מרכזי הבדיקות של הוועד למלחמה באיידס
מידע על פעילויות הוועד למלחמה באיידס
ריי טימותי בראון, בן 44, הוא האדם הראשון שהוגדר על ידי המדע כמי שנרפא מ-HIV. כחלק מטיפול במחלת הלויקמיה ממנה סבל, הוא קיבל תרומת מוח עצם שנושאת מוטציה גנטית שאחראית להיעדר קולטנים שבאמצעותם ה-HIV חודר לתאים.
למעשה לא מדובר בגילוי חדש. המקרה הוצג לראשונה כבר בשנת 2008. אז, קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה לרפואה בברלין, הציגה בוועידת ה-CROI העולמית מקרה, שלטענתם, מדגים ריפוי של HIV במטופל שעבר השתלת תאי גזע החסרים את הגן ל-CCR5.
תכניות קודמות של השתלות תאי-גזע ניסו "לרענן" את מלאי התאים של המערכת החיסונית. לאחר ההשתלה, תכניות אלה סמכו לרוב על שימוש בטיפולים תרופתיים נגד HIV על מנת להגן על התאים החדשים.
במקרה המתואר, אדם שחי עם HIV מאז שנת 1995 עבר השתלת תאי גזע כטיפול במחלת הלויקמיה ממנה סבל. במחשבה על אפשרות לטפל גם במחלת ה-HIV, החוקרים חיפשו תורם מוח עצם שבתאים שלו אין את הקולטן CCR5.
מה זה ה- CCR5 ומה קורה אם יש בו מוטציה?
קולטן ה-CCR5 הוא למעשה אחד משני הקו-רצפטורים שנמצאים על מעטפת התא וה-HIV מסתייע בו כדי לחדור פנימה. מחקרים קודמים מראים כי אנשים אשר חסרים את הקולטן המדובר בתאיהם, נמצאו כבעלי עמידות גבוהה ל-HIV. את הגן המקודד ליצירת קולטן זה, אנו יורשים משני ההורים. מוטציה בגן המורש מאחד ההורים, תגרום לירידה בכמחצית מספר קולטני ה-CCR5 המתפקדים בגוף. במקרים אלו, במידה והאדם נדבק ב-HIV, התקדמות הנגיף בגופו תהיה איטית מאוד.
במקרים בהם האדם יירש מוטציה בגן משני ההורים, הוא יפתח עמידות גבוהה בפני HIV וסיכויו להדבק יהיו נמוכים מאוד. גם אם ידבק, הנגיף בגופו של אדם זה לא יוכל להתרבות והמערכת החיסונית שלו לא תיפגע. רק אחוז קטן של בני אדם, לרוב ממוצא אירופאי, מתאפיין במטען גנטי זה (שיעור המוטציה באוכלוסיה העולמית נע בין 2-8% ועולה ככול שמצפינים על כדור הארץ). שם המוטציה, למי שרוצה לדעת, הוא דלתא-32.
אז רגע, מה החוקרים עשו?
החוקרים הגרמנים קיוו שבאמצעות שימוש בתאי גזע אשר נעדרים את המטען הגנטי לייצור קולטני CCR5, התאים החדשים של מערכת החיסון יהיו כאלה שהנגיף לא יוכל לחדור אליהם. קיוו וגם צדקו. 145 יום לאחר השתלת מוח העצם, הממצאים הראו כי תאי ה-CD4 של המטופל לא הכילו את הקולטן CCR5. יתרה מכך, 61 יום לאחר ההשתלה, רמת ה-HIV של המטופל ירדה אל מתחת לסף הגילוי של הבדיקה. כמו כן, החוקרים לא מצאו שום עדות לנוכחות הגנום הנגיפי בתוך תאי דם, מח העצם, או בתאי הרירית של הרקטום. בפברואר 2009, חקר המקרה, על כל ממצאיו, דווח בכתב העת הרפואי New England Journal of Medcine.
מה החידוש בפרסומים?
אחרי מעקב צמוד שנמשך למעלה משלוש שנים, כתב העת הרפואי "Blood" פרסם לפני שבוע מאמר שקובע באופן סופי ומוחלט כי המטופל אינו נושא יותר את נגיף ה-HIV בגופו. הסיבה לכך שהמקרה תפס כותרות רבות בעולם, קשורה גם לעובדה שהמטופל התראיין לפני שבוע לעיתון הגרמני Stern וחשף את זהותו לעולם. שמו טימותי ריי בראון (בן 44) והוא אזרח אמריקני שחי בגרמניה.
אז עכשיו אפשר ליישם את השיטה ולרפא כך עוד אנשים?
לא! מקרה הריפוי הראשון של HIV הוא חקר מקרה מעניין מבחינה מדעית אך בשום פנים ואופן לא מדובר בשיטת טיפול שניתן ליישם אותה ברמה הפרקטית. הצלחת הריפוי הייתה כרוכה בכל הרבה גורמים שהיו צריכים להתקיים יחד, עד שאפשר להגדיר את ריי טימותי בראון כנס רפואי. הסיכוי למצוא תורם מתאים של מוח עצם הוא נמוך מאוד והסיכוי למצוא אחד כזה שיש לו גם מוטציה גנטית מתאימה (משני ההורים) שואף לאפס.
מעבר לכך, תהליך ההשתלה כרוך באבלציה – דיכוי מוחלט של המערכת החיסונית – פרוצדורה שחושפת את המטופל לסכנת זיהומים קשים ומסכני חיים. סיכויי התמותה של מטופל במהלך פרוצדורה כזאת עומדים על למעלה מ- 60%. גם אם המטופל שורד את הטיפול וההשתלה נקלטת בהצלחה, אין שום ערובה לכך שהטיפול התרופתי ל-HIV, הניתן לאחר ההשתלה, באמת יצליח להעלים את הנגיף. במציאות של היום בה תוחלת החיים של נשא מטופל כמעט זהה לתוחלת החיים של יתר האוכלוסייה, לא מדובר בשיטה שניתן ליישם אותה אלא בהישג מחקרי שיוכל לעזור בפיתוח שיטות חדשות של טיפול וריפוי בעתיד.
תרופה שחוסמת את פעילות ה- CCR5
אגב, במסגרת הטיפול התרופתי שניתן לאנשים החיים עם HIV, קיימת כבר מספר שנים תרופה ששמה הגנרי Maraviroc שמשתייכת לקבוצת מעכבי ה-CCR5 . תרופה זאת חוסמת את הקולטן המדובר ועל ידי כך מנסה למנוע מהנגיף להיכנס לתאים כדי להאט את קצב השכפול שלו בגוף. התרופה, שכבר נמצאת בשימוש בארה"ב ובאירופה, הוגשה לאישור וועדת סל התרופות גם בישראל. נכון להיום, תכשיר זה מיועד רק לנשאים וותיקים שכבר מיצו אופציות טיפוליות אחרות והנגיף בגופם פיתח עמידות למרבית קבוצות התרופות הקיימות (PI, NRTI ו-NNRTI).
מאחר והנגיף משתמש בעיקר ב-CCR5 אך גם בקו רצפטור נוסף, CXCR4 (בשיעור נמוך הרבה יותר) התרופה מאושרת לשימוש רק בקרב אלו שבדיקת זיקת הנגיף שלהם לקו-רצפטור מצאה זיקה לCCR5. בדיקה זו עורכים פעם אחת בטרם התחלת הטיפול בתרופה.
רוצים לקרוא עוד על המקרה?
