החיידק השני בשכיחותו לאחר גונוריאה הגורם לדלקת בשופכה הוא חיידק הכלמידיה (Chlamydia trachomatis). מדובר במחלה שכיחה למדי. הביטוי של זיהום בכלמידיה דומה מאוד לזיבה, אך לעתים מדובר במחלה קלה יותר (ההפרשה פחות מוגלתית, הכאב פחות קשה). בכלמידיה, יותר מבגונוריאה, יתכן זיהום ללא כל תסמינים בשיעור גבוה בגברים ובנשים כאחד.

דרכי ההדבקה: 

הדבקה מתרחשת בעקבות מין ווגינאלי, אנאלי או אוראלי לא מוגן. ניתן להידבק גם מפרטנר שאינו מבטא כל תסמינים של מחלה ונושא את החיידק בצורה "שקטה".

מניעה: 

שימוש בקונדום ביחסי מין וגינאליים, אנאליים, ואוראליים (מוצץ או נמצץ) הם הדרך הטובה ביותר למנוע הדבקה.

תסמיני המחלה: 

כאמור, באחוז לא מבוטל יתכן זיהום ללא כל סימפטומים. הביטוי השכיח ביותר הוא דלקת בשופכה המתבטאת בהפרשה מאיבר המין (מוגלתית או צלולה) וצריבה במתן שתן. בנשים יתכנו כאבים באגן או בבטן התחתונה. זיהום בפי הטבעת או ברקטום יגרום לגירוי בפי הטבעת, הפרשה וכאב. בנוסף תתכן דלקת עיניים בעקבות מגע בעיניים לאחר נגיעה באיבר המין. ללא טיפול תתכן הופעת סיבוכים מאוחרים.

בגברים תתכן הופעה של דלקת באשכים ובבלוטת הערמונית. בנשים קיימת סכנה של דלקת באגן (PID), עקרות, וסיבוכי הריון שונים כדוגמת הריון מחוץ לרחם.

אבחנה: 

האבחנה נעשית על-ידי לקיחת דגימה מאזור איבר המין / פי הטבעת או בבדיקת שתן.

טיפול: 

הטיפול בכלמידיה הוא באמצעות אנטיביוטיקה. גם במקרה של זיהום בכלמידיה חשוב מאוד לטפל בפרטנרים גם אם הם אינם מבטאים כל סימן של מחלה. יש לציין כי זיהום מסוג כלמידיה יכול להתלוות לזיהום מסוג זיבה, ולכן בעת סימפטומים מחשידים נהוג לטפל בשני המזהמים במקביל.

בכל מקרה של חשד לכלמידיה (הפרשות, צריבה במתן שתן וכו' – דומה לזיבה) על נשים לפנות לגניקולוג וגברים לאורולוג או רופא עור ומין, להימנע מקיום יחסי מין עד גמר הטיפול, והמלצה על בדיקה וטיפול לפרטנרים!