______

חייבים לדבר על זה

ידע אמין ושיח פתוח על נושא המיניות, הם הבסיס למיניות מיטבית; אך במציאות של ימינו השיח סביב נושא המיניות אינו מספק

תכנית יזה"ר

בשנים האחרונות מתגלים בממוצע בישראל מדי שבוע כ-10 נשאיHIV  חדשים. עם זאת, סביר להניח שישנם אנשים רבים החיים עם הנגיף בלא ידיעתם, שכן רק כ-36% מהאוכלוסיה בישראל ביצעו אי פעם בדיקה ל-HIV. נתוני משרד הבריאות מעידים על עלייה משמעותית בכמות ההדבקות החדשות בקרב גברים ונשים שאינם משתייכים לקבוצות סיכון.

ידע אמין ושיח פתוח על נושא המיניות, הם הבסיס למיניות מיטבית; אך במציאות של ימינו השיח סביב נושא המיניות אינו מספק. מסקרים שערכנו, עולה כי כמחצית מההורים בישראל אינם מתכוונים לדבר עם ילדיהם על יחסי מין, וזאת בעוד שמרבית בני הנוער מעידים כי את המידע שיש ברשותם בנושא מין ומיניות קיבלו ממקורות בלתי מוסמכים, כגון אתרי אינטרנט וחברים בני גילם. מקורות מידע אילו משפיעים לעיתים קרובות על הרגלים מיניים בלתי אחראיים (למשל, מין בלתי מוגן) ויוצרים תפיסות שגויות לגבי יחסי מין.

מחצית מההורים בישראל אינם מתכוונים לדבר עם ילדיהם על יחסי מין, וזאת בעוד שמרבית בני הנוער מעידים כי את המידע שיש ברשותם בנושא מין ומיניות קיבלו ממקורות בלתי מוסמכים

פרויקט יזה"ר

במציאות הנוכחית, רבים הנערים והנערות אשר נותרים להתמודד עם השאלות בעצמם, ללא כל הדרכה של האנשים שאמורים להכין אותם לחיים הבוגרים. ואכן, הקשיים והחששות סביב נושא המין מלווים תלמידי תיכון ישראלים – כך למדנו ממאות מפגשים עם בני נוער בשנה, במסגרת פעילויות ההסברה של הוועד למלחמה באיידס. כשאנו באים להסביר להם על האופן בו יוכלו להגן על עצמם מהידבקות ב- HIV, השיחה גולשת כמעט תמיד לשאלות שלהם על "מתי הזמן הנכון לקיים יחסי מין בפעם הראשונה?", "מה עושים אם לא עומד"?, ו"האם זה יכאב?". חסרי מודעות מספקת למורכבות של מין ומיניות, הם רוצים תשובות ברורות ומדויקות, המתייחסות לא אחת לשאלה "מהו נורמלי?", או בנוגע להגדרת זהותם המינית.

מוצפים בדימויים קיצוניים ולא מציאותיים, בנוגע למין ומיניות, אליהם הם חשופים מגיל צעיר ברשת ובמדיה, הם ממעטים להתייחס לשאלות של קירבה, אהבה, רצון הדדי, יחסי מין כקשר מתפתח, ותקשורת מילולית בין הפרטנרים המיניים. למרבה הצער, ממש כפי שרבים מההורים בישראל אינם נוהגים לדבר עם ילדיהם על מין, כך גם חלק גדול מאנשי החינוך, ורבים מתלמידי התיכון בישראל לא מקבלים ולו שיעור אפקטיבי אחד על חינוך מיני במהלך תקופת לימודיהם. אם למבוגרים יהיה קצת פחות קשה לשאול ולדבר, בני הנוער יגדלו לתוך חיים מיניים בריאים בהרבה.

במטרה לעורר את השיח והתקשורת בין הורים לילדיהם בנושאי מין ומיניות ולתת לבני הנוער ודמויות הסמכות בחייהם את הכלים להתמודד עם המידע הלא מבוקר אליו הם חשופים באופן מתמיד, נוצר לראשונה שיתוף פעולה בין הוועד למלחמה באיידס לבין מועצת התלמידים והנוער של מחוז תל אביב, והוחלט לקיים בחודש מאי 2017, לראשונה בישראל, שבוע העלאת מודעות לחינוך מיני, תחת הכותרת "חייבים לדבר על זה". במהלך השבוע יועלו לרשת סרטונים להעלאת מודעות בהפקת ובהשתתפות תלמידי תיכון ומובילי דעת קהל, יושק מוקד פניות משותף של הוועד למלחמה באיידס ומועצת התלמידים והנוער ויתקיים כנס משותף לתלמידים, הורים ואנשי חינוך ובו יינתנו כלים לשיח פתוח ומיטבי על נושא המיניות, על היבטיו השונים.

 

דניאל גורדון, דובר 

בוגר תואר ראשון בפוליטיקה, תקשורת וסוציולוגיה. בעברו, דניאל ניהל קמפיינים מוצלחים בתחום הפוליטיקה והתקשורת לגופים פרטיים. כיום, דניאל הוא דובר הוועד והוא אחראי על כל הזירות התקשורתיות, ניו מדיה ודיגיטל. 

אדם מיקי בן שימול, פיתוח משאבים

אחראי על פיתוח המשאבים בעמותה. במסגרת תפקידו מרכז ומטפח קשר עם קרנות, תורמים פרטיים בארץ ובחו"ל ומשרדי ממשלה. עובד מול בעלי התפקידים בארגון ומלווה את הפרויקטים לשם גיוון  מקורות המשאבים. אדם התנדב בוועד במשך שנתיים לפני כניסתו לתפקיד וההתנדבות בוועד, שינתה לו את התפיסה על HIV  ב-180 מעלות: ממקום של פחד למקום של הבנה וקבלה.

מירב אורן, אחראית מיניות בריאה

בוגרת תואר ראשון בהתפתחות האדם ותקשורת ובעלת תואר שני בייעוץ חינוכי. את עבודתה בוועד החלה לפני 7 שנים כמנחת סדנאות לבני נוער על מיניות בריאה. לאחר שנתיים, התקדמה מירב להיות אחראית על תחום המיניות הביראה בוועד, תחת מערך ההסברה. באמצעות הסדנאות למיניות בריאה, זוכים התלמידים לדבר על מיניות בצורה כנה, לא שופטת, בטוחה ומלמדת.

טל אברמן רכזת תחום חסרי מעמד ומבקשי מקלט

בוגרת תואר ראשון בלימודי אפריקה והיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. טל הצטרפה לצוות הוועד בשנת 2017. במסגרת עבודתה, היא מובילה את פרויקט ההסברה המניעה, מערך הבדיקות בקהילת חסרי המעמד וכמו כן במתן סיוע ותמיכה לנשאים חסרי מעמד אזרחי. לפני הצטרפותה לצוות הוועד, עבדה כרכזת מועדונית טיפולית של ילדי רווחה מקהילת מבקשי מקלט. כחלק מתפקידה הייתה אחראית על תפעולן של המועדוניות, בניית מערכי הדרכה, ליווי הילדים וטיפול בצרכיהם.

מור נהרי, עובדת סוציאלית ורכזת תחום ההתמכרויות

בוגרת BSW מאוניברסיטת תל אביב. מור החלה כמנחת סדנאות הסברה בוועד באוגוסט 2014, ולאחר סיום לימודיה השתבצה כעובדת סוציאלית האמונה על טיפול במשתמשים בסמים בהזרקה. טרם הצטרפותה לוועד עבדה שנים רבות עם בני נוער במצבי קצה בשלל מסגרות. כיום, מאיישת את שני סניפי הוועד הממוקמים בתל אביב ובבאר שבע, ומעניקה שירותים פסיכו-סוציאליים. במסגרת התפקיד, מור מלווה ומעניקה טיפול פרטני וקבוצתי לאנשים החיים עם HIV ומשפחותיהם. בנוסף לכך, היא מרכזת את תחום ההתמכרויות בוועד, חברה ב"אילסם" (החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות) ומקיימת שיתופי פעולה עם מסגרות המטפלות בהתמכרויות ברחבי הארץ. כחלק משיתופי פעולה אלו, מור מנחה סדנאות למכורים, מכשירה צוותים טיפוליים וחינוכיים בתחום ה-HIV ועוזרת בליווי ובמיצוי זכויות בתחום.

אבישג רובינשטיין, עובדת סוציאלית, אחראית תחום כמסקס

בוגרת תואר שני MSW בעבודה סוציאלית קלינית בהצטיינות באוניברסיטת חיפה, ובימים אלה מתמחה בטיפול מיני- באוניברסיטת בר אילן. הצטרפה לצוות המקצועי של הוועד ב 2011.  בעלת ניסיון טיפולי בתחומים הבאים: דיכאון, חרדה, טראומה מינית, אובדן ואבל, דימוי עצמי ותהליכי גיבוש זהות. עובדת בשיטה דינאמית ובשיטה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) בהתאם לצרכי הפונה. במסגרת תפקידה בוועד, אבישג מלווה ומעניקה טיפול פרטני לאנשים החיים עם HIV ובני משפחותיהם, מלווה צוות מקצועי ומנחת קבוצות. תפקידים קודמים: לפני כן מילאה שורה של תפקידי טיפול בפנימיות פוסט אשפוזיות לנוער בסיכון.

נעם מסטבוים, עובדת סוציאלית

בוגרת תואר ראשון במשפטים ומוסמכת בעריכת דין, ובוגרת תואר שני בעבודה סוציאלית, מאוניברסיטת ג'ורג'יה בארה"ב. הצטרפה לצוות המקצועי של הוועד בדצמבר 2013.

במסגרת תפקידה בוועד, נעם מלווה ומעניקה טיפול פרטני וקבוצתי לאנשים החיים עם HIV ובני משפחותיהם. טרם הצטרפותה לוועד, נעם עבדה ב – POSITIVE IMPACT , ארגון המעניק טיפולים נפשיים לאנשים החיים עם HIV, בני זוגם ובני משפחתם. הארגון ממוקם בעיר אטלנטה אשר בארה"ב, עיר שבה אחוז הנשאים הוא מהגבוהים בארה"ב.

אסמאית מרהציון טספמרים

בוגרת החוג לכלכלה ועסקים. אסמאית  היא אזרחית אריתראית, דוברת טיגרינית, אמהרית, ערבית, אנגלית ועברית. בעברה לקחה חלק אקטיבי בפעילויות של הסברה ומניעה לHIV ומחלות מין  באירתריאה. בשנת 2010, אסמאית היגרה לישראל וכיום היא עובדת בוועד עם מבקשי מקלט כמגשרת קהילתית.

איילה חמו, מנהלת חשבונות

לימודי חשבונאות במכללה למנהל. משמשת כמנהלת החשבונות של הוועד משנת 2014

לירון וסרמן בן יהודה, מנהל מרכז הבדיקות סניף ת"א

החל להתנדב בוועד בשנת 2012 כיועץ במרכז הבדיקות האנונימיות ושם מצא את יעודו. בשנת 2014 עזב את עולם ההייטק, הצטרף לצוות המקצועי של הארגון והשתלב בצוות המנהל של מרכז הבדיקות האנונימיות. במסגרת תפקידו אחראי על העבודה השוטפת עם מעבדת ה-HIV וכן על ניהול מתנדבי מרכז הבדיקות בתל אביב.

אליה זימן, מנהלת סניף באר שבע

 בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ולימודי מדינת ישראל מאונ' בן-גוריון וסטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה שיקומית. בעברה התנדבה אליה בארגון 'בנפשנו' במסגרתו סייעה בכתיבת ניירות עמדה , ביצירת קשרים פרלמנטריים ובארגון הפגנה למען בריאות נפש ממלכתית ובועד החטיבה השיקומית. במקביל לעבודתה בועד אליה עובדת כרכזת תעסוקתית מטעם הג'וינט בתכנית עבור אנשים עם הפרעות קשב ולקויות למידה.  

סהר אביטל, אחראי חלוקת אמצעי מניעה בקהילה הגאה   

הקים ומנהל את מערך חלוקת הקונדומים לקהילה הגאה במסגרת "בלה דואגת". מנהל בקו הפתוח ופעיל במרכזי הבדיקות בפלורנטין ובגן מאיר

בן דורון, מנהל המשרד   

מונה למנהל המשרד של הוועד בנובמבר2016. מגיע מתחום הפקות הטלוויזיה והאינטרנט, ותפקד כמנהל הפקות בגיל הפקות וכמפיק שטח בוואלה.