______

undetectable (אנדיטקטיבל)

meet the undetectable

meet the undetectable

הוועד למלחמה באיידס גאה להצטרף אל מאות ארגונים חובקי עולם בהכרזה אנדיטקטבל=לא מדבק. לפרטים נוספים לחצו כאן

נשאי HIV הנמצאים תחת טיפול וליווי רפואי צמוד עשויים להיות מוגדרים כ- Undetectable,  כלומר, מצב בו הנגיף בלתי ניתן לאיתור והסיכוי להידבקות מהם נמוך מאוד גם בעת קיום יחסי מין, אפילו ללא שימוש בקונדום .  במחקרים שנערכו לאחרונה, התוצאות שהתקבלו היו דרמטיות ואינן משאירות מקום לספק. קיום יחסי מין ללא קונדום במערכות מונוגמיות, עם פרטנר נשא/ית HIV, שנותר/ה Undetectable בתקופת המחקר, לא הביאו להידבקות בנגיף של הפרטנר/ית השלילי/ת ב99.99% מהמקרים. כך שלטיפול התרופתי הניתן היום לנשאי HIV יש שתי תועלות מדהימות:

הוא מציל את חייו של הנשא.

הוא מונע הדבקה.

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מכריז: אנדיטקטיבל= לא ניתן להדבקה

PrEP בהתקן תת עורי לשנה שלמה

מה הסיכוי?

בשנים האחרונות חלה מהפיכה של ממש, בהבנה שלנו אודות ההשפעה החיובית שיש לטיפול התרופתי הניתן לאנשים החיים עם HIV. כבר לפני כעשור החלו להתפרסם תוצאות של מחקרים רפואיים אמינים, שרמזו על פריצת דרך של ממש ביכולתו של הטיפול התרופתי לצמצמם את רמת הנוכחות של נגיף ה-HIV במחזור הדם של המטופל עד לכדי כך, שבבדיקת כמות הנגיף בדם אין לא ניתן למצוא את הנגיף. כלומר,אלו מחקרים המוכיחים, שהטיפול הניתן היום לנשאים הוא כל כך יעיל, שהוא מביא את המטופל למצב שאותו אנו מגדירים היום undetectable. קרי, בלתי ניתן לאיתור.[1] זהו מצב חדש, שלא היה מוכר לנו בעבר, לפני שתוצאות מחקרים אלה פורסמו באופן רשמי ומסודר. תשאלו, מה ההבדל בין מצב שבו נשא מוגדר כ-undetectable לעומת מצב של הבראה מלאה וסופית? הניסיון מראה, שבגופם של נשאים שכבר היו undetectable ושהפסיקו, מסיבה כלשהי, לקחת את הטיפול המוצלח הזה - הנגיף הצליח להשתכפל ולהביא לעלייה בעומס הנגיפי בדם בחזרה. זה אומר, שהטיפול היום מעלים את הנגיף כמעט לחלוטין מגופו של הנשא, אולם לא באופן סופי ומוחלט.

מה בדקו החוקרים?

המחקרים המדוברים נערכו (וחלקם עדיין נמשכים), על ידי חוקרי איידס/  HIV על בני אדם. אלו לא מחקרים על חיות מעבדה. כאן מדובר בזוגות, הטרוסקסואליים והומוסקסואליים, שהסכימו באופן מודע ומתוך רצון לקדם את המחקר בתחום, לקחת חלק.  אלו מחקרים, שבאופן טבעי בחנו את ההשלכות של ההתנהגות המינית של  אותם נחקרים לאורך זמן ממושך (חודשים ושנים). בכל המחקרים מדובר בזוגות מעורבי סטטוס, כלומר: אחד מבני הזוג הוא נשא HIV והשני אינו. חלק מן הזוגות קיימו יחסי מין ללא קונדום בתוך מערכת היחסים בה היו. כולם הסכימו להיות תחת משטר של ניטור ודיווח לעורכי המחקר אודות התנהגותם האינטימית, ולהיות תחת השגחה רפואית, שכללה בדיקות דם תקופתיות וכמובן – שימוש נכון בטיפול התרופתי על ידי הנשא/ית.

מה נמצא באותם מחקרים?

התוצאות שהתקבלו הן דרמטיות ואינן משאירות מקום לספק. הן הפתיעו  גם את החוקרים האופטימיים ביותר, והן מראות, שקיום יחסי מין לא מוגנים במערכת מונוגמית, עם פרטנר/ית נשא/ית HIV , שנותר/ת undetectable בתקופת המחקר, לא הביא להידבקות בנגיף על ידי הפרטנר השלילי ב-כמעט 100% מהמקרים. לדוגמא: מחקר אירופאי מקיף,שהתחיל בשנת 2005 ונמשך במשך עשור שלם, עד 2015, כלל למעלה מ-1700 זוגות מעורבי סטטוס מתשע מדינות מערב אירופאיות שונות (!) בו זמנית. במחקר זה, רוב המשתתפים היו זוגות הטרוסקסואלים. בשנת 2011 התפרסמו תוצאות הביניים של מחקר מקיף זה, אשר הראו כי ב-99.99% לא נרשמה הדבקה. בבואם לחקור, מהו הדבר שהביא להידבקות בקרב אותם מקרים בודדים של מקרי הדבקה שאירעו במסגרת המחקר, נתקלו החוקרים בסיבות הקשורות ל"גורם האנושי". כלומר, מצבים שבהם לקיחת הטיפול אולי לא היתה סדירה, קיומה של מערכת יחסים מחוץ למערכת היחסים המונוגמית והמנוטרת, וכהנה וכהנה גורמים הקשורים להתנהגותם של בני הזוג. כל האמור לעיל, אינו אומר שאפשר לוותר על הקונדום, בוודאי ככל שהדבר נוגע לקיום יחסי מין מזדמנים. תוצאות טובות אלה הן תוצאה של זוגות שהתנהגותם בוקרה על ידי חוקרים, תוך ניטור קבוע של מצבם הרפואי ושימת הלב הנדרשת בהשתתפות במחקר מסוג זה. בנוסף, כידוע, קיימות מחלות מין נוספות שעולם הרפואה עדיין לא מיגר, כמו עגבת וזיבה, ושהמניעה העיקרית נגדן היא עדיין קיום יחסים עם קונדום.

אם הטיפול כל כך מוצלח, האם הוא מצמצם כבר היום את שיעורי ההדבקה?

נציין, כי גם מערכת הבריאות הישראלית הבינה את היתרון העצום שיש למצב הרפואי החדש על מיגור המגיפה ושיעורי ההידבקות שהיא עלולה לייצר. כלומר, הרופאים במחלקות הזיהומיות המטפלים באופן יומיומי באנשים החיים עם נגיף ה-HIV, מבינים היום שנשא מטופל כראוי, השומר על מצבו כ-Undetectable, הוא לרוב אינו מדבק. כך שיוצא שלטיפול התרופתי הניתן היום לנשאים יש שתי תועלות מדהימות:

  • הוא מציל את חייו של הנשא.
  • הוא מונע הדבקה.

בישראל, ברוב המקרים, ברגע שאדם מאובחן כנושא את נגיף ה-HIV, המלצתנו הרופאים היא להתחיל ולהעניק לו את הטיפול התרופתי מוקדם ככל שניתן. ומאחר ובישראל, היענות האנשים החיים עם HIV בלקיחת הטיפול באופן קבוע ומסודר, היא מהגבוהות בעולם, יש לכך השפעה חיובית על מספר הנדבקים בנגיף מדי שנה. מובן מכך, כי אנשים שאינם מודעים למצבם הרפואי, הינם הגורם המסכן ביותר בחברה הישראלית היום, ככל שזה נוגע להידבקות בנגיף ה-HIV ובמחלות מין אחרות. מכאן ניתן להבין כמה חשוב להסיר את הספק וללכת להיבדק. יודגש שוב, סיכויי ההדבקה אפסיים נכונים עבור נשאים שהם UNDETECTABLE מזה תקופה הנמצאים תחת מעקב רפואי ובדיקות עוקבות. [¹] חשוב להדגיש כי לא מדובר בבדיקת HIV שגרתית בה בודקים נוכחות של נוגדנים לנגיף והיא תהיה חיובית לעולם במי שנדבק בנגיף. 

 ד"ר איציק לוי מנהל המחלקה הזיהומית המרכז הרפואי שיב"א תל השומר

להלן הקישורים לפרסומים אודות המחקרים שבחנו את השלכות הטיפול התרופתי על הידבקות בקיום יחי מין לא מוגנים:

1.HPTN 052  האתר הרשמי של הגוף שניהל את המחקר ד"ר מירון כהן, מנהל מוסד לבריאות הציבור ומחלות מדבקות באוניברסיטת צפון קרולינה, ארצות הברית, ומי שניהל את המחקר, סיכם את תוצאותיו כך: "זהו מחקר שתוכנן לבחון שתי שאלות: האם טיפול תרופתי לנשאי HIV ימנע הדבקה בקיום יחסי מין, והאם מתן טיפול תרופתי מוקדם ככל שאפשר, ישפר את מצבו הרפואי העתידי של הנשא המטופל. התשובה שלנו לשתי השאלות הללו היא כן מוחלט".

 2.PARTNER פרטנר הוא מחקר ארוך טווח שנערך בשיתוף פעולה מרשים של 75 מרפאות, מוסדות מחקר ובתי חולים מ-14 מדינות מערב אירופה. המחקר כולל 458 זוגות של גברים הומוסקסואלים ו-687 זוגות הטרוסקסואלים. לקריאה אודות המחקר ותוצאותיו. ציטוט מתקציר המחקר: "תוצאות ממחקר זה, שפורסמו בכנס בשנת 2014 (CROI), מראות כי לא הודגמה שום הדבקה ב-HIV ממגע מיני עם נשא המוגדר כ-Undetectable. למרות שהיו הדבקות חדשות במהלך תקופת המחקר, אף אחת מהן לא היתה קשורה לפרטנר החיובי שלקח חלק במחקר. בכל אחד ממקרי ההדבקות שאירעו, ניתוח גנטי של הווירוס הראה, שמדובר בהדבקה מפרטנר אחר, שאינו בן הזוג החיובי". 

פעילות הסברה לקהילת התלמידים

מירב אורן - אחראית מיניות בריאה

בוגרת תואר ראשון בייעוץ והתפתחות האדם ותקשורת מטעם אוניברסיטת חיפה ובעלת תואר שני
בייעוץ חינוכי מאוניברסיטת תל אביב. מירב החלה לעבוד בוועד בשנת 2011 כמנחת סדנאות הסברה. בשנת 2017 מונתה לרכזת תחום חינוך
למיניות בריאה, תחת מערך ההסברה. במסגרת עבודתה בוועד, מירב מפתחת תכנים וחומרי הדרכה בנושאי מיניות בריאה. כמו כן, מעבירה
ומפתחת הכשרות והדרכות לצוותים חינוכיים ולהורים בנושא חינוך למיניות בריאה ומעניקה הכשרה והדרכה באופן שוטף לצוות החינוך של הוועד.

דן בן דור - פיתוח משאבים

בוגר תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות בתיירות ומלונאות באוניברסיטת בן גוריון ובעל תואר שני במדעי החברה ולימודי אירופה באוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף, גרמניה. בשנת 2018 מונה לתפקיד אחראי על פיתוח המשאבים בעמותה. במסגרת תפקידו מרכז ומטפח קשר עם קרנות, תורמים פרטיים בארץ ובחו"ל ומשרדי ממשלה. עובד מול בעלי התפקידים בארגון ומלווה את הפרויקטים לשם גיוון  מקורות המשאבים. 

טל אברמן - רכזת תחום חסרי מעמד ומבקשי מקלט

בוגרת תואר ראשון בלימודי אפריקה והיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. טל הצטרפה לצוות הוועד בשנת 2017. במסגרת עבודתה, היא מובילה את פרויקט ההסברה המניעה, מערך הבדיקות בקהילת חסרי המעמד וכמו כן במתן סיוע ותמיכה לנשאים חסרי מעמד אזרחי. לפני הצטרפותה לצוות הוועד, עבדה כרכזת מועדונית טיפולית של ילדי רווחה מקהילת מבקשי מקלט. כחלק מתפקידה הייתה אחראית על תפעולן של המועדוניות, בניית מערכי הדרכה, ליווי הילדים וטיפול בצרכיהם.

דניאל גורדון - דובר 

בוגר תואר ראשון בפוליטיקה, תקשורת וסוציולוגיה. בעברו,  ניהל קמפיינים מוצלחים בתחום הפוליטיקה והתקשורת לגופים פרטיים. כיום, דניאל הוא דובר הוועד והוא אחראי על כל הזירות התקשורתיות, ניו מדיה ודיגיטל. 

מור ארם - עובדת סוציאלית ומנחת קבוצות

בוגרת BSW מאוניברסיטת חיפה וMA  מהאוניברסיטה העברית.

טרם הצטרפותה לוועד עסקה שנים רבות בקידום שיח מיטיב עם אוכלוסיות במצבי סיכון, ואנשי מקצוע שעובדים עימם, בתחומים של מיניות, להט"ב, מתבגרים, נשים וטראומה. כיום, מור אמונה על המערך הפסיכו-סוציאלי בוועד. במסגרת התפקיד, מור מלווה ומעניקה טיפול פרטני וקבוצתי לאנשים החיים עם HIV ומשפחותיהם. בנוסף, מור מכשירה צוותים טיפוליים וחינוכיים בתחום ה-HIV ועוזרת בליווי ובמיצוי זכויות בתחום.


בן דורון - מנהל מרכז הבדיקות סניף תל אביב

בן מגיע מתחום הפקות הטלוויזיה והאינטרנט. את תפקידו בוועד התחיל בנובמבר 2016 כמנהל אדמיניסטרטיבי.
לאחר כשנתיים בתפקיד מונה לנהל את מערך מרכז הבדיקות האנונימיות של הוועד. במסגרת תפקידו בן אחראי על מתנדביי מרכז הבדיקות יועצים ובודקים, תפעול רציף של המרכז וניידות בדיקות כמו כן העלאת המודעותהחברתית לביצוע בדיקות באוכלוסייה הכללית,
מתן תשובות חיוביות ועוד.

רינת לסמנוביץ' - ס. מנהל מרכז הבדיקות

סטודנטית לרפואה שנה חמישית, באוניברסיטת תל אביב. את דרכה בוועד התחילה בהתנדבות ב2015 בתור מנחת סדנאות הסברה בבתי ספר במסגרות של נוער בסיכון. בשנה וחצי האחרונות מעבירה סדנאות ייעודיות למשתמשים ונגמלים מסמים במסגרות שונות ברחבי הארץ. ב-2018 הצטרפה לצוות הוועד בתור סגנית מנהל מרכז הבדיקות האנונימיות ואחראית על תפקודו השוטף. לצד זה, רינת אחראית על תפעול ניידות רחוב לאוכלוסיית דרי הרחוב, משתמשי סמים וקורבנות זנות. התפעול כולל איתור נשאי HIV ו HCV, חלוקת קונדומים וציוד הזרקה סטרילי יחד עם הנגשת שירותי חבישה בסיסיים ומזון. בנוסף, אחראית על ביצוע בדיקות HIV וHCV לאיתור נשאים בסניפי יזה"ר השונים והפנייתם לקבלת טיפול.



אסמאית מרהציון טספמרים - מגשרת קהילתית

בוגרת החוג לכלכלה ועסקים. אסמאית היא אזרחית אריתראית, דוברת טיגרינית, אמהרית, ערבית, אנגלית ועברית. בעברה לקחה חלק אקטיבי בפעילויות של הסברה ומניעה לHIV ומחלות מין  באריתריאה. בעקבות פעילות זו, נאלצה לבקש מקלט במדינת ישראל וכיום היא עובדת בוועד עם מבקשי מקלט כמגשרת קהילתית.

דובב בוירסקי - מנהל אדמנסטרטיבי

בוגר לימודי תעודה בתקשורת חזותית ועיצוב ואפיון UI/UX ומעצב גרפי במקצועו, הגיע
לוועד כמנהל אדמיניסטרטיבי בנובמבר 2018. במסגרת תפקידו, דובב אחראי על ניהול המשרד, תיאומים לוגיסטיים ועיצובים
גרפיים לאירועיי הוועד.

ענת שטיינברג - רכזת שלוחת בל"ה דואגת חיפה

בוגרת תואר שני במנהל ציבורי, בלוגרית, מאמנת ומנחת קבוצות
בתחום הקרירה ושפת גוף. ב- 2013 הצטרפה למערך סדנאות ההסברה של הועד, שימשה כמנחת סדנאות בנושא מיניות בריאה בבתי ספר ומסגרות של נוער בסיכון, הנחיית מעגל נשים חיוביות ומשמשת כמאמנת לאנשים החיים עם hiv. החל מ- 2017 התחילה לרכז את הפעילות של בלה חיפה, במסגרת התפקיד הפעלת מרכז בדיקות, חלוקת קונדומים והעלאת המודעות

סהר אביטל, אחראי חלוקת אמצעי מניעה בקהילה הגאה   

הקים ומנהל את מערך חלוקת הקונדומים לקהילה הגאה במסגרת "בלה דואגת". מנהל בקו הפתוח ופעיל במרכזי הבדיקות בפלורנטין ובגן מאיר

הטיפול כיום עובד טוב. למה לשנות?

האם בכל זאת העברה לשתי תרופות בלבד יכולה להשפיע על עמידות הווירוס?

על פי המחקרים שנעשו עד היום ובדקו אוכלוסייה מסוימת אנו לא בטוחים שכולם מתאימים לטיפול ב-2 תרופות בעיקר כטיפול ראשוני.

המחקרים לא ערכו את ההשוואה עם אחת התרופות הנפוצות היום שנקראת BIKTARVY וכן מציגה שדרוג כלשהו מקודמותיה בעולם ה"3" תרופות כטיפול.

אישורי עבודה למעסיק

בעת בקשת מעסיק חדש טופס "כשירות לעבודה", יש לפנות לרופא המשפחה ולבקש הפניה לרופא תעסוקתי (במסגרת קופת החולים בה אתה חבר). תפקידו של רופא תעסוקתי הוא להמליץ/לדחות את יכולת העבודה שלך לתפקיד המיועד, מבלי לחשוף פרטים רפואיים ספציפיים (למעט מקרים חריגים ביותר, בהם אתה עובד בתחום הבריאות ומבצע פעולות פולשניות מועדות לחשיפה). באופן עקרוני, מלבד בתחום הבריאות, לא קיימות מגבלות, הנחיות מיוחדות או מניעה לעסוק בכל תחום מקצועי שתבחר.

במקומות עבודה גדולים יש לעיתים רופאים תעסוקתיים "פנימיים". חשוב לדעת שגם רופאים אלה מחוייבים בסודיות רפואית כלפי העובד, ואסור להם לחשוף את המידע הרפואי כלפי המעסיק. אפשר גם לבקש להביא את האישור מהרופא התעסוקתי של קופת החולים.

 עובדי מערכת הבריאות שחיים עם  HIV (ביניהם גם רופאים מנתחים), צריכים לפעול על פי נוהל מיוחד של משרד הבריאות, הכולל דיווח למנהל לאחר אבחון, אך מעבר לכך אינם מנועים מלהמשיך בהעסקתם.

מאחר ומדינת ישראל לא עובדת על פי נוהל המסדיר מה מותר/אסור למעסיק לבקש מעובד פוטנציאלי, אנו ממליצים לזכור כי יש באפשרותך להשתמש בשירותיו של רופא תעסוקתי. בכל שאלה בעניין אנו עומדים לרשותך.

אישורים שונים לילדים

אישור היעדרות מבית הספר, אישור לחוג ספורט ואישור ליציאה לטיול בית ספרי-  אינם מחייבים או מצריכים לרשום את סטאטוס ה-HIV של הילד.

הדרך הטובה ביותר היא לפנות לרופא המטפל במרכז האיידס של הילד על מנת שיוכל לספק ניירת רלוונטית השומרת על פרטיות וחסיון. ניתן לבקש אישור גם מרופא המשפחה, ולוודא שהאישור שניתן הוא אישור כללי ללא ציון האבחנה(נוהל).

 

אישור מחלה לעבודה

לפי תיקון חקיקה משנת 2015, אסור למעסיק לבקש שעל אישור העבודה שמציג העובד תצויין האבחנה הרפואית.

ניתן לבקש מהמרכז המטפל אישור יום מחלה. אישור זה לא מציין את האבחנה וברוב המקרים גם ללא ציון המחלקה. כמו כן, ניתן לבקש אישור מחלה מרופא המשפחה בקופה ולוודא שהאישור אינו כולל אבחנה. במידה והרופא נתן לכם אישור שכולל אבחנה, בקשו להוריד פרט זה. כאמור, למעסיק אין זכות לדרוש אבחנה רפואית.

 

אישור למכון כושר

ניתן על ידי רופא המשפחה, זהו אישור כללי שלא מצריך כלל את רישום סטאטוס ה-HIV ואם הוא נרשם- בקשו להסירו.

רישיון נהיגה

אדם שמוציא רישיון נהיגה בפעם הראשונה או מחדש רישיון לאחר גיל מסוים, מתבקש למלא אצל רופא המשפחה טופס בדיקה רפואית. לשאלה "האם הינך מקבל/ת בקביעות תרופות?"- אם הינך מטופל כבר בתרופות ל-HIV, הרופא מחויב לציין את שמות התרופות אך אין צורך לציין את האבחנה שבגינה אתה נוטל אותן.  בהתאם לנהלי העבודה של משרד הרישוי, כל טופס אשר מופיע עליו רישום יוצא דופן (כגון תרופות) חייב לעבור לוועדת ביקורת רפואית. נהלים אלו אינם מאפשרים לפקידי משרד הרישוי או כל גוף אחר לבקש פירוט על המצב הרפואי.

יתכן וועדת הביקורת תדרוש מכתב מהרופא המטפל על מצבך. מכתב המציין כי הינך חש בטוב וכי אין מניעה מהנפקת/חידוש רישון הוועדה תמשיך בבדיקת המסמכים ותהליך האישור כרגיל.

HIV אינו מהווה סיבה לשלילת רישיון! חל איסור על פקידי משרד הרישוי לשאול על מצבך הרפואי!

HIV, צה"ל ובתי הסוהר

צעירים שהתגלו כנשאי HIV עוד לפני שירותם הצבאי, יכולים להתנדב לשירות הביטחון, בדיוק כמו אנשים שחיים עם מחלות כרוניות אחרות (סכרת למשל).

הטיפול בחיוביים שמעוניינים להתגייס, נעשה תוך שמירה קפדנית במיוחד על סודיותם הרפואית, בין היתר על ידי יצירת קשר אישי בין קצין-המתנדבים ובין הצעיר המתגייס. משמעות הדבר היא, שאף גורם אחר שאחראי על תהליך הגיוס והשיבוץ של החייל, לא יידע על הסטטוס הרפואי.

חייל שמאובחן כנשא HIV במהלך שירות חובה, מופנה בהקדם לוועדה רפואית לקביעת פרופיל פוסל שירות. אם ירצה להתנדב, יתואם עבורו תור לוועדה למתנדבים בטווח של שבועות בודדים. עד לוועדה, החייל לא ישוחרר מהשירות אלא יסופח ל"מיטב" – יחידה מיוחדת המופקדת על הליכי מיון ושיבוץ של חיילים. בהמשך, הוועדה הרפואית תקבע לגבי שירות החייל במעמד מתנדב, ותעשה כן על פי מספר קריטריונים, כגון: ספירת תאיCD4, עומס נגיפי, היענות לטיפול התרופתי ועוד. נשאי HIV משובצים ביחידות עורפיות פתוחות במקצועות עורפיים, למעט מקצועות הרפואה.

אם הותאם לך פרופיל פוסל שירות והחלטת להשתחרר מצה"ל, ובמועד מאוחר יותר שינית את דעתך להתנדב, תוכל לפנות לתא מוחזרי שירות ב"מיטב". תא מוחזרי השירות יטפל עבורך בהליך החזרה שלך לשרות הביטחון מול הוועדה הרפואית למתנדבים.

חייל מילואים המאובחן כנשא HIV, מופנה לוועדה לקביעת פרופיל פוסל שירות. אם אותו חייל מעוניין להתנדב להמשך שירות מילואים, הוא יועלה בפני וועדה למתנדבים וישובץ ביחידות עורפיות פתוחות, על פי הקריטריונים שציינו.

איש קבע המאובחן כנשא HIV, מופנה לוועדה רפואית לקבלת פרופיל פוסל שירות. לאחר מכן, תיקו עובר לעיונה של ראש מדור וועדות רפואיות בענף רת"ם (רפואה ומיון תעסוקתי), ושם נקבע אישור להמשך שירותו בהתאם לקריטריונים.

צעירים שהתגלו כנשאי HIV לפני גיוסם, ימשיכו להיות מטופלים על ידי קופת החולים שלהם גם בתקופת שרותם הצבאי. חיילים בשרות הביטחון שהתגלו במהלך השירות (כולל אנשי קבע) יקבלו טיפול רפואי מלא מצה"ל ועל חשבונו.

אנשים החיים עם HIV יכולים לשרת בצה"ל. האבחנה נשמרת בדיסקרטיות מרבית, ומספר מצומצם של אנשים בלבד מיודעים לנושא. בימים לאחר שנים שהוועד דן בנושא, צה"ל שינה את הסדרי הפרופיל וכעת ניתן להתגייס לצה"ל על פרופיל 45 ואין צורך להיות רשום בסטטוס "מתנדב" ביחס לחיילי סדיר.

זכויות אסירים נשאי HIV

נכון להיום, נשאי HIV שמרצים עונשי מאסר, שוהים בבתי כלא מסויימים בארץ המאושרים לכך. עד לשנת 2017 , נמצאו אסירים החיים עם HIV  (בשעות הלילה) בחדרים משותפים עם אנשים נוספים חיוביים ל- HIV, ובשאר שעות היום שהו במחיצת כלל האסירים, ללא הפרדה. בעקבות התערבות הוועד למלחמה באיידס בוטלה מדיניות הפרדת אסירים החיים עם HIV. המדיניות שהייתה קיימת במשך שנים רבות, בוטלה והשינוי התקיים לאלתר וכיום, אין שום הפרדה בין אסירים החיים עם HIV.

אסירים נשאי HIV מקבלים ליווי מאחד ממרכזי האיידס (לרוב תל השומר, סורוקה ורמב"ם). על פי נהלי השב"ס, על האסיר לצאת אחת לשלושה חודשים לבדיקה תקופתית ובדיקת רופא באחד המרכזים, אלא אם רופא/ה ממרכז איידס מגיע במקום זאת אל הכלא, ומבצע אחת לשלושה חודשים בדיקות רפואיות ובדיקות דם. שב"ס מספק את הטיפול התרופתי המשולב.

אסיר חיובי ל-HIV שלא מקבל את התרופות כסדרן ו/או את ביקורי הרופא והבדיקות, יכול לפנות למי שאחראי עליו בכלא וליידע על כך; בנוסף, ניתן לפנות לוועד למלחמה באיידס או לסניגוריה הציבורית לייעוץ וסיוע.

כמו כן אסיר חיובי ל-HIV יכול לעסוק ברוב תחומי התעסוקה המוצעים בבתי הסוהר, כגון: מטבח, מכבסה, דפוס, הדבקות, אריזה, ניקיון וכו'. לרוב לא מאפשרים לחיוביים לעבוד בתחום שיש בו סיכוי פציעה גדול יותר כגון: מתפרות, מסגריות ונגריות.

נשאי HIV רשאים ללמוד במסגרות החינוכיות של שרות בתי הסוהר ככל האסירים.

HIV במערכת החינוך

מסגרות חינוך בית ספריות

על פי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך: היותו של ילד נשא HIV, אינו מסכן את סביבתו, ועל כן אין צורך בידוע של גורם זה או אחר במסגרות החינוכיות, החל מרגע הלידה ועד גיל 18.

משפחתונים ומעונות

אין על ההורים חובה לספר לגננת/מטפלת על סטאטוס ה-HIV של התינוק. אם יש צורך לפנות לרווחה לקבלת הנחה בתשלום החודשי, משתפים אותם רק במצב הכלכלי הקשה ותו לא.

פנימיות

לא קיים נוהל כתוב המתייחס באופן ספציפי לפנימיות. לרוב, במסגרת פנימייתית מנהל הפנימייה מיודע וכן ראש הצוות הטיפולי (אחות או רופא, אם יש בפנימייה).

במסגרת של משפחת אמנה, כל המשפחה מיודעת על סטאטוס ה- HIV של הילד.

למטייל

חופש תנועה וניידות בעולם עם HIV- בחלק ממדינות העולם, עדיין קיימות מגבלות שונות הקשורות לחופש התנועה והניידות של אנשים החיים עם HIV. כך למשל, יש מספר מדינות שעדיין אוסרות על כניסת חיוביים לגבולן, מדינות שמאשרות כניסה למטרות תיירות בתנאים מגבילים, ומדינות שבהן נשאות HIV תפסול מועמד להגירה. מדיניות המגבלות על חופש התנועה של חיוביים, מבוססת על בורות ומנציחה את הסטיגמה הקשה סביב HIV והאנשים שחיים עם הנגיף. הארגונים הפועלים כיום בעולם בתחום ה-HIV, עושים מאמצים רבים כדי לשנות מציאות זו.

אתר חשוב המופעל בחסות ה-EATG, החברה העולמית לאיידס (IAS) וארגון שפועל לרווחת האנשים שחיים עם HIV בגרמניה AIDS- Hilfe)  http://hivtravel.org/).

לפני כל נסיעה לחו"ל מומלץ להיוועץ ברופא המטפל במרכז האיידס וחשוב לעשות את כל החיסונים הנדרשים..

על הנוסעים לאתרים טרופיים לקבל חיסונים מתאימים וטיפול נוגד מלריה כמו כל אדם אחר. אם יש צורך לקבל חיסון נגד טייפואיד (טיפוס הבטן), מומלץ לקבל את החיסון המומת.

לאלו הנוסעים למדינות שבהן יש שכיחות גבוהה של קדחת צהובה, מומלץ להתחסן נגד מחלה זו, בתנאי שספירת ה-CD4 גבוהה ומדובר בחיובי בריא (קרי, מצב רפואי נוסף שעשוי להיות בעיה). אם ספירת ה-CD4 נמוכה מ-200 מומלץ לדחות את הנסיעה לאזורים אלו; במידה ואין ברירה וחייבים לנסוע לאזור עם שכיחות גבוהה של קדחת צהובה ומערכת החיסון אינה טובה דיו, יש לעשות כל מאמץ שלא להיעקץ (שימוש בכילות, בדוחי יתושים וכדומה).

לקראת נסיעה ליעדים רחוקים הכרוכה במעבר של מספר אזורי זמן, יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי התאמת התזמונים של נטילת התרופות, באופן שישמור על רציפות רמת התרופות בדם וימנע יצירת עמידויות. כמו כן מומלץ לשאת את הטיפול התרופתי בתיק הגב מחשש לאיבוד המזוודות וכן לקחת כמות רזרבית לכל מקרה באריזה המקורית. לצד זאת, מומלץ להצטייד במכתב רשמי מהרופא המטפל (באנגלית) המעיד על מצב רפואי והטיפול התרופתי הניטל.

חשוב לדאוג לביטוח נסיעות לפני כל נסיעה לחו"ל, וכמובן ליידע על סטטוס ה-HIV. יש לזכור כי במידה והביטוח שרכשתם אינו כולל הצהרה נכונה ומלאה שלכם על מצבכם הבריאותי, לא תוכלו לדרוש השתתפות בטיפול או בעלויות מצד הביטוח במידה ומשהו יקרה בעת שהותכם בחו"ל.

ביטוחים

הקדמה

תחום הביטוחים הוא תחום דינמי, משתנה ומורכב. הוועד למלחמה באיידס עובד על מנת למגר את האפליה אשר עדיין קיימת בתחום זה ומעניק תמיכה במתן מידע, ייעוץ וסיוע משפטי במקרים של אפליה.

היות ותחום הביטוח הינו תחום שעשוי להיות מורכב וסבוך למי שאיננו מתמצא בו, ריכזנו עבורכם מס' דגשים:

 חברות הביטוח הינן חברות פרטיות בעלות מטרות רווח אשר זכאיות להחליט שלא לבטח כל פונה מטעמי סיכון וכדאיות, או לבטח בפרמיה גבוהה יותר. יחד עם זאת חשוב לדעת כי בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אסור לחברת הביטוח להחריג באופן גורף בעלי מחלה כלשהי, לרבות נשאי HIV . נוסף על כך חוזר המפקחת על הביטוח מפברואר 2015 בו נאמר: "מתוקף סמכותי לפי סעיף 62 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, הריני להורות כי חברת ביטוח תמסור למבוטח עם מוגבלות שניתן לו יחס שונה, כהגדרתו בחוק, או לאדם עם מוגבלות שסירבה לקבלו לביטוח, הודעה מנומקת בכתב, אשר תציין שהחלטת חברת הביטוח נבעה מכך שלהערכתה הסיכון הביטוחי המסויים עקב המוגבלות גדול בהשוואה לסיכון הביטוחי של מי שאינם בעלי אותה מוגבלות. ההודעה כאמור, תכלול גם תמצית של אחד מהעניינים הבאים לפחות: הנתונים האקטואריים, הנתונים הסטטיסטיים, מידע רפואי או מידע אחר לגבי הגידול בסיכון הביטוחי המסויים, שהיוו בסיס להחלטת חברת הביטוח כאמור, וכן את תמצית המידע שעליו הסתמכה ביחס לאותו אדם (כגון: הפניה לשני מאמרים מקצועיים או הפניה להנחיות מבטח משנה, בדבר תנאי חיתום שעליהם התבססה החברה לעניין החלטתה)."

 

בחוזר נוסף מטעם המפקחת, "חוזר הוראות לניסוח תוכנית ביטוח" נאמר: "תכנית ביטוח בריאות לא תכלול תנאי אשר מחריג מקרה ביטוח הנובע מתסמונת הכשל החיסוני הנרכש, איידס (AIDS) או נשאות של HIV, ובכלל זה מוטציה או וריאציה דומה אחרת. אין באמור כדי למנוע החרגת טיפול תרופתי מניעתי למחלה זו. (חוזר ביטוח 2015-1-11 סעיף כא).

 

אם כך, חשוב להבין כי למרות שכיחות התופעה, חברת ביטוח שמסרבת סירוב גורף לבטח נשאי HIV  ומבלי להציג נתונים אקטואריים/סטטיסטים/רפואיים בכתב פועלת בניגוד לחוק ולהנחיות המפקחת על הביטוח. במקרה כזה, תוכל/י לשקול להגיש תלונה או תביעה אזרחית במטרה למצות את זכויותיך.

 

להצהיר או לא להצהיר? חשוב להדגיש כי בפוליסות הדורשות מילוי הצהרת בריאות יש חשיבות רבה להצהרה נכונה ומלאה שלכם על מצבכם הבריאותי. במידה ולא תצהירו על נשאות HIV  ייתכן מאוד שתגיעו ליום בו תידרשו להפעיל את הביטוח וחברת הביטוח תגלה שהסתרתם מידע ותבטל את הפוליסה, כלומר- שילמתם הרבה כסף לאורך שנים לחינם.

חשוב מאד לא לבטל שום ביטוח לפני בדיקה מדוקדקת של הפוליסה, ההחרגות, הכיסויים וההגבלות, ומצד שני גם לא להוסיף ביטוחים ולחתום על פוליסות חדשות מבלי להבין על מה חותמים. המשמעות של חתימה על פוליסה שמחריגה HIV, היא חתימה ורכישה של פוליסה אשר אינה מספקת את הכיסוי הרצוי בעקבות סטטוס HIV. חברת הביטוח יכולה, ובאופן חוקי לחלוטין, לשלול מכם פיצוי/שיפוי בשל כך.

 

ביטוח במקום העבודה

שני דגשים שחשוב לזכור ביחס לביטוח במקום העבודה:

בכל הצטרפות לקרן פנסיה שבה מרכיב ביטוחי (אובדן כושר עבודה/ ביטוח חיים) תידרשו לחתום על הצהרת בריאות. אם אינכם מעוניינים שסטטוס ה-HIV  שלכם ייחשף במקום העבודה, ראשית, הבטיחו שמירת סודיות מול סוכן הביטוח; על פי החוק במדינת ישראל, כל המידע שמועבר לסוכן הביטוח במקום העבודה מוגן תחת חוק שמירת פרטיות. סוכן הביטוח למרות ניתובו דרך מקום העבודה- עובד בשבילכם, לכן הזכירו לו בפגישה עמכם שהוא שלוחכם וכי כל מידע המועבר אליו הינו חסוי ומוגן על פי חוק. חשוב לזכור כי ויתור על סודיות רפואית לטובת קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים וכו' אינו מהווה ויתור על סודיות רפואית לטובת המעסיק!

באם הצטרפתם לביטוח לפני האבחון- הביטוח ממשיך כפי שהוא.

בעת מעבר למקום עבודה חדש , באם ירצה העובד לשמור על המוצר הפנסיוני הקודם חייב גם המעסיק וגם הסוכן לאפשר לו זאת וכך נשמר הרצף הביטוחי. כמו כן, חשוב לדעת כי עפ"י החוק כל עובד זכאי לבחור את החברה, הסוכן והתוכנית בה יבוטח (פנסיה כללית/מקיפה/ביטוח מנהלים/קופת גמל).

 

ביטוח נסיעות לחו"ל

כל קופות החולים מציעות ביטוח נסיעות לחו"ל. חלקן מבקשות מכתב מהרופא המטפל במרכז האיידס, חלקן מקיפות יותר מאחרות ובהתאם גם המחיר, וכולן למקסימום של עד 30 יום בחו"ל. כמו כן יש קבוצות ביטוח פרטיות שעושות ביטוח נסיעות לחו"ל. מבדיקה שערכנו נמצאה סוכנות EAI  סוכנות לביטוח כסוכנות הביטוח המציעה ביטוח נסיעות לחו"ל עבור נשאי HIV  בתנאים המשתלמים ביותר, לפרטים ניתן לפנות לטלפון: 073-2225738 (לביא כהן).