______

חינוך מיני לבני נוער

.

תמונת מצב: מערכת החינוך בישראל 2017

 

 

כיום, מערכת החינוך הממלכתית מקצה לתוכניות בנושא חינוך מיני, כ- 100 שעות לאורך 12 שנות לימוד- מהחינוך היסודי ועד לחינוך העל יסודי, במסגרת תכנית "כישורי חיים". מכיוון שתוכנית "כישורי חיים" אינה ספציפית לבתי-ספר תיכוניים, נוצר מצב שלימודי חינוך מיני בתיכון אינם חובה. כמו כן, אין פיקוח מסודר על קיומם בפועל של שיעורי החינוך המיני באף אחד מהגילאים ואין מישוב והערכה של התכנים המועברים.

בשל האי-נוחות של חלק מן המחנכים לעסוק בנושא, רבות הפעמים כי השיעור עובר לידיה של היועצת החינוכית, על אף הבקשה כי השיעור יעבור דרך מחנכי הכיתה. הבעיה העיקרית בנושא היא שהיועצים החינוכיים לא עוברים הכשרת חובה בנושא, ובמקום זאת מוצעים להם ימי עיון והשתלמויות בנושא לבחירתם.

 

כיום, כשלכל נער ונערה יש טלפון חכם וגישה בלתי פוסקת למקור הידע הגדול ביותר- האינטרנט, מקורות המידע העיקריים של מרבית בני הנוער בנושאי מין ומיניות אינם עוברים סינון ובקרה מגורמי הסמכות בחייהם ונשענים בעיקר על פורנוגרפיה, אפליקציות היכרות, פורומים ושאר מקורות מידע המציגים תמונת מציאות מעוותת היוצרת דימויים שגויים על עולם המין והמיניות.

אנחנו כמבוגרים משמעותיים עבור בני ובנות הנוער בישראל, צריכים לבדוק מה הם יודעים בנוגע למיניות בריאה ואיזה גורם סיפק להם את המידע.

גם אנחנו בוועד למלחמה באיידס יצאנו לבדוק את הנושא, ובסקר שנערך בחודש יולי מטעם הוועד למלחמה באיידס על ידי מכון הסקרים "רושינק",  שאלנו 500 בני ובנות נוער בגילאי 15-18 מספר שאלות על התנהגות מינית ועל חינוך מיני.

בסקר נשאלו המשתתפים האם ההורים שלהם ( אחד מהם או שניהם) דיברו אתם בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

יותר ממחצית ( 57%)  מבני הנוער דיווחו, שהוריהם לא דיברו איתם כלל בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

בנוסף, מצאנו כי 82% מבני ובנות הנוער הודו כי צפו באופן יזום בפורנו עד שהגיעו לגיל 14.

משני נתונים אלו ניתן להסיק שרוב ההורים, שאמונים על הקניית ערכים וחינוך לילדיהם לא משוחחים איתם על הנושא, זאת בזמן שילדיהם צופים בפורנו באופן יזום ובעצם לומדים את ההרגלים המיניים שלהם ורוכשים עמדות סביב מיניות רק מצפייה בפורנו.

 

כמו כן, שאלנו את המשתתפים בסקר האם אחד מאנשי החינוך בבית הספר שלהם (המחנך/ת, היועץ/ת וכו') דיברו אתם בשנה האחרונה על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

66% מבני הנוער דיווחו, שאחד מאנשי החינוך בבית הספר שלהם דיבר איתם לפחות פעם אחת על מיניות, יחסי מין או על התנהגות מינית בכלל.

אך למרות הנתון המעודד, כששאלנו את המשתתפים לגבי המקור אליו יפנו לקבל עזרה או ייעוץ בנושא מיניות, יחסי מין  או התנהגות מינית בכלל, התשובות העידו על מגמה בעייתית.

במקום הראשון דורג האינטרנט עם 38%, במקום השני דורגו החברים עם 21% ובמקום השלישי דורגו ההורים עם 18%. לצערנו, מערכת החינוך- המורים והיועצים דורגו במקום האחרון עם בין 1-2% בלבד שיפנו אליהם למתן עזרה.

ממצאים אלו משקפים לדעתנו את הפער בין החינוך המיני שקיים בשטח לבין הצורך הממשי של בני ובנות הנוער, ואת ההשלכות של היעדר שיח פתוח בנושא מין ומיניות, אשר נחשב במקרים רבים לטאבו בחברה.

 

הוועד למלחמה באיידס רואה את האחריות לחינוך המיני בישראל כאחריות משותפת הן של ההורים והן של הצוותים החינוכיים מטעם משרד החינוך. לעמותת הוועד למלחמה באיידס למעלה מ-20 שנות ניסיון בפעילויות בבתי ספר. אנו מאמינים כי בידי ארגונים העוסקים בנושאי מיניות, היכולת והידע לסייע לתת כלים לבני נוער, הורים ואנשי חינוך לקיום שיח פתוח ומאפשר בנושא  מין ומיניות.

ע"פ תפיסת עולמנו, יש לפתח תכנית לימודים מסודרת ומאורגנת החל מהגן ועד כיתה י"ב בנושא מיניות בריאה, לקיים הכשרות חובה לאנשי חינוך, ולוודא שיהיה פיקוח, מישוב והערכה של ביצוע התוכנית במערכת החינוך.

 

 

 

 

מירב אורן - אחראית מיניות בריאה

בוגרת תואר ראשון בייעוץ והתפתחות האדם ותקשורת מטעם אוניברסיטת חיפה ובעלת תואר שני
בייעוץ חינוכי מאוניברסיטת תל אביב. מירב החלה לעבוד בוועד בשנת 2011 כמנחת סדנאות הסברה. בשנת 2017 מונתה לרכזת תחום חינוך
למיניות בריאה, תחת מערך ההסברה. במסגרת עבודתה בוועד, מירב מפתחת תכנים וחומרי הדרכה בנושאי מיניות בריאה. כמו כן, מעבירה
ומפתחת הכשרות והדרכות לצוותים חינוכיים ולהורים בנושא חינוך למיניות בריאה ומעניקה הכשרה והדרכה באופן שוטף לצוות החינוך של הוועד.

דן בן דור - פיתוח משאבים

בוגר תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות בתיירות ומלונאות באוניברסיטת בן גוריון ובעל תואר שני במדעי החברה ולימודי אירופה באוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף, גרמניה. בשנת 2018 מונה לתפקיד אחראי על פיתוח המשאבים בעמותה. במסגרת תפקידו מרכז ומטפח קשר עם קרנות, תורמים פרטיים בארץ ובחו"ל ומשרדי ממשלה. עובד מול בעלי התפקידים בארגון ומלווה את הפרויקטים לשם גיוון  מקורות המשאבים. 

טל אברמן - רכזת תחום חסרי מעמד ומבקשי מקלט

בוגרת תואר ראשון בלימודי אפריקה והיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. טל הצטרפה לצוות הוועד בשנת 2017. במסגרת עבודתה, היא מובילה את פרויקט ההסברה המניעה, מערך הבדיקות בקהילת חסרי המעמד וכמו כן במתן סיוע ותמיכה לנשאים חסרי מעמד אזרחי. לפני הצטרפותה לצוות הוועד, עבדה כרכזת מועדונית טיפולית של ילדי רווחה מקהילת מבקשי מקלט. כחלק מתפקידה הייתה אחראית על תפעולן של המועדוניות, בניית מערכי הדרכה, ליווי הילדים וטיפול בצרכיהם.

דניאל גורדון - דובר 

בוגר תואר ראשון בפוליטיקה, תקשורת וסוציולוגיה. בעברו,  ניהל קמפיינים מוצלחים בתחום הפוליטיקה והתקשורת לגופים פרטיים. כיום, דניאל הוא דובר הוועד והוא אחראי על כל הזירות התקשורתיות, ניו מדיה ודיגיטל. 

מור ארם - עובדת סוציאלית ומנחת קבוצות

בוגרת BSW מאוניברסיטת חיפה וMA  מהאוניברסיטה העברית.

טרם הצטרפותה לוועד עסקה שנים רבות בקידום שיח מיטיב עם אוכלוסיות במצבי סיכון, ואנשי מקצוע שעובדים עימם, בתחומים של מיניות, להט"ב, מתבגרים, נשים וטראומה. כיום, מור אמונה על המערך הפסיכו-סוציאלי בוועד. במסגרת התפקיד, מור מלווה ומעניקה טיפול פרטני וקבוצתי לאנשים החיים עם HIV ומשפחותיהם. בנוסף, מור מכשירה צוותים טיפוליים וחינוכיים בתחום ה-HIV ועוזרת בליווי ובמיצוי זכויות בתחום.


בן דורון - מנהל מרכז הבדיקות סניף תל אביב

בן מגיע מתחום הפקות הטלוויזיה והאינטרנט. את תפקידו בוועד התחיל בנובמבר 2016 כמנהל אדמיניסטרטיבי.
לאחר כשנתיים בתפקיד מונה לנהל את מערך מרכז הבדיקות האנונימיות של הוועד. במסגרת תפקידו בן אחראי על מתנדביי מרכז הבדיקות יועצים ובודקים, תפעול רציף של המרכז וניידות בדיקות כמו כן העלאת המודעותהחברתית לביצוע בדיקות באוכלוסייה הכללית,
מתן תשובות חיוביות ועוד.

רינת לסמנוביץ' - ס. מנהל מרכז הבדיקות

סטודנטית לרפואה שנה חמישית, באוניברסיטת תל אביב. את דרכה בוועד התחילה בהתנדבות ב2015 בתור מנחת סדנאות הסברה בבתי ספר במסגרות של נוער בסיכון. בשנה וחצי האחרונות מעבירה סדנאות ייעודיות למשתמשים ונגמלים מסמים במסגרות שונות ברחבי הארץ. ב-2018 הצטרפה לצוות הוועד בתור סגנית מנהל מרכז הבדיקות האנונימיות ואחראית על תפקודו השוטף. לצד זה, רינת אחראית על תפעול ניידות רחוב לאוכלוסיית דרי הרחוב, משתמשי סמים וקורבנות זנות. התפעול כולל איתור נשאי HIV ו HCV, חלוקת קונדומים וציוד הזרקה סטרילי יחד עם הנגשת שירותי חבישה בסיסיים ומזון. בנוסף, אחראית על ביצוע בדיקות HIV וHCV לאיתור נשאים בסניפי יזה"ר השונים והפנייתם לקבלת טיפול.



אסמאית מרהציון טספמרים - מגשרת קהילתית

בוגרת החוג לכלכלה ועסקים. אסמאית היא אזרחית אריתראית, דוברת טיגרינית, אמהרית, ערבית, אנגלית ועברית. בעברה לקחה חלק אקטיבי בפעילויות של הסברה ומניעה לHIV ומחלות מין  באריתריאה. בעקבות פעילות זו, נאלצה לבקש מקלט במדינת ישראל וכיום היא עובדת בוועד עם מבקשי מקלט כמגשרת קהילתית.

דובב בוירסקי - מנהל אדמנסטרטיבי

בוגר לימודי תעודה בתקשורת חזותית ועיצוב ואפיון UI/UX ומעצב גרפי במקצועו, הגיע
לוועד כמנהל אדמיניסטרטיבי בנובמבר 2018. במסגרת תפקידו, דובב אחראי על ניהול המשרד, תיאומים לוגיסטיים ועיצובים
גרפיים לאירועיי הוועד.

ענת שטיינברג - רכזת שלוחת בל"ה דואגת חיפה

בוגרת תואר שני במנהל ציבורי, בלוגרית, מאמנת ומנחת קבוצות
בתחום הקרירה ושפת גוף. ב- 2013 הצטרפה למערך סדנאות ההסברה של הועד, שימשה כמנחת סדנאות בנושא מיניות בריאה בבתי ספר ומסגרות של נוער בסיכון, הנחיית מעגל נשים חיוביות ומשמשת כמאמנת לאנשים החיים עם hiv. החל מ- 2017 התחילה לרכז את הפעילות של בלה חיפה, במסגרת התפקיד הפעלת מרכז בדיקות, חלוקת קונדומים והעלאת המודעות

סהר אביטל, אחראי חלוקת אמצעי מניעה בקהילה הגאה   

הקים ומנהל את מערך חלוקת הקונדומים לקהילה הגאה במסגרת "בלה דואגת". מנהל בקו הפתוח ופעיל במרכזי הבדיקות בפלורנטין ובגן מאיר