לראשונה בארה"ב תועד מקרה של הדבקה ב-HIV כתוצאה מהשתלת כליה. חקר המקרה המלא, שארע בשנת 2009 בבי"ח במדינת ניו-יורק, מתפרסם היום במסגרת דוח התחלואה והתמותה של המרכז הלאומי למניעת ובקרת מחלות בארה"ב.

בניגוד לתרומות איברים במקרה של מוות קליני, שבהן כל הבדיקות לתורם נערכות שעות ספורות טרם ההשתלה, במקרה של תרומת איברים מן החי, יש תהליך מקדים וממושך של הערכת ההתאמה וסדרת בדיקות שהתורם נדרש לעבור לפני הניתוח. במקרה הנדון, התורם עבר בדיקת סקר לגילוי HIV שבעים ותשעה ימים לפני מועד ההשתלה ובדמו לא נמצאו נוגדנים המעידים על נוכחות הנגיף.

כיצד התגלה דבר ההדבקה?

כשנה לאחר ההשתלה, מקבל התרומה אושפז בבית חולים עם פטרת קשה מפושטת באזור הלוע והוושט. במהלך אשפוזו בוצעה בדיקה סקר על מנת לשלול HIV, ולאחר שזו חזרה כחיובית, נערכה בדיקה מאמתת שתוצאתה הייתה זהה. ספירת תאי ה-CD4 של המטופל הייתה נמוכה במיוחד והצביעה על פגיעה משמעותית במערכת החיסון. באופן אירוני, מה שעזר ל-HIV "להשתלט" בקלות יותר על מערכת החיסון, היו התרופות שקיבל המטופל על מנת למנוע את דחיית השתל. מבדיקה ראשונית שנעשתה מולו, התברר כי הוא לא היה מעורב בשום התנהגות שהייתה יכולה לשים אותו בסיכון להדבקה ב-HIV.

בינתיים, במקביל לכך ובלי קשר, תורם הכליה פנה לרופא המטפל שלו כשנה לאחר התרומה וביקש לבצע בדיקה שגרתית לגילוי של מחלות המועברות במין. תוצאת בדיקת ה-HIV שלו חזרה חיובית והוא דיווח על כך בביקורת השנתית שנערכה לו על ידי הצוות המתאם של ההשתלות. על מנת לבדוק אם יש קשר בין המקרים נערכה חקירה אפידמיולוגית.

התורם עבר בדיקת סקר לגילוי HIV שבעים ותשעה ימים לפני מועד ההשתלה ובדמו לא נמצאו נוגדנים המעידים על נוכחות הנגיף

חקירה זאת היא למעשה בירור מקיף שנערך על ידי גורמים מתחום בריאות הציבור. במסגרת החקירה, התורם והמושתל עברו בנפרד סדרת ראיונות מובנים שהתייחסו להיסטוריה הרפואית שלהם ובחנו רקע של התנהגות סיכונית (כגון: סקס לא מוגן, שימוש בסמים בהזרקה וכד'). בנוסף לכך רואיין כל הצוות הרפואי שליווה את הצדדים במהלך ההכנה להשתלה ואחריה. במהלך הבירור, התורם דיווח על מין לא מוגן שקיים במהלך השנה שקדמה להשתלה, כולל התקופה שבה החל את תהליך הבדיקות לקראת הניתוח.

מסקנת החוקרים הייתה שהתורם נדבק בתקופת ההכנה להשתלה, או תקופה קצרה לפניה. אחת האפשרויות היא שהבדיקה שעשה כחלק מתהליך ההכנה לניתוח, פספסה את ההדבקה מאחר ונפלה בתוך תקופת החלון של הבדיקה (תקופה שבמהלכה הבדיקה עדיין לא רואה את ההדבקה).

יונתן קרני, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס: "לנוכח המגבלה של תקופת חלון, שקיימת כיום גם בבדיקות המשוכללות ביותר לגילוי HIV, תמיד קיים סיכוי שיתפספסו מקרי הדבקה טריים. מסיבה זאת, המרכזים הפועלים בתחום ההשתלות ושירותי הדם אימצו לעצמם נהלים מחמירים לאבטחת איכות שאמורים למזער את הסיכויים לכך שזה יקרה כמעט לאפס. לצערנו, עדיין לא ניתן להבטיח את זה ב-100%. בעקבות המקרה שתועד בארה"ב, המרכז לבקרת ומניעת מחלות הוציא שורת המלצות הכוללות גם הדגשה של האחריות האישית המוטלת על כתפי התורמים. מידה דומה של אחריות, מוטלת כיום גם על אנשים שתורמים דם. מסקר מיוחד שערך הוועד למלחמה באיידס בשיתוף מכון המחקר מותגים, עולה כי כל ישראלי חמישי תרם דם רק כדי שיבדקו אותו ל-HIV או למחלות אחרות. זאת הזדמנות נוספת להבהיר שתרומת דם אינה מהווה תחליף לבדיקת HIV ומי שמשתמש בה לצורך זה, מסכן את כל מקבלי התרומה".

לקריאת הדו"ח המלא שמפרסם המרכז הלאומי למניעת ובקרת מחלות בארה"ב

לחצו כאן