החלק החשוב ביותר בטיפול ב-HIV הוא נטילת הקוקטייל - הטיפול התרופתי האנטי-רטרו ויראלי המשולב (בישראל הטיפול כלול בסל הבריאות). במדינות בהן הקוקטייל נגיש, איידס/HIV כבר מזמן איננה גזר דין מוות. בעולם הרפואי המודרני ההתייחסות ל-HIV תחת טיפול תרופתי היא כמו לכל מחלה כרונית אחרת (לדוגמא סכרת או מחלת לב). בטיפול ובמעקב נכונים ומתאימים, ניתן לחיות עם HIV שנים רבות ואף להגיע לתוחלת חיים דומה לזו של רוב האוכלוסייה. לשם כך חשוב להיבדק ולדעת האם את או אתה נושאים את הנגיף.

במידה ומתקבלת תשובה חיובית, יש לערוך בדיקות לגלוי ערכי הבסיס (baseline) של רמת הנגיף בדם - העומס הנגיפי (Viral Load) וספירת תאי מערכת החיסון מסוג לימפוציטים CD4 ו –CD8. ערכים אלו ייבדקו באופן קבוע מדי שלושה עד שישה חודשים לצורך החלטה לגבי התחלת טיפול תרופתי ומעקב אחר יעילותו. בנוסף יש לבצע בדיקות לגלוי נוגדנים לזיהומים אחרים דוגמת נגיפי הצהבת, CMV, סיפיליס (עגבת), ובדיקות נוספות.

הטיפול אינו נטול תופעות לוואי וכדאי לדעת אודותן ולהשתדל למנוע את אילו מהן הניתנות למניעה

בדיקות המעבדה השגרתיות כוללות ספירת דם, כימיה של הדם, (אלקטרוליטים, תפקודי כבד וכליה, סוכר) פרופיל השומנים והכולסטרול בדם, ספירת תאי CD4 ו- CD8, וערכי החלק היחסי, האחוז, של קבוצות תאים אלו מכלל תאי הדם מסוג לימפוציטים. בדיקה נוספת היא בדיקת העומס הנגיפי, וכיום גם בדיקת עמידות לתרופות.

יחד איתך, הרופא/ה יחליט על מועד התחלת הטיפול התרופתי ועל התאמת הטיפול המתאים ביותר לך.  כדי להבין אילו תרופות מציע לכם הרופא, כדאי שתקראו על מחזור החיים של נגיף ה-HIV.
הקפדה על נטילת הטיפול כסדרו באופן מוקפד ויומיומי חשובה ביותר למניעת התפתחות עמידות של הנגיף לתרופות. יש תרופות מסוימות להן יכול הנגיף לפתח עמידות לאחר פספוס של כדור אחד או שניים בלבד.

התפתחות עמידות משמעותה במקרה הטוב החלפת תרופה לתרופה אחרת – לרוב מרובת תופעות לוואי ומסוכנת יותר, ובמקרה הרע – להישאר ללא תרופה כלל, לחלות באיידס ולהגיע למצב המסכן את חייך. הטיפול אינו נטול תופעות לוואי וכדאי לדעת אודותן ולהשתדל למנוע את אילו מהן הניתנות למניעה.

בחלק זה של האתר תמצאו מאמרים המתארים את התרופות העיקריות המשמשות לטיפול ב-HIV והנמצאות בשימוש בארץ. בשלב זה לא כול התרופות נכללות באתר ובהמשך יתווספו כולן. התרופות הכלולות באתר הן אלו הנמצאות בשימוש נרחב ביותר כתרופות קו ראשון של מטופלים רבים.

חשוב מאוד לזכור: תוכל לשפר את איכות חייך בצורה משמעותית, לעכב ואף למנוע התפתחות של חלק מתופעות הלוואי באמצעות  תזונה נכונה, פעילות גופנית, מעגלי תמיכה חברתית ומשפחתית, רוגע ובריאות נפשית, ושימוש באמצעים של רפואה משלימה במקומות שבה הוכיחה את יעילותה.

הקוקטייל (הטיפול האנטי-רטרוויראלי התרופתי המשולב)

Highly Active Anti-Retroviral Therapy) - HAART)

הטיפול התרופתי הראשון ל-HIV ניתן בשנת 1987 – AZT. בתחילה נצפתה הצלחה בטיפול, אך במהרה פיתח הנגיף עמידות לתרופה זו, ותופעות הלוואי שלה היו קשות מאוד והסתיימו לעיתים אף במוות. עם השנים התפתחו תרופות נוספות, אך במתן כל אחת מהן לבד התוצאות היו דומות – הצלחה קצרה, ולאחריה התפתחות עמידות של הנגיף לתרופה.

רק בשנת 1997, לאחר מספר ניסיונות מוצלחים בטיפול במספר תרופות יחד, הוכנס הקוקטייל – הטיפול האנטי-רטרו ויראלי התרופתי המשולב, כטיפול קבוע לאנשים עם HIV.

יש לציין ולהדגיש – הקוקטייל אינו גורם להעלמות מלאה של נגיף ה- HIV מהגוף, ולכן אינו מביא להחלמה מלאה. אך בהחלט בזכותו יכולים היום אנשים החיים עם HIV לחיות חיים ארוכים ובריאים, והמחלה תחת טיפול הקוקטייל נחשבת למחלה כרונית, ולא סופנית .

לרוב התרופות שבקוקטייל יש תופעות לוואי, חלקן מתפתחות לאורך זמן וגורמות לנזק בלתי הפיך, חלקן – למרות שלא גורמות נזק בלתי הפיך, מקשות על חיי היום יום באופן משמעותי, וחלקן לעיתים נדירות ביותר יכולות להיות מסכנות חיים.

בשל היכולת המיוחדת של נגיף ה-HIV לפתח עמידות לתרופה במהירות, יש להקפיד באופן מיוחד על נטילת הטיפול בצורה קבועה ויומיומית. יש תרופות אשר פספוס של כדור אחד או שניים יכול להביא להתפתחות עמידות נגדן. בנוסף חלק מהכדורים דורשים אחסון בצורה מסוימת ביותר (כגון קירור ויובש), עובדה המגבילה על הניידות וגמישות החיים.  

ההחלטה על התחלת טיפול אינה פשוטה. קיימים מצבים בהם ברור שיש להתחיל טיפול, לדוגמא חולי קשה עם זיהום אופורטוניסטי ו-CD4 נמוך מאוד. אך רוב מקרי ה-HIV החדשים בעולם המערבי מתגלים כיום בשלב מוקדם יחסית של ההדבקה, כאשר ה- CD4 בגדר הנורמה והאנשים לא סובלים מסימפטומים. בשל תופעות הלוואי והעובדה שהטיפול אינו מעלים את הנגיף, יש לשקול בכל מקרה לגופו את התועלת של הטיפול לעומת נזקו. ההחלטה לגבי התחלת טיפול תרופתי נעשית ע"י רופאים ממומחים בתחום ב- HIV באחד משבעת מרכזי הטיפול בארץ (רמב"ם, מאיר, איכילוב, תל השומר, הדסה, קפלן, סורוקה).

תוצאות מחקרים לגבי משך הטיפול הראו תמותה גבוהה יותר בקרב מטופלים שקיבלו את הטיפול באופן לא רציף, ולכן הגישה המקובלת היום בכל העולם היא שברגע שהותחל טיפול אין להפסיקו.