______

undetectable (אנדיטקטיבל)

meet the undetectable

meet the undetectable

הוועד למלחמה באיידס גאה להצטרף אל מאות ארגונים חובקי עולם בהכרזה אנדיטקטבל=לא מדבק. לפרטים נוספים לחצו כאן

נשאי HIV הנמצאים תחת טיפול וליווי רפואי צמוד עשויים להיות מוגדרים כ- Undetectable,  כלומר, מצב בו הנגיף בלתי ניתן לאיתור והסיכוי להידבקות מהם נמוך מאוד גם בעת קיום יחסי מין, אפילו ללא שימוש בקונדום .  במחקרים שנערכו לאחרונה, התוצאות שהתקבלו היו דרמטיות ואינן משאירות מקום לספק. קיום יחסי מין ללא קונדום במערכות מונוגמיות, עם פרטנר נשא/ית HIV, שנותר/ה Undetectable בתקופת המחקר, לא הביאו להידבקות בנגיף של הפרטנר/ית השלילי/ת ב99.99% מהמקרים. כך שלטיפול התרופתי הניתן היום לנשאי HIV יש שתי תועלות מדהימות:

הוא מציל את חייו של הנשא.

הוא מונע הדבקה.

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מכריז: אנדיטקטיבל= לא ניתן להדבקה

פרויקט יזה"ר

מה הסיכוי?

בשנים האחרונות חלה מהפיכה של ממש, בהבנה שלנו אודות ההשפעה החיובית שיש לטיפול התרופתי הניתן לאנשים החיים עם HIV. כבר לפני כעשור החלו להתפרסם תוצאות של מחקרים רפואיים אמינים, שרמזו על פריצת דרך של ממש ביכולתו של הטיפול התרופתי לצמצמם את רמת הנוכחות של נגיף ה-HIV במחזור הדם של המטופל עד לכדי כך, שבבדיקת כמות הנגיף בדם אין לא ניתן למצוא את הנגיף. כלומר,אלו מחקרים המוכיחים, שהטיפול הניתן היום לנשאים הוא כל כך יעיל, שהוא מביא את המטופל למצב שאותו אנו מגדירים היום undetectable. קרי, בלתי ניתן לאיתור.[1] זהו מצב חדש, שלא היה מוכר לנו בעבר, לפני שתוצאות מחקרים אלה פורסמו באופן רשמי ומסודר. תשאלו, מה ההבדל בין מצב שבו נשא מוגדר כ-undetectable לעומת מצב של הבראה מלאה וסופית? הניסיון מראה, שבגופם של נשאים שכבר היו undetectable ושהפסיקו, מסיבה כלשהי, לקחת את הטיפול המוצלח הזה - הנגיף הצליח להשתכפל ולהביא לעלייה בעומס הנגיפי בדם בחזרה. זה אומר, שהטיפול היום מעלים את הנגיף כמעט לחלוטין מגופו של הנשא, אולם לא באופן סופי ומוחלט.

מה בדקו החוקרים?

המחקרים המדוברים נערכו (וחלקם עדיין נמשכים), על ידי חוקרי איידס/  HIV על בני אדם. אלו לא מחקרים על חיות מעבדה. כאן מדובר בזוגות, הטרוסקסואליים והומוסקסואליים, שהסכימו באופן מודע ומתוך רצון לקדם את המחקר בתחום, לקחת חלק.  אלו מחקרים, שבאופן טבעי בחנו את ההשלכות של ההתנהגות המינית של  אותם נחקרים לאורך זמן ממושך (חודשים ושנים). בכל המחקרים מדובר בזוגות מעורבי סטטוס, כלומר: אחד מבני הזוג הוא נשא HIV והשני אינו. חלק מן הזוגות קיימו יחסי מין ללא קונדום בתוך מערכת היחסים בה היו. כולם הסכימו להיות תחת משטר של ניטור ודיווח לעורכי המחקר אודות התנהגותם האינטימית, ולהיות תחת השגחה רפואית, שכללה בדיקות דם תקופתיות וכמובן – שימוש נכון בטיפול התרופתי על ידי הנשא/ית.

מה נמצא באותם מחקרים?

התוצאות שהתקבלו הן דרמטיות ואינן משאירות מקום לספק. הן הפתיעו  גם את החוקרים האופטימיים ביותר, והן מראות, שקיום יחסי מין לא מוגנים במערכת מונוגמית, עם פרטנר/ית נשא/ית HIV , שנותר/ת undetectable בתקופת המחקר, לא הביא להידבקות בנגיף על ידי הפרטנר השלילי ב-כמעט 100% מהמקרים. לדוגמא: מחקר אירופאי מקיף,שהתחיל בשנת 2005 ונמשך במשך עשור שלם, עד 2015, כלל למעלה מ-1700 זוגות מעורבי סטטוס מתשע מדינות מערב אירופאיות שונות (!) בו זמנית. במחקר זה, רוב המשתתפים היו זוגות הטרוסקסואלים. בשנת 2011 התפרסמו תוצאות הביניים של מחקר מקיף זה, אשר הראו כי ב-99.99% לא נרשמה הדבקה. בבואם לחקור, מהו הדבר שהביא להידבקות בקרב אותם מקרים בודדים של מקרי הדבקה שאירעו במסגרת המחקר, נתקלו החוקרים בסיבות הקשורות ל"גורם האנושי". כלומר, מצבים שבהם לקיחת הטיפול אולי לא היתה סדירה, קיומה של מערכת יחסים מחוץ למערכת היחסים המונוגמית והמנוטרת, וכהנה וכהנה גורמים הקשורים להתנהגותם של בני הזוג. כל האמור לעיל, אינו אומר שאפשר לוותר על הקונדום, בוודאי ככל שהדבר נוגע לקיום יחסי מין מזדמנים. תוצאות טובות אלה הן תוצאה של זוגות שהתנהגותם בוקרה על ידי חוקרים, תוך ניטור קבוע של מצבם הרפואי ושימת הלב הנדרשת בהשתתפות במחקר מסוג זה. בנוסף, כידוע, קיימות מחלות מין נוספות שעולם הרפואה עדיין לא מיגר, כמו עגבת וזיבה, ושהמניעה העיקרית נגדן היא עדיין קיום יחסים עם קונדום.

אם הטיפול כל כך מוצלח, האם הוא מצמצם כבר היום את שיעורי ההדבקה?

נציין, כי גם מערכת הבריאות הישראלית הבינה את היתרון העצום שיש למצב הרפואי החדש על מיגור המגיפה ושיעורי ההידבקות שהיא עלולה לייצר. כלומר, הרופאים במחלקות הזיהומיות המטפלים באופן יומיומי באנשים החיים עם נגיף ה-HIV, מבינים היום שנשא מטופל כראוי, השומר על מצבו כ-Undetectable, הוא לרוב אינו מדבק. כך שיוצא שלטיפול התרופתי הניתן היום לנשאים יש שתי תועלות מדהימות:

  • הוא מציל את חייו של הנשא.
  • הוא מונע הדבקה.

בישראל, ברוב המקרים, ברגע שאדם מאובחן כנושא את נגיף ה-HIV, המלצתנו הרופאים היא להתחיל ולהעניק לו את הטיפול התרופתי מוקדם ככל שניתן. ומאחר ובישראל, היענות האנשים החיים עם HIV בלקיחת הטיפול באופן קבוע ומסודר, היא מהגבוהות בעולם, יש לכך השפעה חיובית על מספר הנדבקים בנגיף מדי שנה. מובן מכך, כי אנשים שאינם מודעים למצבם הרפואי, הינם הגורם המסכן ביותר בחברה הישראלית היום, ככל שזה נוגע להידבקות בנגיף ה-HIV ובמחלות מין אחרות. מכאן ניתן להבין כמה חשוב להסיר את הספק וללכת להיבדק. יודגש שוב, סיכויי ההדבקה אפסיים נכונים עבור נשאים שהם UNDETECTABLE מזה תקופה הנמצאים תחת מעקב רפואי ובדיקות עוקבות. [¹] חשוב להדגיש כי לא מדובר בבדיקת HIV שגרתית בה בודקים נוכחות של נוגדנים לנגיף והיא תהיה חיובית לעולם במי שנדבק בנגיף. 

 ד"ר איציק לוי מנהל המחלקה הזיהומית המרכז הרפואי שיב"א תל השומר

להלן הקישורים לפרסומים אודות המחקרים שבחנו את השלכות הטיפול התרופתי על הידבקות בקיום יחי מין לא מוגנים:

1.HPTN 052  האתר הרשמי של הגוף שניהל את המחקר ד"ר מירון כהן, מנהל מוסד לבריאות הציבור ומחלות מדבקות באוניברסיטת צפון קרולינה, ארצות הברית, ומי שניהל את המחקר, סיכם את תוצאותיו כך: "זהו מחקר שתוכנן לבחון שתי שאלות: האם טיפול תרופתי לנשאי HIV ימנע הדבקה בקיום יחסי מין, והאם מתן טיפול תרופתי מוקדם ככל שאפשר, ישפר את מצבו הרפואי העתידי של הנשא המטופל. התשובה שלנו לשתי השאלות הללו היא כן מוחלט".

 2.PARTNER פרטנר הוא מחקר ארוך טווח שנערך בשיתוף פעולה מרשים של 75 מרפאות, מוסדות מחקר ובתי חולים מ-14 מדינות מערב אירופה. המחקר כולל 458 זוגות של גברים הומוסקסואלים ו-687 זוגות הטרוסקסואלים. לקריאה אודות המחקר ותוצאותיו. ציטוט מתקציר המחקר: "תוצאות ממחקר זה, שפורסמו בכנס בשנת 2014 (CROI), מראות כי לא הודגמה שום הדבקה ב-HIV ממגע מיני עם נשא המוגדר כ-Undetectable. למרות שהיו הדבקות חדשות במהלך תקופת המחקר, אף אחת מהן לא היתה קשורה לפרטנר החיובי שלקח חלק במחקר. בכל אחד ממקרי ההדבקות שאירעו, ניתוח גנטי של הווירוס הראה, שמדובר בהדבקה מפרטנר אחר, שאינו בן הזוג החיובי". 

23.03.18 " ד"ר יובל לבנת, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס מדברעל הפרויקט הבינ"ל למיגור האיידס בת"א- להאזנה לחצו כאן

19.03.18 TEL AVIV JOINS WORLD-WIDE EFFORT TO REDUCE HIV- לקריאת הכתבה לחצו כאן

19.03.18 "עיריית תל אביב יפו הצטרפה לפרויקט   (Fast Track Cities (90-90-90" לקריאת הכתבה לחצו כאן

21.02.18 "מי מפחד מאנדיטקטיבל?" לקריאת הכתבה לחצו כאן

11.12.17 "בן הזוג שלי חיובי ואני לא"- לקריאת הכתבה  לחצו כאן

07.12.17 "חיים עם HIV? אין סיבה שלא תוכלו להביא ילדים לעולם" לקריאת הכתבה לחצו כאן

06.12.17 "נושאת באומץ" - לקריאת הכתבה לחצו כאן

04.12.17 "גיליתי שאני חיובי. מה עכשיו?" - לקריאת הכתבה לחצו כאן

01.12.17 הסיפור האישי של יהונתן" לצפייה בכתבה- לחצו כאן

29.11.17 "כך הפך HIV למחלה כרונית" לקריאת הכתבה לחצו כאן

דניאל גורדון, דובר 

בוגר תואר ראשון בפוליטיקה, תקשורת וסוציולוגיה. בעברו, דניאל ניהל קמפיינים מוצלחים בתחום הפוליטיקה והתקשורת לגופים פרטיים. כיום, דניאל הוא דובר הוועד והוא אחראי על כל הזירות התקשורתיות, ניו מדיה ודיגיטל. 

אדם מיקי בן שימול, פיתוח משאבים

אחראי על פיתוח המשאבים בעמותה. במסגרת תפקידו מרכז ומטפח קשר עם קרנות, תורמים פרטיים בארץ ובחו"ל ומשרדי ממשלה. עובד מול בעלי התפקידים בארגון ומלווה את הפרויקטים לשם גיוון  מקורות המשאבים. אדם התנדב בוועד במשך שנתיים לפני כניסתו לתפקיד וההתנדבות בוועד, שינתה לו את התפיסה על HIV  ב-180 מעלות: ממקום של פחד למקום של הבנה וקבלה.

מירב אורן, אחראית מיניות בריאה

בוגרת תואר ראשון בהתפתחות האדם ותקשורת ובעלת תואר שני בייעוץ חינוכי. את עבודתה בוועד החלה לפני 7 שנים כמנחת סדנאות לבני נוער על מיניות בריאה. לאחר שנתיים, התקדמה מירב להיות אחראית על תחום המיניות הביראה בוועד, תחת מערך ההסברה. באמצעות הסדנאות למיניות בריאה, זוכים התלמידים לדבר על מיניות בצורה כנה, לא שופטת, בטוחה ומלמדת.

טל אברמן רכזת תחום חסרי מעמד ומבקשי מקלט

בוגרת תואר ראשון בלימודי אפריקה והיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. טל הצטרפה לצוות הוועד בשנת 2017. במסגרת עבודתה, היא מובילה את פרויקט ההסברה המניעה, מערך הבדיקות בקהילת חסרי המעמד וכמו כן במתן סיוע ותמיכה לנשאים חסרי מעמד אזרחי. לפני הצטרפותה לצוות הוועד, עבדה כרכזת מועדונית טיפולית של ילדי רווחה מקהילת מבקשי מקלט. כחלק מתפקידה הייתה אחראית על תפעולן של המועדוניות, בניית מערכי הדרכה, ליווי הילדים וטיפול בצרכיהם.

מור נהרי, עובדת סוציאלית ורכזת תחום ההתמכרויות

בוגרת BSW מאוניברסיטת תל אביב. מור החלה כמנחת סדנאות הסברה בוועד באוגוסט 2014, ולאחר סיום לימודיה השתבצה כעובדת סוציאלית האמונה על טיפול במשתמשים בסמים בהזרקה. טרם הצטרפותה לוועד עבדה שנים רבות עם בני נוער במצבי קצה בשלל מסגרות. כיום, מאיישת את שני סניפי הוועד הממוקמים בתל אביב ובבאר שבע, ומעניקה שירותים פסיכו-סוציאליים. במסגרת התפקיד, מור מלווה ומעניקה טיפול פרטני וקבוצתי לאנשים החיים עם HIV ומשפחותיהם. בנוסף לכך, היא מרכזת את תחום ההתמכרויות בוועד, חברה ב"אילסם" (החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות) ומקיימת שיתופי פעולה עם מסגרות המטפלות בהתמכרויות ברחבי הארץ. כחלק משיתופי פעולה אלו, מור מנחה סדנאות למכורים, מכשירה צוותים טיפוליים וחינוכיים בתחום ה-HIV ועוזרת בליווי ובמיצוי זכויות בתחום.

אבישג רובינשטיין, עובדת סוציאלית, אחראית תחום כמסקס

בוגרת תואר שני MSW בעבודה סוציאלית קלינית בהצטיינות באוניברסיטת חיפה, ובימים אלה מתמחה בטיפול מיני- באוניברסיטת בר אילן. הצטרפה לצוות המקצועי של הוועד ב 2011.  בעלת ניסיון טיפולי בתחומים הבאים: דיכאון, חרדה, טראומה מינית, אובדן ואבל, דימוי עצמי ותהליכי גיבוש זהות. עובדת בשיטה דינאמית ובשיטה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) בהתאם לצרכי הפונה. במסגרת תפקידה בוועד, אבישג מלווה ומעניקה טיפול פרטני לאנשים החיים עם HIV ובני משפחותיהם, מלווה צוות מקצועי ומנחת קבוצות. תפקידים קודמים: לפני כן מילאה שורה של תפקידי טיפול בפנימיות פוסט אשפוזיות לנוער בסיכון.

נעם מסטבוים, עובדת סוציאלית

בוגרת תואר ראשון במשפטים ומוסמכת בעריכת דין, ובוגרת תואר שני בעבודה סוציאלית, מאוניברסיטת ג'ורג'יה בארה"ב. הצטרפה לצוות המקצועי של הוועד בדצמבר 2013.

במסגרת תפקידה בוועד, נעם מלווה ומעניקה טיפול פרטני וקבוצתי לאנשים החיים עם HIV ובני משפחותיהם. טרם הצטרפותה לוועד, נעם עבדה ב – POSITIVE IMPACT , ארגון המעניק טיפולים נפשיים לאנשים החיים עם HIV, בני זוגם ובני משפחתם. הארגון ממוקם בעיר אטלנטה אשר בארה"ב, עיר שבה אחוז הנשאים הוא מהגבוהים בארה"ב.

אסמאית מרהציון טספמרים

בוגרת החוג לכלכלה ועסקים. אסמאית  היא אזרחית אריתראית, דוברת טיגרינית, אמהרית, ערבית, אנגלית ועברית. בעברה לקחה חלק אקטיבי בפעילויות של הסברה ומניעה לHIV ומחלות מין  באירתריאה. בשנת 2010, אסמאית היגרה לישראל וכיום היא עובדת בוועד עם מבקשי מקלט כמגשרת קהילתית.

איילה חמו, מנהלת חשבונות

לימודי חשבונאות במכללה למנהל. משמשת כמנהלת החשבונות של הוועד משנת 2014

לירון וסרמן בן יהודה, מנהל מרכז הבדיקות סניף ת"א

החל להתנדב בוועד בשנת 2012 כיועץ במרכז הבדיקות האנונימיות ושם מצא את יעודו. בשנת 2014 עזב את עולם ההייטק, הצטרף לצוות המקצועי של הארגון והשתלב בצוות המנהל של מרכז הבדיקות האנונימיות. במסגרת תפקידו אחראי על העבודה השוטפת עם מעבדת ה-HIV וכן על ניהול מתנדבי מרכז הבדיקות בתל אביב.

אליה זימן, מנהלת סניף באר שבע

 בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ולימודי מדינת ישראל מאונ' בן-גוריון וסטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה שיקומית. בעברה התנדבה אליה בארגון 'בנפשנו' במסגרתו סייעה בכתיבת ניירות עמדה , ביצירת קשרים פרלמנטריים ובארגון הפגנה למען בריאות נפש ממלכתית ובועד החטיבה השיקומית. במקביל לעבודתה בועד אליה עובדת כרכזת תעסוקתית מטעם הג'וינט בתכנית עבור אנשים עם הפרעות קשב ולקויות למידה.  

סהר אביטל, אחראי חלוקת אמצעי מניעה בקהילה הגאה   

הקים ומנהל את מערך חלוקת הקונדומים לקהילה הגאה במסגרת "בלה דואגת". מנהל בקו הפתוח ופעיל במרכזי הבדיקות בפלורנטין ובגן מאיר

בן דורון, מנהל המשרד   

מונה למנהל המשרד של הוועד בנובמבר2016. מגיע מתחום הפקות הטלוויזיה והאינטרנט, ותפקד כמנהל הפקות בגיל הפקות וכמפיק שטח בוואלה.