מחלת העגבת נחשבה עד לפני שנים אחדות למחלה, ששיעור התחלואה בה היה נמוך במיוחד. ב-15 השנים האחרונות חלה עלייה תלולה בשיעור הנדבקים בעגבת בעולם המערבי ובישראל.

מחלת העגבת נגרמת על ידי חיידק (Treponema pallidum), ובהעדר טיפול היא מתפתחת לזיהום כרוני, הנמשך עד עשרות שנים והיא עלולה לגרום לסיבוכים קשים באיברים שונים.

דרכי ההדבקה: 

בעגבת נדבקים בעקבות מגע מיני לא מוגן עם אדם הנושא את המחלה. לא ניתן לזהות במראה עיניים מי נושא את המחלה (אלא רק בבדיקות דם).

מניעה: 

שימוש בקונדום במין אנאלי, ווגינאלי ואוראלי.

בהעדר טיפול יכול להופיע השלב השלישי של מחלת העגבת בו יכול להופיע נזק בלתי הפיך במוח, מערכת העצבים, פגיעה באבי העורקים, בכבד, בעצמות ובעור

תסמיני המחלה: 

מדובר במחלה המורכבת משלושה שלבים. בהעדר טיפול מתרחש המעבר משלב אחד למשנהו. השלב הראשון מתבטא בכיב (פצע) לא כואב המופיע במקום שדרכו התבצעה ההדבקה (לרוב על איבר המין, פי הטבעת או הפה). הכיב מופיע בין  10 ימים עד 3 חודשים מיום ההדבקה. כמחצית מהנדבקים אינם מפתחים כלל כיב הנראה לעין (למשל כיב במקומות לא חשופים כדוגמת הנרתיק, פי הטבעת, הרקטום או הלוע). הכיב נעלם גם ללא טיפול תוך מספר שבועות, אולם ללא טיפול המחלה ממשיכה להתקדם.

בשלב השני של המחלה (כשבועיים עד שמונה שבועות מהשלב הראשון) מופיעה פריחה מפושטת על פני הגוף ויתכנו תסמינים דמויי שפעת הכוללים חום, כאבי גרון, כאבי שרירים ופרקים, כאבי ראש, בלוטות לימפה מוגדלות ואובדן תיאבון. בנוסף, עלולים להופיע נגעים עוריים בצורת כתמים אפורים-כסופים באזורי הגוף הלחים (בריריות הפה, רירית אברי המין ופי הטבעת). מגע עם נגעים אלו הוא מדבק ביותר. בהעדר טיפול נעלמים כל תסמיני השלב השני גם הם מעצמם תוך מספר שבועות עד חצי שנה.

בהעדר טיפול יכול להופיע השלב השלישי לאחר 5 עד 35 שנים. בשלב זה מופיע נזק מתקדם ובלתי הפיך באיברים שונים: פגיעה במח ובמערכת העצבים המרכזית, פגיעה באבי העורקים, בכבד, בעצמות ובעור. הפגיעה יכולה להיות קשה עד מוות. בנוסף, תינוקות הנולדים לאמהות המודבקות בעגבת עלולים לסבול ממומים מולדים קשים ביותר (גם אם האם רק נושאת את החיידק ואינה חולה במחלה פעילה).

אבחנה וטיפול:

האבחון נעשה באמצעות בדיקת דם. לעתים תידרש בדיקת LP (ניקור מותני) לצורך בדיקת נוזל השדרה כדי לשלול מעורבות המחלה במערכת העצבים המרכזית. הטיפול למחלה הוא אנטיביוטיקה - פניצילין או תחליף פניצילין לאלו הסובלים מאלרגיה לתרופה.

סיפיליס ו-HIV: 

לאור גורמי סיכון משותפים להידבקות ב-HIV ובסיפיליס (מין לא מוגן) שכיחה הדבקה משותפת בשתי המחלות. כאמור, כרבע (ובחלק מהמחקרים אף מעל ל-50%) מהנדבקים בסיפיליס נדבקים במקביל גם ב-HIV. אצל נשאי HIV עלולה מחלת העגבת להופיע בצורה חמורה יותר מאשר אצל אלו שאינם נשאים.

הסיבוכים המוחיים של עגבת מופיעים בשכיחות גבוהה יותר בקרב נשאי HIV, בשלב מוקדם יותר ולעתים בדרגת חומרה קשה יותר. מומלץ כי כל חולה עגבת יעבור בדיקת HIV, ולנשאי HIV מומלץ לעבור בדיקת סיפיליס אחת לשנה.

בכל מקרה של חשד לסיפיליס (הופעת נגעים) יש לפנות לרופא עור ומין בהקדם, להמליץ על בדיקה לבן/בת הזוג, ולהימנע ממגע מיני עד סוף הטיפול!