______

טרמינולוגיה נכונה

הוועד למלחמה באיידס קורא וממליץ לכל גוף מקצועי שעוסק בתחום התקשורת והבריאות, לאמץ טרמינולוגיה נכונה שהולמת את ההתקדמות בהתמודדות ובחקר מגיפת ה-HIV/איידס ומונעת פגיעה מילולית. גם הלשונאים של הרשות השניה התגייסו וקראו לאמצעי התקשורת להשתמש בטרמינולוגיה נכונה בעת סיקור נושא ה HIV/AIDS. כדאי לכל אחד לדעת: איך אומרים את זה.

אין דבר כזה "נשאי איידס"

יש הבדל גדול בין HIV  לבין איידס וחשוב מאוד להדגיש אותו. מאחר ורוב האנשים, לרבות אלו שמסקרים את הנושא, לא יודעים את ההבדל - תוכלו להיתקל, די הרבה, בביטויים מטעים. דוגמה לכך היא כותרות שונות שכוללות את הביטוי המוטעה "נשאי איידס".

איידס זה מצב שבו מערכת החיסון כבר קרסה והגוף סובל מאוסף של תסמינים שונים שנקראים זיהומים אופורטוניסטיים. מאחר ולא ניתן להיות נשא של אוסף תסמינים – הביטוי "נשאי איידס" הוא ביטוי שגוי. ניתן להיות רק נשא של נגיף, כמו למשל נשא HIV. HIV הוא נגיף שעלול לגרום לאיידס אבל לא לכל מי שיש לו HIV בהכרח ייפתח תסמינים של איידס.

למעשה, אנשים שחיים עם HIV ומקפידים על טיפול תרופתי קבוע, לא יגיעו לעולם למצב של איידס וייהנו מתוחלת חיים שכמעט זהה לתוחלת החיים של יתר האוכלוסייה. 

בתחום ה-HIV יש מילים שאינן פוליטיקלי קורקט והשימוש בהן הוא פוגעני ומייצר הדבקת סטיגמה

מה נכון יותר להגיד? נשאים או חולים?

חשוב לדעת: ההבחנה בין חולי איידס לבין נשאי HIV היא הבחנה מיושנת ואנאכרוניסטית. היום, במדינות מערביות, כולל ישראל, כל מי שמקבל תשובה חיובית בבדיקת סקר מוגדר כנשא HIV. במקרים נדירים, הקשורים לגילוי מאוד מאוחר או הצמדות לקויה לטיפול, נשאים יכולים להגיע למצב של איידס אבל בניגוד לשנות השמונים, זה לא כרטיס בכיוון אחד שאומר "נשא – חולה – מת".

נשא שהפך לחולה (כלומר פיתח תסמינים שונים שקורים בתת-תפקוד של מערכת החיסון), יאושפז בבי"ח ולאחר קבלת טיפול הולם, יחזור למצב שבו ניתן לנהל את המחלה, כלומר יחזור להיות 'נשא HIV'. מסיבה זאת דיווח שעושה הפרדה בין נשאים לבין חולים אינו נכון. כל הבלבול בין HIV לבין איידס קשור למגבלות השפה העברית והעובדה שעד היום לא נמצאה מילה בודדת בעברית שתבטא-HIV.

אז איך בכל זאת נכון לומר?

נשאי HIV, אנשים שחיים עם HIV, אנשים שחיים עם הנגיף, אנשים חיוביים ל-HIV או פשוט נשאים. כל שימוש בביטוי "חולי איידס" בהקשר של נשאים שיש להם נגישות לטיפול תרופתי הוא שגוי, מבטא בורות בנושא ומטעה את הציבור. 

"נגוע" זה כינוי גנאי פוגעני

בתחום ה-HIV יש מילים שאינן פוליטיקלי קורקט והשימוש בהן הוא פוגעני ומייצר הדבקת סטיגמה. בדיוק כמו שאף ערוץ ברודקאסט או עיתון יומי שמכבד את עצמו  לא ישתמש בביטויים כמו "כושי" או "אגזוזן", כך יש מילים שאין להם מקום בלקסיקון של אדם שעוסק בתחום הסיקור של HIV. 

השורש נ.ג.ע על כל הטיותיו ("אדם נגוע", "מנת דם נגועה", "תאים נגועים", "מדינות נגועות" וכד') חייב להישאר מחוץ ללקסיקון של כל אדם שעוסק בדיווח על HIV. מדובר בכינוי גנאי פוגעני שלקוח מעולם הדימויים של הצרעת ונועד להטיל דופי באדם בשל סטאטוס ה-HIV שלו כדי לסמנו כ"חריג". במקום זה מומלץ לומר: "אדם שחי עם HIV", "מזרק שיש בו דם שמכיל את נגיף", "תאים מודבקים ב-HIV" או "מדינות אנדמיות שבהן שיעור הנשאים באוכלוסייה הוא גבוה".

לא נהוג להשתמש במילה "נקי"

בהקשר של סטאטוס HIV (דוגמה למשפט שלא אומרים: "עשיתי בדיקה ויצאתי נקי"). בשביל להיות נקי, אנחנו מתקלחים ומי שחיובי לנגיף הוא לא מלוכלך!. במקום זה אומרים: "עשיתי בדיקה ויצאתי שלילי ל-HIV".

החלטת הלשונאית של הרשות השניה, 'אין כזה דבר נשא איידס'

רצ"ב לינק לכתבה ב YNET על החלטת הרשות השנייה והאקדמיה ללשון לגבי שימוש נכון בטרמינולוגיה בעת סיקור נושא HIV/AIDS:

הרשות השניה קבעה, אין כזה דבר נשא איידס