חשוב לדעת HIV לא מועבר במגעים שגרתיים יומיומיים.

רוק

מחקרים שונים מצאו כי ברוק ישנה נוכחות של הנגיף, אך בריכוז קטן כל כך עד שדרושה כמות של שישה ליטרים בבליעה חד פעמית או הזרקה תוך ורידית של שני ליטרים של רוק טרי כדי שתתאפשר הדבקה בנגיף (יש לזכור שאדם מייצר ביום 1 – 1.5 ליטר רוק בלבד).

מטרת חלל הפה הוא להוות שער בין חוץ הגוף לבין פנים הגוף. כרקמה מתווכת מתקיימים בפה מספר מנגנוני הגנה שהרוק הוא אחד מהם, ולכן הוא מכיל אנזים הפוגע באיכות הנגיף. תיעוד מגעים בין אנשים שליליים ל-HIV עם אנשים הנושאים את הנגיף שכללו נשיקות צרפתיות, אכילת מזון משותף, עישון משותף וכן הלאה, מצביעים על כך כי מגעים אלו בלבד לא מספיקים להעברת הנגיף.

עור

רקמת העור היא אינה רקמה עדינה והנגיף אינו יכול להיות מועבר דרכה. מגע, חיבוק, ליטוף, מסאג' וכדומה אינם מגעים שיכולים לגרום להדבקה ב-HIV.

חרקים (עקיצת יתוש)

HIV אינו מועבר על-ידי זבובים, קרציות, פרעושים, דבורים, צרעות ושאר חרקים. הסברה שיתושים מעבירים את הנגיף הופרכה מעבר לכל ספק וזאת מכיוון שליתוש יש שתי זוגות של "בוכנות". בזוג אחד הוא מוצץ דם באמצעות הזוג השני הוא מחדיר רוק. כך שכשהיתוש עובר לקורבנו הבא לא מוחדר דם מאדם אחד למשנהו. כמו כן, נגיף ה-HIV נקטל בקיבת היתוש (נגיף ה-HIV אינו דומה לנגיף המלריה המתרבה במערכת העיכול של היתוש ועובר מאדם לאדם על ידי החדרת רוק).

עובדות אלו מאושרות על ידי מחקרים על מחלות זיהומיות, ועובדה היא שבאזורים בהם חרקים נפוצים ו-HIV קיים, תפוצת מקרי האיידס ופיזורם באוכלוסייה דומה לשאר המקומות בעולם. כלומר, הנגיף נפוץ בעיקר בקרב אנשים מבוגרים פעילים מינית, ואינו מצוי בשכיחות שווה בין קבוצות הגיל השונות, פיזור לו היינו מצפים לו היה הנגיף מועבר באמצעות יתושים (להם חשופים כל קבוצות הגיל במידה שווה).

חיות מחמד

בני אדם הם בעלי החיים היחידים שיכולים לשאת את נגיף ה - HIV. (H=Human). האמונה שאנשים יכולים להידבק מבעלי חיים, מקורה בעובדה שישנן חיות הנושאות וירוסים שונים הגורמים לתופעות כשל חיסוני דומות:

F.I.V= Feline Immunodeficiency Virus – נגיף הכשל החיסוני בחתולים.

S.I.V= Semine Immunodeficiency Virus – נגיף הכשל החיסוני בקופים.

בכל מקרה, FIV לא יכול לעבור לבני אדם, כשם שה-HIV אינו יכול לעבור מבני אדם לחיות מחמד כמו כלבים וחתולים. ידועים שני מקרים מדווחים של העברת SIV לחוקרים, אך אין לדעת אם הנגיף יתפתח אצל אותם אנשים למצב של מחלה. יוצאי דופן הם השימפנזים הנושאים את נגיף ה-HIV ומשמשים כחיות מחקר. הדם שלהם מהווה סיכון לחוקרים שעובדים איתם.

נוזלי גוף בטוחים

רוק, נזלת, שתן, קיא, מוגלה, שלשול, דמעות וזיעה - נוזלי גוף אלו אינם מכילים את נגיף ה- HIV, או מכילים כמויות מזעריות בלבד, שאינן מספיקות להדבקה.

מגעים ביתיים יומיים

שלושה מחקרים של מגעים ביתיים יומיים בארה"ב, אירופה ואפריקה, הראו שנגיף ה-HIV לא מועבר באמצעות פעולות שגרתיות עם אנשים החיים עם הנגיף. כל המחקרים בדקו בתים בהם אחד הדיירים חי עם הנגיף, כדי לבדוק אם מישהו אחר מבני הבית ידבק בשלב כלשהו (המחקר הוציא את המקרים שבהם היה מעורב מגע מיני).

חלק גדול מהבתים שהשתתפו במחקר כללו ילדים החיים עם HIV. ילדים אלה המשיכו לשחק עם בני הבית כפי שילדים נוהגים לעשות: התאבקויות, מכות, יריקות, השתתפות באוכל, בגדים ופעילויות שונות. אף אחד מהשותפים לאותם בתים נמצא חיובי ל-HIV. מכאן הוכח מעל לכל ספק, שאפילו מגעים קרובים יומיומיים לא מספיקים בכדי שתתקיים העברה של הנגיף.

נגיף ה- HIV אינו עובר באוויר, בלחיצת יד, ליטוף או חיבוק, בישיבה על אסלה משותפת, התעטשות ושיעול.

כלי אוכל ומזון

HIV אינו מועבר בשימוש באותם כלי אוכל ובאכילת אותו המזון.

בריכות ובתי רחצה

הכימיקלים שנמצאים בבריכות השחייה ובבתי הרחצה קוטלים את הנגיף מיידית.

שימוש במחטים רפואיות

בעת שימוש במחטים רפואיות (מעבדות, תרומת דם וכו') תמיד משתמשים במחטים סטריליות וחד פעמיות.

לקריאה מורחבת על הדבקה דרך מחזור הדם לחץ כאן.

לקריאה מורחבת על הדבקה ביחסי מין לחץ כאן.

לקריאה מורחבת על הדבקה מאם לעובר לחץ כאן.