אלו שקיבלו תשובה חיובית ל-HIV במהלך שנות השמונים, יכולים להעיד כמה בדיונית נראתה אז האופציה להגיע בחיים לשנת 2010 ולהביט אל המחר. לפני עידן הטיפול התרופתי, גם התחזיות הנדיבות ביותר לא הותירו לנשאי HIV יותר מעשר שנים. מאז, המציאות השתנתה! נכון להיום, תוחלת החיים שצפויה לנשאים מטופלים כמעט זהה לתוחלת החיים של יתר האוכלוסיה. אריכות הימים הביאה עמה לא רק אנחת רווחה גדולה אלא גם שינתה עבור רבים את הדרך שבה הם תופסים את החיים עם HIV.

ללא קשר לסטאטוס ה-HIV, החיים בגיל המבוגר - אלו הכוללים תכנוני פרישה מסודרים ופנאי לפעילויות חדשות - הם בשורה שמחייבת היערכות. ככל שנכיר ונהיה מודעים יותר לשינויים שאנו עוברים, גופניים ונפשיים כאחד, כך ניטיב להתמודד עמם. לצערנו, לא הרבה ידוע כיום על תהליך ההזדקנות עם HIV. רק כעת מתחילים ללמוד לעומק את ההשפעות השונות של הנגיף ושל הטיפול התרופתי על תהליך ההזדקנות.

בפרק זה נסקור את התהליכים השונים שעובר גוף האדם בגיל המבוגר ונבדוק כיצד ה-HIV עשוי להשפיע על תהליכים אלו. חשוב לזכור כי השינויים הגופניים המאפיינים את ההזדקנות עשויים להתחיל בקרב נשאי HIV מוקדם יותר בכמה שנים בהשוואה לאנשים שאינם נושאים את הנגיף. את מרבית התופעות ניתן לנהל מבחינה רפואית ולעיתים ההסתגלות מחייבת שינויים, לא מאוד מורכבים, בסגנון החיים.       

1. מערכת השרירים והשלד:

א. שינוי מבנה הגוף:

בגיל המבוגר גוף האדם מאבד ממסת השריר, דבר שבא לידי ביטוי גם בירידה הדרגתית במשקל. אנו מתחילים לשים לב לזה כשאנו מבחינים פתאום שפניהם של אנשים מבוגרים "מצטמקות" עם הזמן. מדובר למעשה בתהליך טבעי של אבדן השומן התת-עורי באזור הפנים. תהליך שחיקת מסת הגוף נובע מסיבות רבות. בין היתר זה קשור לכך שככל שאנו מתבגרים, הופך סגנון החיים שלנו לפחות פעיל ודורש מאיתנו פחות מאמצים פיזיים. במקביל לכך, פיזור השומן בגוף שלנו משתנה עם הגיל. הרבה יותר קל לפתח כרס בגיל המבוגר וזה נובע מהצטברות של שומן סביב האיברים הפנימיים באזור הבטן (ולא מתחת לעור, כפי שמקובל לחשוב). שינוי המבנה הגופני שלנו כחלק מתהליך ההזדקנות יכול לקבל ביטויים נוספים הקשורים ל-HIV.

בימיה המוקדמים של המחלה, ה-HIV היה מקושר לאובדן מסת הגוף ולרזון קיצוני – תופעה שאנו מכירים בשם wasting. היום, בעידן שקיים טיפול תרופתי יעיל, כמות הנגיף בגופם של נשאים מטופלים היא נמוכה. לא רק שבמצב זה פוחתת השפעתו הישירה של הנגיף על שחיקת רקמות השריר, אלא גם קיימת ירידה בתחלואה הקשורה למצב ירוד של המערכת החיסונית, שגם לה חלק מרכזי באובדן מסת הגוף. למרות חיוניותו של הטיפול, חשוב לזכור כי חלק מהשינויים במבנה הגוף יכולים לנבוע גם כתוצאה מהטיפול התרופתי עצמו. חשוב לציין כי מרבית חברות הפארמה והרופאים המטפלים מקדישים לנושא זה תשומת לב מיוחדת.

לנוכח ההתקדמות המדעית, כל התרופות החדשות והשילובים המקובלים היום מתאפיינים בפחות תופעות לוואי המשפיעות על מבנה הגוף מאשר התרופות שהיו בשימוש לפני עשור ומעלה. מודעות לשינויים במבנה הגוף וייעוץ רפואי במקרים אלו, יסייע למנוע מצבים שעשויים להיות לא נעימים. לעתים, די בשינוי המשטר התרופתי או בהתאמת פעילות גופנית קבועה כדי להימנע מבעיה זאת בעתיד. כמו כן, קיימים כיום טיפולים קוסמטיים שונים המאפשרים לאנשים שהחלו את הטיפול התרופתי שלהם לפני שנים רבות, לשחזר אזורים שנפגעו כתוצאה משחיקת מסת הגוף (כך לדוגמה, באזור הפנים). נכון להיום, טיפולים אלו לא ניתנים בישראל במסגרת סל שירותי הבריאות. 

ב. מערכת השלד והעצמות:

תופעה בולטת נוספת של תהליך ההזדקנות היא ירידה בצפיפות העצם. תופעה זאת נפוצה בעיקר בקרב נשים בגיל המעבר (המנופאוזה) אך לא נדירה גם בקרב גברים מבוגרים. מחקרים שונים מצביעים על כך שבקרב אנשים שחיים עם HIV, תהליך הירידה בצפיפות העצם עשוי להתחיל מוקדם יותר. משטר תזונתי מבוקר עשיר בסידן יכול להועיל להאטת התהליך. במקרים של אוסטאופרוזיס (ירידה חריפה בצפיפות העצם), נדרשת התערבות פרמקולוגית – נטילה של מספר כדורים במהלך החודש שהשפעתם עשויה להיטיב עם הבעיה. מבלי להידרש להסברים ביולוגיים מורכבים, צריכת הסידן משפיעה גם על ויסות לחץ הדם.

2. לחץ דם

3. כליות

הכליות משתייכות למערכת השתן והן אחראיות, בין היתר, לסילוק חומרי פסולת מטבוליים מהגוף, לוויסות משק המים, לסינון הדם ועוד. תפקוד הכליות אינו מושפע מתהליך ההזדקנות ואיבר זה ממשיך בפעילותו גם בגילאים מבוגרים מאוד. מרבית הבעיות הקשורות לכליות הן למעשה סיבוכים הנובעים כתוצאה מיתר לחץ דם, זיהומים במערכת השתן או סוכרת.  אנשים החיים עם HIV עשויים לפתח מחלת כליות הקשורה לנוירופתיה (דלקת של מעטפת העצב). מדובר בסיבוך נדיר יחסית שמופיע יותר בקרב יוצאי אפריקה. הטיפול התרופתי המשולב ל-HIV עשוי לסייע בתפקוד הכליות אך קיימים גם מרכיבים בטיפול שעשויים להחריף בעיה כלייתית קיימת, כמו למשל: ויראד (Viread).

4. ליפידים (שומנים בדם)

5. משק הסוכר בגוף

ככל שאנו מתבגרים כך הגוף שלנו פחות מצליח להתמודד עם פירוק הסוכרים בדם. זה יכול להוביל להתפתחות סוכרת, בייחוד בקרב אלו שיש להם היסטוריה משפחתית של המחלה או אנשים הסובלים מעודף משקל. ישנם אנשים שניתן לגלות אצלם רקע לבעיה אם עורכים להם בדיקה מיוחדת שבודקת את הסבילות שלהם לגלוקוז. בחלק מהמקרים מדובר בבעיה לא רצינית אך בחלק אחר, כאשר זה בא לצד יתר לחץ דם או השמנת יתר, מדובר בתופעה שנקראת התסמונת המטבולית. תסמונת זאת היא למעשה שילוב של תסמינים רפואיים שמגבירים את הסיכוי לחלות בסוכרת ובמחלות לב.

טיפול ל-HIV מקבוצת מעכבי הפרוטיאז מקושר לעיתים עם סבילות נמוכה לגלוקוז, וכפי שכבר למדנו, זה עשוי להגביר את הנטייה לתסמונת המטבולית. כמובן שבמקרים שקיימת סבילות נמוכה לגלוקוז, עליך להתייעץ עם רופא ה-HIV שלך אם קיים צורך להחליף את השילוב התרופתי. ברוב המקרים, בייחוד אם הטיפול הוא יעיל וטוב עבורך, ההחלטה שתקבלו תהיה להישאר במשטר התרופתי הקיים ולטפל בגורמי סיכון אחרים, כגון: השמנת יתר (באמצעות תזונה נכונה וכושר). בנוסף לכך, קיימות כיום גם תרופות שונות המסייעות לנהל את רמת הסוכר בדם.     

6. הכבד 

כבד הוא אחד האיברים החשובים ביותר שמשתתפים בתהליך חילוף החומרים בגוף. בין היתר, יש לו תפקידים שונים הקשורים לסינון הדם ולנטרולם של רעלים, ויסות רמת הגלוקוז ויצירת חומצות שומניות החיוניות להפקה של אנרגיה. בזכות יכולת ההתחדשות העצמית של הכבד, איבר זה מושפע פחות מ"נזקי הגיל". מה שכן יכול להזיק לכבד ולתפקודו הוא שימוש קבוע באלכוהול, סמים או תרופות. גם הטיפול התרופתי ל-HIV עלול לגרום לבעיות שונות הקשורות לתפקוד הכבד. כך למשל אנשים שחיים עם HIV וסובלים מבעיה כלשהי בכבד, מומלץ שלא יטלו תרופה בשם וירמיון (Viramune) מאחר ומרכיב זה בשילוב התרופתי יכול להחמיר את מצבם. על שה-HIV עצמו נמצא בכבד, רוב הנשאים שסובלים מנזק חמור בכבד הם אלו המתמודדים במקביל גם עם הפטיטיס C (סוג של דלקת כבד נגיפית, שבמרבית המקרים הייתה הצלע השנייה ל-HIV במקרים של הדבקה כפולה).קיים טיפול המקל על ההתמודדות עם הפטיטיס C.

באופן כללי, על מנת להימנע מבעיות הקשורות לכבד בגיל המבוגר, רצוי להימנע משתיית אלכוהול מופרזת וצריכת סמים. כמו כן, קיים כיום חיסון יעיל לדלקות כבד נגיפיות מסוג A ו-B ומומלץ, בייעוץ הרופא המטפל, להתחסן נגד מחלות אלו. חשוב לעבור בדיקה תקופתית של מדדי הכבד ולבדוק מול הרופא המטפל אם קיים צורך בהתאמת משטר תרופתי שונה במידה והמדדים נמצאו כלא תקינים. 

7. בעיות קרדיו-וסקולריות (לב)

סגנון החיים המערבי (לחץ, עישון, תזונה לקויה, אי התמדה בפעילות גופנית וגורמים נוספים) מתנקז לסיכון שהולך וגובר עם השנים להסתיידות עורקים ולאירוע לבבי. גורמים נוספים שמצטרפים לנוסחה זאת הם נטייה גנטית, צריכה עודפת של מלח ועודף שומן.

8. המערכת החיסונית

בלוטת התימוס (שנמצאת בחלל בית החזה שלנו) היא בלוטה שממלאת תפקיד חשוב בהתפתחות המערכת החיסונית. בלוטה זאת אחראית, בין היתר, לייצור תאי CD4 ותאים נוספים של מערכת החיסון. כחלק מתהליך ההזדקנות של הגוף, הבלוטה מתחילה להתכווץ ומספר התאים שיוצאים מפס הייצור שלה מצטמצם. מסיבה זאת, בגילאים מבוגרים יותר, אנו רואים ירידה מתונה בספירת תאי ה-CD4 אצל כלל בני האדם ללא קשר לסטאטוס ה-HIV שלהם.

ספירת תאי ה-CD4 בקרב אנשים שחיים עם HIV היא נמוכה יותר בהשוואה ליתר האוכלוסייה (וזאת בלי קשר לגיל). מסיבה זאת תהליך "ההזדקנות" של המערכת החיסונית מתחיל אצל נשאי הנגיף מוקדם יותר. הטיפול התרופתי המשולב ("הקוקטייל") מפחית את העומס הנגיפי ובכך שומר גם רמת תאי ה-CD4 בגוף.

9. התפקוד המיני

תהליך ההזדקנות עשוי לגרום לליקויים גם בתפקוד המיני. במקביל להיבטים נפשיים של הפגיעה הנובעים מדימוי גוף משתנה וחוסר בטחון עצמי, עלולות להתעורר גם בעיות בתפקוד הפיזי. מסיבות שונות (כגון: הסתיידות עורקים, יתר לחץ דם וסוכרת), גברים מבוגרים רבים סובלים מפגיעה במנגנון הזיקפה. מאחר שאנשים מרגישים לעיתים אי נוחות לדבר על כך עם הרופא שלהם (או עם כל אדם אחר), חלק משלימים עם המצב וחלק מחפשים פתרונות פלא במקומות שעשויים להביא נזק. אין סיבה לוותר על ההנאה המינית גם בגיל המבוגר, מצד שני חשוב שנעשה זאת בצורה מבוקרת ונשתף בזה גם את הרופא המטפל. קיימים כיום תכשירים שונים המסייעים להחזרת האון הגברי ויש לבדוק עם הרופא מה עשויה להיות השפעתם על הטיפול התרופתי ל-HIV או על החמרה אפשרית של בעיות בריאותיות קיימות. גברים המבקשים ליטול סיאליס, ויאגרה או לויטרה חייבים להתייעץ עם רופא ה-HIV שלהם לגבי התאמת המינון לטיפול שנוטלים.

מה לגבי נשים?

בסביבות גיל ה-50 נשים מפסיקות לקבל את המחזור החודשי ומתחילה תסמונת גיל המעבר (המנופאוזה). תסמונת זאת מתאפיינת בסימפטומים שונים ביניהם: גלי חום, כאבי ראש, עייפות, חוסר שיווי משקל ועוד.

המחקרים החדשים מצביעים על כך שהפסקת הווסת ותחילת גיל המעבר עשויים להופיע מוקדם יותר אצל נשים שחיות עם HIV בהשוואה ליתר הנשים.  הירידה ברמת האסטרוגן (הורמון נשי) בדם משפיעה על דופן הנרתיק. חלק מבלוטות הריר נעלמות ולעיתים הרירית מתייבשת. יובש נרתיקי עשוי לפגום בהנאה ולגרום לכאבים בעת קיום יחסי המין. בעיה זאת היא פתירה! יש להרבות בשתיית מים, לבחון ולהתאים שמנים לא הורמונאליים לצורך סיכוך בעת האקט, ולהתייעץ עם רופאת הנשים על דרכים נוספות שעשויות לסייע בפתרון הבעיה.

10. זיכרון ופעילות קוגנטיבית

תהליך ההזדקנות מתאפיין בפגיעה בזיכרון וביכולת הריכוז. אוסף התסמינים הקשורים לירידה בתפקודים הנוירו-קוגנטיביים נקרא דמנציה (שיטיון) וגורם במקרים רבים לפגיעה בתחומי חיים אחרים. בקרב אנשים החיים עם HIV קיים סיכוי שתהליך זה יחל מוקדם יותר עקב השפעתו של הנגיף על המוח. הטיפול התרופתי מסייע למזער פגיעה זאת. דרכים נוספות שעשויות לעזור בהורדת הסיכוי לדמנציה: הקפדה על פעילות אינטלקטואלית (קריאה, נגינה, לימודי שפה וכד'), פעילות גופנית קבועה (הזרמת דם למוח) ומשטר תזונתי העשיר בחומצות שומן מסוג אומגה 3, אומגה 6 ונוגדי חמצון.