State Of The ART
2023
תהליך היצירה
השיר ״חותר אל האור״ נכתב על ידי 11 אנשים החיים עם HIV במסגרת הפרויקט השנתיstate of the ART, שמטרתו העלאת מודעות ל-HIV ולחוויית החיים עם הנגיף באמצעות אמנות.
נפגשנו כחודש לאחר פרוץ המלחמה במרחב דיגיטאלי אינטראקטיבי בשם ״חיבוק לנפש" שנפתח לתמיכה בתהליכים רגשיים בזמן המורכב הזה, שם באמצעות סדנת בת שעה יצרנו יחד שיר.
את השיטה פיתח דורון מדלי, והיא מאפשרת לרבים לאחד קולות ומילים לשיר. מתוך כתיבת רצף (כתיבה אסוציאטיבית) אישית שאבנו מילים, התחלקנו לקבוצות קטנות, בהן הרכבנו משפטים שביחד הפכו בסופו של דבר לבתים ופזמון. "חוכמת ההמונים״ יצרה יחד שיר. עריכה קלה והלחנה שזרמה ממני עוד באותו הערב, הביאו לתוצר השלם.
כאמן יוצר מעולמות ״האינדי- פופ״ אני מחפש ליצור עוד עם כמה שיותר אמנים, אך עבודה עם אנשים שאינם כותבים במקצועם היא מרתקת. מתוך אמונה שיש אמת וקסם בכל אחד ואחת מאיתנו שרק מבקש שנקשיב לו, אני פועל להעמיק את היצירה המשותפת עם אנשים שלווא דווקא מגיעים מהתחום.
קרדיטים:
בשיתוף פעולה של מורי נשיא (הפקה מוסיקאלית), עמית גרינברג (ארט קאבר), בר אפרים (גרפיקה).
על הפרויקט
מיזם State of the ART שנערך בתמיכת חברת התרופות GSK נערך כבר שנים רבות ומאפשר לא.נשים שחיים עם HIV ליצור אומנות, להעביר מהחוויה הרגשית של חיים עם HIV ולהעלות מודעות לנושא.
השנה התמקד הפרויקט בשירה ומוזיקה. כחלק מהתהליך חיברו אנשים שונים שירים אישיים, אך שיאו של הפרויקט היה ביצירת השיר "חותר אל האור" שנכתב במשותף ע"י 11 א.נשים שחיים עם HIV בתהליך אקספרימנטלי מרתק שאח"כ גם הופק באופן מקצועי וזמין להאזנה בכל הפלטפורמות.
המשתתפים.ות והשירים מייצגים את המגוון הקיים בקהילה החיובית ואת החוויה האישית כ"כ של החיים עם HIV : גברים, נשים, להט"ב, הטרו, ילידי הארץ וכאלו שעלו לפני שנים. מי שגילו ממש לאחרונה, מי שמזמן ומי שנולדו חיוביים. מי שבחרו להיחשף ומי שלא. מי שמשקל החיים עם HIV עבורם הוא כבד יותר ומי שקל...
את יצירת "חותר אל האור" הנחה ושר עדי נח, זמר-יוצר (״כל הנשמות רוקדות לנצח״ - גלגל״צ , ״לזוז״ - MTV ישראל, "Wishing "- בחירת העורכים כאן 88), בהפקת מורי נשיא (״יצאתי לסיבוב״, ״הבלדה לאנושות״).
חותר אל האור
לחן: עדי נח
מילים: עדי נח ו11 אנשים שחיים עם HIV
עיבוד והפקה מוסיקלית: מורי נשיא
מיקס ומאסטרינג: נדב כץ
ארט-קאבר מקורי: עמית גרינברג
צבע וגרפיקה: בר אפרים
תודות מיוחדות: לכפר הוירטואלי של vibe venture studio ״חיבוק לנפש״
את רצף המוות פגשתי
את אשליית השמש הרגשתי
שוב שוב שוב ושוב
הגילוי מוכר יותר
כי אל האור אני חותר
ביחד
לא נשבר לא נוותר
עומד איתן ומדבר
בלי פחד
גם ביום הכי אפל
גם כשאני כמעט נופל
יד מושטת
לעזרה
העונות מתחלפות
הדמויות משתנות
הלכתי דרך
ארוכה
מכל תלות באחר
לא יכול להשתחרר
לא מצליח
לאחוז
כך פתאום היא גילתה
ההשתקפות שבמראה
נשארה חיובית
הגילוי מוזר יותר
בתוך החושך נשאר
ביחד
לא נשבר, לא נוותר
עומד איתן ומדבר
בלי פחד
שירים נוספים בפרויקט
אמצע הקיץ וקודר
כלום לא יהיה דומה יותר,
איך קמים וממשיכים
הסוד זורם בעורקים.
באנשים זרים נתלה
עוד תגלה זו מתנה
אז בלע גלולה של אמונה
כי כל אחת והשי שלה
כל אחד והשיט שלו
אתה המספר של הסיפור
גם אם עכשיו אתה שבור
והכדור עוד מסתובב
עונות חולפות, גם הכאב
ורק נשארת אמונה,
עוד תתגלה הכוונה.
והסיפור עודו נגלה
מביט ממול בבבואה
מתמיר כאב לרפואה.
כי כל אחת והשי שלה
כל אחד והשיט שלו
אתה המספר של הסיפור
גם אם עכשיו אתה שבור
בהתחלה?
בהתחלה חשבתי שאני מת,
זה מוקדם מדי, זה לא בשבילי וזה לא העת,
אני לא מוכן עם כל המשקל הזה להתעמת,
זה גרם לי לחשוב על החיים שלי באמת,
עד עכשיו אני הייתי זה שמכתיב ומסרטט,
אז עצרתי, כי תהיה פה דרך, יש לי לאן ללכת, לאן לשוטט.
עכשיו אני נושם את זה,
פתאום אתה מסתכל במראה אבל רואה מישהו אחר,
פתאום קוראים בשם שלך אבל זה לא אתה,
פתאום יש לך סטיקר כזה, ענק כבר וגדול,
סטיקר שאי אפשר לפספס, אבל לראות אותו רק אתה יכול.
מה אני עושה עם זה,
איך חוזרים להגיד "כן זה אני" כשיקראו לי בשמי,
איך אני מחייך לזר הזה שעומד במראה מולי,
איך אתה הופך לחיובי, כשאתה כבר לא שלילי?
בסוף?
בסוף אתה מבין שאתה חי,
זה קטן עלינו, זה קטן עליך ועלי,
אתה לא צריך עם כל המשקל הזה להתעמת, בטח לא לבד,
אז תנשום את זה,
תסתכל במראה, תחייך, תגיד "היי",
תצחק,
תראה שהלב שהרגיש כל כך כואב ועמוס,
יכול לגלות שגם בדברים הכי קשים-
יכול להיות פלוס.
אז נכשלת
אין דרך לחזור
מציאות אלימה
שמחזירה לך מכה שאתה נתת
כי לא חשבת
והאשמה להילחם בעצמך
במקום לצאת מהבור
אל תרוץ אל השחור
לא צריך להיות גיבור
תהייה אתה בין הצבעים
בעולמך ולא באחרים
ותטפס בצעדים קטנים
אל האוויר אל האור
כי לא נגמר הזמן
זה רק מסך עשן והוא כבר מאחור
שתי כוסות יין מונחות על השולחן
לבן מבעבע
אני ואתה מביטים בעיניים
ואתה לא יודע
אומרים שנכנס יין - יוצא סוד
ואני כבר בכוס השלישית...
אתה מביט לי בעיניים וצמא לעוד
אתה אומר לי
"בא לי עליך, בואי נלך לרקוד"
ורק אני יודעת שיש לנו תאריך תפוגה
והנה הוא מתקרב ובא
הולכת לאיבוד
בין 50 גוונים של אמת
בין החיים שעוד לא חייתי
ובין מה שכבר מת
בין עונג לכאב
בין תהום לתעופה
אני מעבר להרי החושך
ובמרחק נגיעה שלך
משקרת לעצמי
ומשקרת לך
שיכורה מאהבה
ובאימה מדחייה
האם ארשה לך אי פעם
לראות אותי חשופה
או איעלם בלהבות
עם הזריחה
לפעמים אני חולמת על ידיים חזקות
שמושכות אותי מתוך תהום
לפעמים אני רוצה להניח עליך את הראש
ולמצוא נחת, שלא מתוך חלום
אומרים שנכנס יין - ויוצא סוד
אבל הסוד שלי שמור עמוק בפנים
אני עוצמת ת' עיניים ומתמסרת לצלילים
משילה עור של נחש
מקיזה את דמי ושופכת פנימה חדש
והדם הוא כמו יין, מאלחש את האמת
והנה כל מה שבינינו
נולד, חי ומת
גשר
תחת שמי מדבר
עטופים בשמיכה
גוף שלי
גוף שלך
אני מעקצצת לך על העור
ואתה לוקח אותי בתשוקה
משילה את הקוצים
מקלפת את הסודות
ומתמסרת לאהבה...
והנה... אתה עדיין כאן
והאמת הערומה על השולחן
יחד עם 2 כוסות יין לבן
מבעבע
וכמה נעים
שאתה כבר יודע...
ליפול ולקום
קל לומר קשה לעשות,
מצריך כוחות.
תעצומות נפשיות.
בוחר לראות בך חבר ולא אויב.
ליפול ולקום,
להתחיל לחיות מחדש את המחר
זה עוד לא מאוחר.
לשחרר נשימה עמוקה,
קצת לפרגן לעצמך מתוקה.
ותגיד ביי למועקה הדבוקה לנשמתך.
עם הזמן הכל עובר אך אתה עדיין שם.
מסתתר, רדום, לא מודע לעולם.
כשהחיים נראים בלתי אפשריים
נשאר להודות ליקום על המכות,
בלעדיהן לא היו תובנות.
ליפול ולקום,
להתחיל לחיות מחדש את המחר,
זה עוד לא מאוחר.
חשחרר נשימה עמוקה,
קצת לפרגן לעצמך מתוקה.
ותגיד ביי למועקה הדבוקה לנשמתך.
למחול לעצמי בראשית ובראשונה.
ולראות כל יום כמו התחלה חדשה.
עם ההרגשה שאתה אטלס נושא העולם על כתפיו
או סיזיפוס והסלע במדרון תלול.
ליפול ולקום,
להתחיל לחיות מחדש את המחר,
זה עוד לא מאוחר.
חשחרר נשימה עמוקה.
קצת לפרגן לעצמך מתוקה,
ותגיד ביי למועקה הדבוקה לנשמה.
כמו ציפור אש מתוך עפר,
כמו חד קרן בקשת וענן.
הדרך ארוכה ומפותלת,
רק אל תשכח להביט מעלה אל שמי התכלת.
ליפול ולקום,
להתחיל לחיות מחדש את המחר,
זה עוד לא מאוחר.
חשחרר נשימה עמוקה,
קצת לפרגן לעצמך מתוקה.
ותגיד ביי למועקה הדבוקה לנשמתך.
בתמיכת GSK ללא מעורבות בתכנים
.png)