______

הגיע הזמן לדבר על הפות

איבר המין הנשי הוא תעלומה. לא תעלומה רפואית או מדעית- אלא תעלומה חברתית.

הוועד למלחמה באיידס מחפשים מנהל/ת משרד בחצי משרה

הרבה נשים ( בכל הגילאים) לא יודעות איך הפות שלהן נראית ואפילו חוששות לקחת מראה ולהסתכל. בניגוד לגברים בעלי פין, שאיבר המין שלהם יוצא החוצה מהגוף ולכן קל להם להתבונן בו מכל הזוויות, הפות היא קצת אחרת.

לכן בואו נעשה סדר...

"פות" זאת המילה בעברית שמתארת את איבר המין הנשי. רובנו לא נשתמש בשם פות ונקרא לה בשמות אחרים כמו פושפוש, פישה, מנוש, כוס, וג'ינה, וג'י ג'י וכו'.

לצינור שמחבר בין הפות לרחם קוראים נרתיק וניתן לראות את הפתח שלו בהסתכלות על הפות. הוא זה שמאפשר מעבר של זרע לרחם או של דם מהרחם החוצה.

לפות יש שתי שפתיים- חיצוניות ופנימיות שמגינות על פתח הנרתיק ועל פתח השופכה ( הפתח ממנו יוצא השתן... וכן השתן והדם של הווסת לא יוצאים מאותו הפתח)

ואחרון חביב, אך מיוחד במינו, נמצא לו בקדמת הפות- הדגדגן.

אני ממליצה לנשים לקחת מראה, או לשבת עם רגליים פשוקות ולהתבונן בפות שלהן, לגעת, להריח ולנועזות שבינינו אפילו לטעום. למה? כי הפות היא חלק ממך והיא חלק משמעותי. היכרות איתה תתן לך ביטחון, תחבר אותך לעונג, תקנה לך שליטה וכוח ובעיקר תגרום לך לאהוב את עצמך אפילו יותר.

אז אם זה לא שיכנע אותך עד עכשיו קבלי 7 עובדות מרגשות ומרתקות על הפות.

1.      הפות היא האורחת המושלמת- זאת שמנקה בעצמה את עצמה. בשביל זה קיימים נוזלי הנרתיק, הם מנקים החוצה תאים ישנים וחיידקים כדי למנוע מכל מיני דברים לא רצויים להיכנס פנימה לרחם.

אם נוזל הנרתיק הוא בצבע שקוף או בגווני הלבן, תדעי שהכל תקין. קחי לתשומת ליבך, ששימוש בתכשירי הגיינה מיוחדים לשטיפה אינטימית הם פחות מומלצים, שכן הם משנים את רמת ה PH בפות והיא באמת לא צריכה את זה- אל תדאגי, הפות יכולה לדאוג לעצמה.

 

2.      הפות היא אבסטרקטית יש לה מגוון צורות, גדלים וצבעים - אין דבר כזה פות סטנדרטית, לכל אחת יש פות בגודל, בצורה ובצבע אחר וזה טבעי ונורמלי. איזה כיף לנו שלכל אחת יש פות ייחודית משלה.

 

3.      הפות היא כמו זיקית- היא יכולה לשנות את הצבע שלה- כולנו כבר יודעות שהפות יכולה להיות בגדלים שונים ובצורות שונות וזה טבעי ונורמלי. אבל במהלך גירוי מיני, זרימת הדם לפות משתנה והצבע שלה יכול להשתנות בהתאם.

 

4.      הפות היא כמו אליסה בארץ הפלאות היא יכולה לגדול לה- כשנשים מגורות מינית, כלי הדם בפות מתרחבים מה שגורם לפות להיות גדולה יותר.

 

5.      הפות יכולה לחוות 4 סוגי אורגזמה שונים- לעומת זכר שיכול לחוות רק סוג אחד של אורגזמה ( ברוך שעשני אישה!). ניתן לחלק את האורגזמות הנשיות לארבע קטגוריות: הדגדגן, הנרתיק, מעורבב, מרובים.

הדגדגן: אורגזמה באמצעות גירוי של הדגדגן, ללא חדירה נרתיקית.

הנרתיק: אורגזמה כתוצאה מחדירה נרתיקית בלבד.

מעורבב: כאשר יש לך גירוי של הדגדגן והנרתיק יחד.

מרובות: כאשר אישה חווה אורגזמה אחת ואחריה מגיעה לרגיעה - אך לא לגמרי – כי אז היא יכולה "להתעורר" שוב, וכתוצאה מכך לחוות חוויות מרובות של הנאה אורגזמית ברצף מהיר.

 

6.      לדגדגן יש רק מטרה אחת- לגרום לך להנאה.  עם כ 8,000 קצות עצבים ( פי 2 מבפין) הדגדגן משרת מטרה אחת ומטרה אחת בלבד: לגרום לאישה להרגיש הנאה. למעשה, זהו האיבר האנושי היחיד שקיים אך ורק בשביל הנאה.

 

7.      הפות היא החברה הכי טובה שלך- היא מתקשרת איתך ומודיעה לך דברים- הפות בדרכה הייחודית מתקשרת איתך ומודיעה לך הודעות- למשל, היא יכולה להגיד לך מתי את בביוץ, או היא יכולה להגיד לך שכמשהו לא בסדר וכדאי שתלכי לראות רופא/ת נשים- את רק צריכה לשים לב לסימנים ולהקשיב לה.

 

אז ראינו יחד כמה הפות מיוחדת ונפלאה, כל מה שנותר לך לעשות היא להקדיש כמה דקות להיכרות אינטימית.

 



מה הסיכוי?

בשנים האחרונות חלה מהפיכה של ממש, בהבנה שלנו אודות ההשפעה החיובית שיש לטיפול התרופתי הניתן לאנשים החיים עם HIV. כבר לפני כעשור החלו להתפרסם תוצאות של מחקרים רפואיים אמינים, שרמזו על פריצת דרך של ממש ביכולתו של הטיפול התרופתי לצמצמם את רמת הנוכחות של נגיף ה-HIV במחזור הדם של המטופל עד לכדי כך, שבבדיקת כמות הנגיף בדם אין לא ניתן למצוא את הנגיף. כלומר, אלו מחקרים המוכיחים, שהטיפול הניתן היום לנשאים הוא כל כך יעיל, שהוא מביא את המטופל למצב שאותו אנו מגדירים היום undetectable. קרי, בלתי ניתן לאיתור.[1] זהו מצב חדש, שלא היה מוכר לנו בעבר, לפני שתוצאות מחקרים אלה פורסמו באופן רשמי ומסודר. תשאלו, מה ההבדל בין מצב שבו נשא מוגדר כ-undetectable לעומת מצב של הבראה מלאה וסופית? הניסיון מראה, שבגופם של נשאים שכבר היו undetectable ושהפסיקו, מסיבה כלשהי, לקחת את הטיפול המוצלח הזה - הנגיף הצליח להשתכפל ולהביא לעלייה בעומס הנגיפי בדם בחזרה. זה אומר, שהטיפול היום מעלים את הנגיף כמעט לחלוטין מגופו של הנשא, אולם לא באופן סופי ומוחלט.

מה בדקו החוקרים?

המחקרים המדוברים נערכו (וחלקם עדיין נמשכים), על ידי חוקרי איידס/  HIV על בני אדם. אלו לא מחקרים על חיות מעבדה. כאן מדובר בזוגות, הטרוסקסואליים והומוסקסואליים, שהסכימו באופן מודע ומתוך רצון לקדם את המחקר בתחום, לקחת חלק.  אלו מחקרים, שבאופן טבעי בחנו את ההשלכות של ההתנהגות המינית של  אותם נחקרים לאורך זמן ממושך (חודשים ושנים). בכל המחקרים מדובר בזוגות מעורבי סטטוס, כלומר: אחד מבני הזוג הוא נשא HIV והשני אינו. חלק מן הזוגות קיימו יחסי מין ללא קונדום בתוך מערכת היחסים בה היו. כולם הסכימו להיות תחת משטר של ניטור ודיווח לעורכי המחקר אודות התנהגותם האינטימית, ולהיות תחת השגחה רפואית, שכללה בדיקות דם תקופתיות וכמובן – שימוש נכון בטיפול התרופתי על ידי הנשא/ית.

מה נמצא באותם מחקרים?

התוצאות שהתקבלו הן דרמטיות ואינן משאירות מקום לספק. הן הפתיעו  גם את החוקרים האופטימיים ביותר, והן מראות, שקיום יחסי מין לא מוגנים במערכת מונוגמית, עם פרטנר/ית נשא/ית HIV , שנותר/ת undetectable בתקופת המחקר, לא הביא להידבקות בנגיף על ידי הפרטנר השלילי ב-כמעט 100% מהמקרים. לדוגמא: מחקר אירופאי מקיף, שהתחיל בשנת 2005 ונמשך במשך עשור שלם, עד 2015, כלל למעלה מ-1700 זוגות מעורבי סטטוס מתשע מדינות מערב אירופאיות שונות (!) בו זמנית. במחקר זה, רוב המשתתפים היו זוגות הטרוסקסואלים. בשנת 2011 התפרסמו תוצאות הביניים של מחקר מקיף זה, אשר הראו כי ב-100% לא נרשמה הדבקה. בבואם לחקור, מהו הדבר שהביא להידבקות בקרב אותם מקרים בודדים של מקרי הדבקה שאירעו במסגרת המחקר, נתקלו החוקרים בסיבות הקשורות ל"גורם האנושי". כלומר, מצבים שבהם לקיחת הטיפול אולי לא היתה סדירה, קיומה של מערכת יחסים מחוץ למערכת היחסים המונוגמית והמנוטרת, וכהנה וכהנה גורמים הקשורים להתנהגותם של בני הזוג. כל האמור לעיל, אינו אומר שאפשר לוותר על הקונדום, בוודאי ככל שהדבר נוגע לקיום יחסי מין מזדמנים. תוצאות טובות אלה הן תוצאה של זוגות שהתנהגותם בוקרה על ידי חוקרים, תוך ניטור קבוע של מצבם הרפואי ושימת הלב הנדרשת בהשתתפות במחקר מסוג זה. בנוסף, כידוע, קיימות מחלות מין נוספות שעולם הרפואה עדיין לא מיגר, כמו עגבת וזיבה, ושהמניעה העיקרית נגדן היא עדיין קיום יחסים עם קונדום.

אם הטיפול כל כך מוצלח, האם הוא מצמצם כבר היום את שיעורי ההדבקה?

נציין, כי גם מערכת הבריאות הישראלית הבינה את היתרון העצום שיש למצב הרפואי החדש על מיגור המגיפה ושיעורי ההידבקות שהיא עלולה לייצר. כלומר, הרופאים במחלקות הזיהומיות המטפלים באופן יומיומי באנשים החיים עם נגיף ה-HIV, מבינים היום שנשא מטופל כראוי, השומר על מצבו כ-Undetectable, הוא לרוב אינו מדבק. כך שיוצא שלטיפול התרופתי הניתן היום לנשאים יש שתי תועלות מדהימות:

  • הוא מציל את חייו של האדם החי עם HIV.
  • הוא מונע הדבקה.

בישראל, ברוב המקרים, ברגע שאדם מאובחן כנושא את נגיף ה-HIV, המלצתנו הרופאים היא להתחיל ולהעניק לו את הטיפול התרופתי מוקדם ככל שניתן. ומאחר ובישראל, היענות האנשים החיים עם HIV בלקיחת הטיפול באופן קבוע ומסודר, היא מהגבוהות בעולם, יש לכך השפעה חיובית על מספר הנדבקים בנגיף מדי שנה. מובן מכך, כי אנשים שאינם מודעים למצבם הרפואי, הינם הגורם המסכן ביותר בחברה הישראלית היום, ככל שזה נוגע להידבקות בנגיף ה-HIV ובמחלות מין אחרות. מכאן ניתן להבין כמה חשוב להסיר את הספק וללכת להיבדק. יודגש שוב, העובדה כי אדם מטופל מיטבית אינו מדבק נכונה עבור נשאים שהם UNDETECTABLE מזה תקופה הנמצאים תחת מעקב רפואי ובדיקות עוקבות. [¹] חשוב להדגיש כי לא מדובר בבדיקת HIV שגרתית בה בודקים נוכחות של נוגדנים לנגיף והיא תהיה חיובית לעולם במי שנדבק בנגיף.

ד"ר איציק לוי מנהל המחלקה הזיהומית המרכז הרפואי שיב"א תל השומר

להלן הקישורים לפרסומים אודות המחקרים שבחנו את השלכות הטיפול התרופתי על הידבקות בקיום יחי מין לא מוגנים:

1.HPTN 052  האתר הרשמי של הגוף שניהל את המחקר ד"ר מירון כהן, מנהל מוסד לבריאות הציבור ומחלות מדבקות באוניברסיטת צפון קרולינה, ארצות הברית, ומי שניהל את המחקר, סיכם את תוצאותיו כך: "זהו מחקר שתוכנן לבחון שתי שאלות: האם טיפול תרופתי לנשאי HIV ימנע הדבקה בקיום יחסי מין, והאם מתן טיפול תרופתי מוקדם ככל שאפשר, ישפר את מצבו הרפואי העתידי של הנשא המטופל. התשובה שלנו לשתי השאלות הללו היא כן מוחלט".

2.PARTNER פרטנר הוא מחקר ארוך טווח שנערך בשיתוף פעולה מרשים של 75 מרפאות, מוסדות מחקר ובתי חולים מ-14 מדינות מערב אירופה. המחקר כולל 458 זוגות של גברים הומוסקסואלים ו-687 זוגות הטרוסקסואלים. לקריאה אודות המחקר ותוצאותיו. ציטוט מתקציר המחקר: "תוצאות ממחקר זה, שפורסמו בכנס בשנת 2014 (CROI), מראות כי לא הודגמה שום הדבקה ב-HIV ממגע מיני עם נשא המוגדר כ-Undetectable. למרות שהיו הדבקות חדשות במהלך תקופת המחקר, אף אחת מהן לא היתה קשורה לפרטנר החיובי שלקח חלק במחקר. בכל אחד ממקרי ההדבקות שאירעו, ניתוח גנטי של הווירוס הראה, שמדובר בהדבקה מפרטנר אחר, שאינו בן הזוג החיובי".