגרים מאפריקה, כאשר רובם הגיעו מהמדינות אריתריאה (66%) וסודן (25%). השאר הגיעו ממדינות אפריקאיות שונות כגון אתיופיה, ניגריה, קונגו ועוד אחוזים בודדים ממדינות דרום מזרח אסיה. למבקשי המקלט מאריתריאה וסודן,  ישנה הגנה קבוצתית ולכן אין באפשרותה של מדינת ישראל לגרש מבקשי מקלט ממדינות אלה חזרה לארצות המוצא שלהם. בנוסף לכך לאוכלוסיית מבקשי המקלט מאריתריאה וסודן הונפק אישור שהייה זמני במעמד כניסתם לישראל. את אישור זה יש לחדש כל עוד אדם ממשיך לשהות בישראל, בין כל חודש לשלושה חודשים.

מבקשי מקלט כאוכלוסיית סיכון ל-HIV\איידס:

בישראל, נכון ל-2016 הנשאים שאינם תושבי ישראל (לרוב מהגרים מאפריקה), מהווים את קבוצת הסיכון השנייה בגודלה בישראל לגילויי HIV. קשה לדעת מהו המספר המדויק של נשאים חסרי מעמד בישראל, מהסיבות הבאות:

א.         עד לאחרונה, לא היה מעקב מסודר אחר אנשים שחיים עם HIV שהם חסרי-מעמד ולא זכאים לביטוח רפואי.

ב.         מאז התיקון לחוק ההסתננות ופתיחת מתקן חולות, עולה מספרם של העוזבים מרצון, דבר המקשה על המעקב.

ג.          בגלל חוסר מודעות, אחוז הנבדקים יחסית נמוך (5% לעומת 30% בחברה הישראלית). בהערכה גסה, כ-10% מהנשאים חסרי המעמד נתגלו דרך בדיקות יזומות במרפאה למחלות מין, בעוד שהרוב המוחלט גילה, כי הוא נושא את הנגיף כחלק מבדיקות בבית-חולים בעקבות אשפוז, או במצב של איידס במצב מתקדם.

מספר גילויי ה-HIV החדשים של נגיף ה-HIV, בקבוצת חסרי-מעמד אזרחי יוצאי אפריקה, עומד על כ-150 לשנה בין 2010-2013, בעוד מספר הנכנסים לישראל קטן משנה לשנה (ב-2013 נכנסו לישראל 43 מהגרים מאפריקה, בגלל הגבול הבנוי שנבנה בסוף 2012). ניתן להסיק מכך, כי עקב חוסר המודעות, תנאי המחיה וההסתגלות הקשים של מבקשי המקלט בישראל, וכן קשיים חברתיים וכלכליים, ישנו עוד אחוז נכבד של מבקשי מקלט שטרם התגלו, ולכן יש צורך בעבודת שטח מניעתית.

מה אנחנו עושים במערך מהגרים ומבקשי מקלט?

1.         סדנאות לחינוך והסברה בנושא HIV/איידס - מתן מידע לגבי אפשרויות הבדיקה והטיפול בישראל, מידע כללי על נגיף ה HIV  והחיים עם HIV/איידס,  מהן דרכי ההדבקה ב HIV וכיצד ניתן להימנע, סוגי הבדיקות וחשיבותן, מהו הטיפול התרופתי והאפשרות לקבלתן בישראל, וכן שימוש באמצעי מניעה. הסדנאות עוברות בהתאמה תרבותית באנגלית, טיגרינית או ערבית, בהתאם לאוכלוסיית היעד. צוות המנחים מקהילת מבקשי המקלט עברו הכשרה לעבודה בנושא HIV\איידס.

2.         קבוצת חלוקה  ומנגישי מידע קהילתיים –נציגים מתוך הקהילות, מהווים "סוכנים" שמעבירים את המידע לקהילות, בניסיון ליצור גישה למידע בתחום המניעה בתוך הקהילה, ולקדם את ערכי הבריאות בה. הם מהווים מעין "סוכני שטח" של הוועד למלחמה באיידס, מקדמים בדיקות HIV, מנגישים מידע ומפנים לגורמים המקצועיים הרלוונטיים במידת הצורך.

פרויקט חלוקת קונדומים "אבו סלמה" –בסופי שבוע, בשעות הערב, יוצאים מנגישי המידע לרחובות דרום תל אביב, לאזורי הזנות וריכוזי מהגרי העבודה, ולערים אשר ישנן קהילות של מהגרים ומבקשי מקלט שם הם מחלקים עלוני מידע על HIV\איידס, קונדומים, ויוצרים שיח המעודד מניעה וקבלה של אנשים החיים עם HIV\איידס.

משרד הבריאות מעריך כי ישנם בערך 600 נשאי HIV  חסרי מעמד בשנים האחרונות בישראל, ומדובר רק במקרים שנתגלו.

חשוב לדעת, שבהקשר של HIV\איידס, משרד הבריאות מפעיל את המערכים הבאים לחסרי-מעמד וביטוח רפואי:

•           מתן טיפול  תרופתי HAART לנשים חסרות מעמד נשאיות בתקופת ההיריון ו-6 חודשים לאחר מכן (על מנת למנוע הידבקות של התינוק).

•           מרפאת לוינסקי: אבחון וטיפול בחלק מהמחלות המועברות במין, אך לא בכולן (למשל: לא בצהבת נגיפית).

•           התכנית הלאומית לטיפול במהגרים נשאי HIV ללא ביטוח בריאות, בשיתוף הוועד למלחמה באיידס - פרויקט חלוקת תרופות ובדיקות ומעקב רפואי ללא עלות עבור אוכלוסיית מהגרים ומבקשי המקלט בישראל.

 

 

 

פעילויות אחרונות של הוועד בנושא

הוועד למלחמה באיידס גאה לבשר: אושרה הבקשה להכנסת קונדומים למתקן "חולות"

 בחודש יוני 2017, נתן שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, את פסקי דינו האחרונים על כס השיפוט. אחד מאותם פסקי דין עסק בעתירה של האגודה לזכויות האזרח בישראל להגדיל את רשימת המוצרים שמותר למבקשי המקלט השוהים בחולות, להכניס למתקן. במסגרת ההתדיינות משפטית בנושא, ועוד לפני מתן פסק הדין הסופי של בג"ץ, פנה הוועד למלחמה באיידס למדינה, וביקש שתותר גם הכנסת קונדומים למתקן. אנו גאים לבשר שעמדתנו התקבלה, והמדינה הודיעה לבג"ץ שתסכים להכנסת אמצעי מניעה זה למתקן.

לקריאת המכתב ממשרד המשפטים המאשר את הכנסת הקונדומים למתקן לחצו כאן