מרכזי הבדיקות של הוועד למלחמה באיידס

מידע על פעילויות הוועד למלחמה באיידס

LGV (טרופיקל בובוז)
מחלת המין LGV מאופיינת בנפיחות וכאב בבלוטות הלימפה ואדמומיות על העור באזור אברי המין. במאמר זה תמצאו מידע על דרכי ההדבקה, האבחנה והטיפול במחלה
דצמבר 2010

LGV - Lymphogranuloma Venereum היא מחלה נפוצה ומוכרת בחלקים של אסיה, אפריקה ודרום-אמריקה, באזורי קו המשווה, והופיעה בראשונה, בצורה לא צפויה, בהולנד, בשנת 2004. משם התפשטה המחלה למדינות אירופיות אחרות וגם לארצות-הברית. על-פי נתוני משרד הבריאות, דווחו בישראל רק מקרים ספורים. ההתפרצות הנוכחית של המחלה התגלתה תחילה בגברים הומואים, בעיקר נשאי HIV.

 

דרכי העברה:

מחלה המועברת ביחסי מין ונגרמת על-ידי שלושה זנים של החיידק כלמידיה טראכומטיס (Chlamydia Trachomatis) – שהם זנים שונים מאלה הגורמים למחלת הכלמידיה "המוכרת". שם נוסף של המחלה הוא Tropical Bubo.

 

תסמינים:

המחלה מתחילה ככיב לא כואב באיבר המין של הגבר או בכיב זהה במערכת המין הנשית, או בפי הטבעת (של הגבר או של האישה). אצל נשים, לפעמים הכיב הוא בתוך הנרתיק – ולכן לא רק שלא מרגישים אותו, גם לא רואים אותו. כך גם אצל גברים בפי הטבעת. כאשר החיידקים מתרבים ומתפשטים, בלוטות לימפה באזור מתנפחות וכואבות והעור באזור אברי המין עשוי להאדים. בלוטות הלימפה הנפוחות יכולות להתמלא גם במוגלה ואז עשויה לצאת מהן מוגלה (כמו מחצ'קונים), ונוצרת פיסטולה (מעין תעלה) בין בלוטת הלימפה לעור. לבלוטות הלימפה הנפוחות קוראים באנגלית, "בובוֹז" (Buboes) ומכאן שם המחלה. תסמינים נוספים יכולים להיות דם ומוגלה בצואה וגם עצירות.

במקרים של חוסר טיפול יכולים להופיע הסיבוכים הבאים:

  • היצרות והצטלקות של פי הטבעת.
  • נפיחות באברי המין ודלקת הנמשכת זמן רב ואינה מתרפאת מאליה.
  • פיסטולה רקטו-וגינאלית: היווצרות של תעלה המחברת בין פי הטבעת לנרתיק.
  • מנינגואנצפליטיס: דלקת במוח ובקרום המוח – סיבוך מאוד מאוד נדיר.

 

מניעה:

שימוש בקונדום בכל מגע מיני.

 

אבחון וטיפול:

ניתן לקחת ביופסיה מהבלוטה ולגדל את החיידק בתרבית במעבדה, בבדיקות דם ניתן לזהות נוגדנים נגד החיידק וזה נעשה לרוב בשילוב משטח ישיר מההפרשות. או באמצעות בדיקת PCR. הטיפול הוא מתן אנטיביוטיקה מסוג דוקסילין (Doxycyline Hydrochloride) או אריתרומיצין (Erythromycin) במשך שלושה שבועות.