בקצרה:
מחלות המועברות ביחסי מין
ניתן לסווג את מחלות המין ל-3 סוגים לפי הגורם להן: מחלות הנגרמות על ידי וירוס, מחלות הנגרמות על ידי חיידק ומחלות הנגרמות על ידי טפיל.
מחלות מין מועברות מאדם אחד לשני דרך מגוון מגעים. הן לרוב מועברות במגע מיני וגינאלי, אנאלי או אוראלי. אך חלקן יכולות לעבור גם במגע אינטימי אחר, למשל התחככות, נשיקות וכדומה.
מחלות מין הן מחלות נפוצות מאוד. בכל יום ברחבי העולם יש מיליוני נדבקים ונדבקות חדשים.
חשוב לדעת שעבור מי שנדבק במחלת מין, הסיכוי להידבקות בוירוס הHIV הוא גבוהה יותר.
ישנן דרכים שונות למניעת הדבקה במחלות מין- מין מוגן, חיסונים, נטילת טיפול תרופתי מונע וכדומה. עם זאת ישנן מחלות שלא ניתן למנוע ולכן יש חשיבות גבוהה לביצוע בדיקות לגילוי מחלות מין כחלק מהשגרה.
ישנן מחלות מין שניתן לטפל בהן עד ריפוי מוחלט וישנן מחלות מין שנשארות כרוניות בטיפול תרופתי. עם זאת, ישנן מחלות מין שללא טיפול מתאים יכולות לגרום לנזקים פיזיים קשים עד לכדי מוות.
לא לכל מחלת מין יש תסמינים שניתן להבחין בהם ועל כן יכול להיות שיש למישהו או מישהי מחלת מין והם לא יודעים על זה. יתרה מזאת, לעיתים יופיעו תסמינים שייעלמו לאחר זמן קצר, אך למרות שהם עברו המחלה נשארת. לכן חשוב לבצע בדיקות לגילוי מחלות מין במידה ויש חשש ספציפי, אך גם כחלק משגרת החיים המיניים שלנו.
בהרחבה:
מחלות הנגרמות על ידי וירוס/נגיף
אבחון ותסמינים
לרוב, לאחר הדבקה בוירוס אין תסמינים ועל כן יכול להיות שמישהו או מישהי נדבקו בוירוס והם לא יודעים על כך. למרות אי הידיעה עדיין ניתן להעביר את הוירוס לאחרים.
נכון להיום, אין בדיקה ספציפית לגילוי וירוס HPV.
את היבלות על העור (קונדילומות), ניתן לאבחן אצל רופא עור ומין או רופא נשים (ראה הרחבה בהמשך).
בנשים ניתן לזהות התפתחות של תאים טרום סרטניים שעלולים להוביל לסרטן צוואר הרחם על ידי בדיקת סקר המבוצעת אצל רופא נשים. בדיקה דומה ניתן לבצע במידה ויש חשש לתאים טרום סרטניים באזורים אחרים של הגוף.
טיפול
אין טיפול תרופתי ל-HPV.
ניתן לצרוב או להסיר את היבלות על העור (קונדילמות), אצל רופא עור ומין או אצל רופא נשים. חשוב לדעת שהסרת היבלות לא מונעת את הופעתן מחדש לאחר מכן (ראה הרחבה בהמשך).
במידה והתגלו תאים טרום סרטניים יש להיות במעקב קבוע ובמידה והתגלה סרטן יש להמשיך
פפילומה- HPV
מה זה?
וירוס הפפילומה האנושי, HPV, הוא הוירוס הנפוץ ביותר בקרב הוירוסים הגורמים למחלות מין. מדובר בקבוצה של מעל 100 זנים של הוירוס והסברה הרווחת היא שכל איש או אישה, הפעילים מינית, יידבקו לפחות בזן אחד של הוירוס במהלך חייהם.
ישנם זנים של HPV שלא גורמים לבעיות בריאותיות, אך ישנם חלק מהזנים שיכולים לגרום לבעיות בריאותיות שונות. הנפוצות הן יבלות על העור, לרוב על איברי המין הנקראות קונדילומות (ראה הרחבה בהמשך).
בנוסף יכול לגרום וירוס הHPV לסוגי סרטן שונים, ביניהם: סרטן צוואר הרחם, סרטן פי הטבעת, סרטן הפה והלוע, סרטן באיברי המין- פין, פות ונרתיק .
דרכי הדבקה
HPV מועבר במגע ישיר של עור עם עור, בין שני אנשים שאחד מהם נושא את הוירוס. לרוב הוירוס מועבר בקיום יחסי מין וגינאליים, אנאליים ואוראליים. אך הוא יכול להיות מועבר גם מחיכוך ומשימוש באביזרי מין משותפים.
דרכי מניעה
לא ניתן להימנע באופן מוחלט מהידבקות בHPV אבל ישנם שני דברים שניתן לעשות כדי לצמצם את הסיכוי להדבקה.
-
חיסון- החיסון נגד HPV מגן מפני 9 זנים של הוירוס. זנים אלו ידועים ככאלו שגורמים ליבלות בעור ולסוגי סרטן שונים, ביניהם סרטן צוואר הרחם. החיסון בטוח לשימוש והוא מומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. כדאי לבצע את החיסון מוקדם ככל האפשר, לפני התחלת הפעילות המינית. יש לזכור שהחיסון אינו מגן מפני כל הזנים של הוירוס.
-
קונדום- שימוש בקונדום יכול לסייע במניעת הדבקה ב HPV, אך אינו מבטיח מניעה מוחלטת מכיוון שאינו מכסה את כל איזור איברי המין ובדרך כלל מולבש לאחר שהחל מגע וחיכוך.
אבחון ותסמינים
הופעת היבלת היא התסמין להידבקות בוירוס.
את היבלת ניתן לאבחן על ידי בדיקה ויזואלית אצל רופא נשים, אורולוג או רופא משפחה. לעיתים, ניתן לשלוח את ביופסיה כדי לאשר את האבחנה.
טיפול
במקרים רבים היבלת תעבור לבד ללא שום טיפול או התערבות רפואית, תוך מספר שבועות עד כמה חודשים. עם זאת, ישנם מקרים שלא תהייה החלמה ספונטנית ועל כן ישנם מספר טיפולים אפשריים:
-
טיפול באמצעות משחה או קרם המביא לההיעלמות היבלת, הניתן על ידי רופא עור או נשים.
-
הסרת היבלת בחנקן נוזלי או על ידי צריבת לייזר. שתי הדרכים מבוצעות על ידי רופא עור.
חשוב לדעת שהוירוס נשאר בגוף גם לאחר הסרת והיעלמות היבלות ועל כן היבלות יכולות לחזור מספר פעמים במהלך החיים. כמו גם שניתן להעביר את הוירוס לאחרים גם לאחר הטיפול ביבלת.
קונדילומה
מה זה?
יבלות על איברי המין הנגרמות על ידי זנים מסויימים של וירוס הפפילומה HPV. היבלות הן תופעה נפוצה מאוד והן יכולות להופיע אצל נשים וגברים. הופעת היבלות תהייה על איברי המין עצמם, אך יכולה להיות גם באזור המפשעה, הפה ופי הטבעת. הימצאות היבלות מהווה לרוב בעיה קוסמטית בלבד ועלולה לגרום לאי נוחות רגשית, אך היא לרוב אינה כואבת והיא איננה מסוכנת לבריאות.
דרכי הדבקה
וירוס ה-HPV הגורם ליבלות, מועבר במגע ישיר של עור עם עור, בין שני אנשים שאחד מהם נושא את הוירוס. לרוב הוירוס מועבר בקיום יחסי מין וגינאליים, אנאליים ואוראליים. אך הוא יכול להיות מועבר גם מחיכוך ומשימוש באביזרי מין משותפים. ההדבקה בוירוס הגורמת ליבלות יכולה להתבצע גם אם אצל האדם הנושא את הוירוס אין יבלת פעילה או תסמינים נוספים.
דרכי מניעה
לא ניתן להימנע באופן מוחלט מהידבקות בHPV אבל ישנם שני דברים שניתן לעשות כדי לצמצם את הסיכוי להדבקה.
-
חיסון- החיסון נגד HPV מגן מפני 9 זנים של הוירוס. זנים אלו ידועים ככאלו שגורמים ליבלות בעור ולסוגי סרטן שונים, ביניהם סרטן צוואר הרחם. החיסון בטוח לשימוש והוא מומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. כדאי לבצע את החיסון מוקדם ככל האפשר, לפני התחלת הפעילות המינית. יש לזכור שהחיסון אינו מגן מפני כל הזנים של הוירוס.
-
קונדום- שימוש בקונדום יכול לסייע במניעת הדבקה ב HPV, אך אינו מבטיח מניעה מוחלטת מכיוון שאינו מכסה את כל איזור איברי המין ובדרך כלל מולבש לאחר שהחל מגע וחיכוך.
אבחון ותסמינים
האבחון מתבצע על ידי בדיקה ויזואלית של רופא מטפל במידה וישנה התפרצות של הוירוס.
בנוסף, יכול הרופא להפנות לביצוע בדיקת דם לזיהוי נוגדנים לHSV או לבצע תרבית מהשלפוחית.
לעיתים ישנם סימנים מקדימים להתפרצות הוירוס, ביניהם תחושת עקצוץ או גירוי באזור המודבק שיכולים לסייע לזיהוי מקדים ולמתן טיפול תרופתי מוקדם.
טיפול
הטיפול הוא טיפול תרופתי הניתן בכדורים במידה ומופיעים תסמינים. על מנת שהטיפול יצליח, יש להתחיל אותו מוקדם ככל שניתן ביחס לתחילת הופעת התסמינים, ועדיף שלא יאוחר מ־72 שעות לאחר התחלתם. בנוסף ישנו טיפול מקומי הניתן בצורת משחה להקלת הגרד והכאבים.
במידה ויש חזרתיות גבוהה של התפרצות הוירוס, ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי טיפול תרופתי על בסיס קבוע לצורך מניעה.
הרפס גניטלי
מה זה?
מחלת מין נפוצה מאוד הנגרמת מוירוס ה HSV. רבים מהנושאים את הוירוס לא מודעים לקיומו ואינם מפתחים תסמינים, למרות זאת הוירוס נותר בגוף לאחר ההידבקות לכל החיים. מידי פעם, במהלך החיים, יכול הוירוס להתפרץ ולהתבטא בשלפוחיות וכיבים מרובים, לרוב קטנים בגודלם, מגרדים וכואבים המופיעים על איברי המין ובסביבתם, בפי הטבעת ובפה.
הרפס גניטלי מהווה מטרד לאנשים מבוגרים אך יכולה להיות מחלה קטלנית וקשה לתינוקות שנדבקים בלידה. במקרים נדירים יתכנו סיבוכים אצל מבוגרים, כדוגמת דלקת קרום המוח או פגיעה בעצבים של שלפוחית השתן.
דרכי הדבקה
הוירוס מועבר במגע עורי עם השלפוחית שנוצרת כאשר הוירוס מתעורר, לכן הוא לרוב מועבר ביחסי מין וגינאליים, אנאליים או אוראליים. עם זאת, לעיתים הוירוס יכול להתעורר גם מבלי שיופיעו תסמינים גלויים לעין ולהיות מופרש דרך נוזלי איברי המין ודרך הרוק.
בנוסף, אימהות הנושאות את הוירוס עלולות להדביק את הוולד בלידה.
דרכי מניעה
לא ניתן להימנע באופן מוחלט מהידבקות בHSV אבל ישנם שני דברים שניתן לעשות כדי לצמצם את הסיכוי להדבקה.
-
הימנעות מקיום מגעים מיניים בעת התפרצות של הוירוס, כלומר במידה וקיימות כיבים שלפוחיות הנראות לעין. עם זאת, יש לזכור שניתן להידבק גם בהיעדר תסמינים שכן לא כל התפרצות מלווה בהופעת כיבים ושלפוחיות.
-
קונדום- שימוש בקונדום יכול לסייע במניעת הדבקה בHSV, אך אינו מבטיח מניעה מוחלטת מכיוון שיכולים להיות נגעים הנמצאים מחוץ לאזור כיסוי הקונדום. שאינו מכסה את כל איזור איברי המין ובדרך כלל מולבש לאחר שהחל מגע וחיכוך.
אבחון ותסמינים
הדרך היחידה לאבחן צהבת היא על ידי ביצוע בדיקת דם. את רוב הסוגים יהיה ניתן לזהות עד 3 חודשים לאחר ההדבקה לכל היותר.
כמו כן, ישנם תסמינים שיכולים להופיע אצל מי שנדבקו באחד מזני הוירוס. עם זאת, הרבה אנשים לא יפתחו תסמינים ולכן יש לבצע בדיקת דם כדי לקבל אבחנה ולא ניתן להסתמך רק על הופעת או אי הופעת התסמינים.
התסמינים האפשריים המשותפים לכל הזנים הם: איבוד משקל, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, עייפות, בחילות, כאב בטן באזור הכבד, צהבת המתבטאת בהופעת גוון צהוב בעור ובעיניים, שתן כהה, צואה בהירה.
חשוב לדעת שגם אם התסמינים עברו, בלי טיפול, זה לא סימן בהכרח לכך שהוירוס נעלם וזה משתנה בין הזנים.
טיפול
הפטיטיס A HAV- אין טיפול לוירוס והוא חולף מעצמו. יש להקפיד על שתייה מרובה כדי למנוע התייבשות.
הפטיטיס B HBV- אין טיפול לוירוס עצמו, אלא רק במקרה ומתפתח מצב כרוני. במקרה זה יינתן טיפול תרופתי במטרה להאט את קצב התרבות הוירוס וכך לעכב את הנזק לכבד. במקרים שבהם כבר יש נזק לכבד ייתכן ויהיה צורך בהשתלת כבד.
הפטיטיס C HCV- הטיפול משתנה ממטופל למטופל ותלוי בפרמטרים רפואיים שונים. הטיפול הוא תרופתי ויכול להינתן בזריקות, כדורים או משולב.
צהבת
מה זה?
שם כולל לשורה של מחלות שגורמות לדלקת בכבד על ידי וירוס ההפטיטיס. ישנם מספר זנים של הוירוס. הזנים שיכולים להיות מועברים במגעים מיניים הם הפטיטיס A, הפטיטיס B והפטיטיס C. לרוב סוגי הוירוסים קיים טיפול תרופתי, אך בלעדיו עלולה להתפתח דלקת כבד חריפה שגורמת לאי תפקוד כבד, לצורך בהשתלה ולעיתים אף למוות. כמו כן, חלק מהנדבקים בוירוס ייפתחו צהבת כרונית.
דרכי הדבקה
וירוס ההפטיטיס עלול להיות מועבר בדרכים שונות שהן רובן לא דרך מגעים מיניים. עם זאת, אנו נציין את דרכי ההדבקה במגע מיני בלבד.
הפטיטיס A HAV- הדבקה עלולה להתרחש כאשר חלקיקי צואה זעירים חודרים לפה, למשל בעת מין אוראלי בין הפה לפי הטבעת (המכונה רימינג), מגע של הפה עם אצבעות או עם איברי מין לאחר שנחשפו לצואה של הפרטנר שנושא את וירוס הצהבת.
הפטיטיס B HBV- הדבקה עלולה להתרחש דרך נוזלי הגוף: דם, נוזל זרע, פריקאם- נוזל טרום שפיכה, נוזלי רקטום, נוזלי נרתיק וחלב אם. נוזלים אלו עלולים להעביר את הוירוס במידה ויבואו במגע עם רקמות ריריות סופגות שהקיימות בגוף האדם ונמצאות בפי הטבעת, בנרתיק, בקצה הפין ובפה. לכן מרבית ההדבקות מתרחשות בקיום יחסי מין וגינאליים, אנאליים או אוראליים לא מוגנים. חשוב לשים לב שדרכי ההדבקה מזכירות את דרכי ההדבקה בוירוס הHIV, אך בשונה מוירוס הHIV וירוס ה HBV מדבק פי 100 יותר וזה מכיוון שהוא עלול להתקיים מחוץ לגוף ולדם גם במשך שבוע ימים.
הפטיטיס C HCV- ההדבקה עלולה להתרחש על ידי כניסתו של הוירוס לזרם הדם שיכולה להתרחש ביחסי מין וגינאליים או אנאליים לא מוגנים, בשימוש באביזרי מין משותפים, במגעים מיניים אינטנסיביים כגון פיסטינג וכדומה.
דרכי מניעה
הפטיטיס A HAV- חיסון- החל משנת 1999 החיסון הוא חלק משגרת החיסונים של כל הילדים והילדות בישראל. כמו כן נהוג להתחסן לhav לפני טיסה למדינות עולם שלישי. למי שלא התחסן ניתן לפנות לרופא לבקשת החיסון או להתחסן במקרה של חשיפה ידועה לוירוס, אך במקרה זה היעילות מוגבלת.
הפטיטיס B HBV-
-
חיסון- החל משנת 1998 החיסון הוא חלק משגרת החיסונים של כל הילדים והילדות בישראל. כמו כן נהוג להתחסן לhbv לפני טיסה למדינות עולם שלישי. למי שלא התחסן ניתן לפנות לרופא לבקשת החיסון. מדובר בסדרה של שלוש זריקות הניתנות לאורך חצי שנה.
-
קונדום- שימוש בקונדום ביחסי מין וגינאליים, אנאליים ואוראליים יכול לסייע במניעת הדבקה.
הפטיטיס C HCV- קונדום- שימוש בקונדום ביחסי מין וגינאליים ואנאליים, כמו גם במגעים מיניים המשלבים אביזרי מין, יכול לסייע במניעת הדבקה. במגעים מיניים אינטנסיביים, כדוגמת פיסטינג מומלץ להשתמש בכפפת לטקס.
מחלות הנגרמות על ידי חיידק
אבחון ותסמינים
רוב האנשים שנדבקו בכלמידיה לא יפתחו תסמינים למחלה. אלו שכן ייפתחו תסמינים עלולים לסבול מהפרשות מאיברי המין, צריבה וכאב במתן שתן, גירוי ברקטום או דלקת עיינים.
האבחון נעשה על ידי לקיחת דגימה מאיבר המין, מפי הטבעת, או מבדיקת שתן.
טיפול
הטיפול הוא טיפול פשוט המתבצע באמצעות אנטיביוטיקה לפי מרשם רופא.
כלמידיה
מה זה?
כלמידיה היא מחלת מין נפוצה שיכולה להופיע אצל גברים ונשים. המחלה נגרמת מחיידק שעלול לגרום לדלקות באיברי המין ובלחמית העין. ההידבקות בחיידק היא לרוב ללא תסמינים ובלי טיפול המחלה עלולה לגרום לנזק קבוע בעיקר במערכת הרבייה של נשים, כגון: עקרות, קושי להרות ומצבים של הריון חוץ רחמי.
דרכי הדבקה
ניתן להידבק בכלמידיה מיחסי מין וגינאליים, אנאליים או אוראליים לא מוגנים. כמו כן ניתן להידבק בכלמידיה גם ביחסים ללא חדירה, במקרה שיש מגע של איבר המין או העין עם נוזל זרע או נוזל נרתיק. ניתן להידבק בכלמידיה גם אם לאדם הנושא את החיידק את תסמינים כלל ואין הגבלה על מספרים הפעמים בחיים שניתן להידבק בה.
דרכי מניעה
קונדום- שימוש בקונדום ביחסי מין וגינאליים, אנאליים או אוראליים. הימנעות ממגע ישיר של איברי המין או העין עם נוזל זרע או נוזל נרתיק. ניקוי וחיטוי של אביזרי מין.
אבחון ותסמינים
הידבקות בזיבה יכולה להתרחש ללא תסמינים, בעיקר בקרב נשים. במידה ויהיו תסמינים, הם מתפתחים לרוב תוך זמן קצר- בין יומיים לחמישה ימים. אך יכולים להיות גם מקרים שבהם התסמינים יופיעו לאחר מספר חודשים מרגע ההדבקה. התסמינים כוללים כאב בזמן הטלת שתן, הפרשות מוגלתיות מאיברי המין ומהגרון. בנוסף יכול להתקיים דימום מפי הטבעת או דלקת בצוואר הרחם.
האבחון נעשה על ידי לקיחת דגימה מאיבר המין, מפי הטבעת, או מבדיקת שתן.
טיפול
הטיפול הוא טיפול פשוט המתבצע באמצעות אנטיביוטיקה לפי מרשם רופא.
זיבה
מה זה?
זיבה היא מחלת מין נפוצה שיכולה להופיע אצל גברים ונשים. המחלה נגרמת מחיידק שעלול לגרום לדלקות באיברי המין ולעיתים גם לדלקות בלוע ובעיינים. אצל רוב הנשים לא יהיו תסמינים להידבקות בחיידק, אולם אצל גברים יש סבירות גבוהה להופעת תסמינים לאחר ההדבקה. ללא טיפול במחלה היא עלולה לגרום לדלקות כרונית באיברי המין ואף לפגיעה בפוריות אצל נשים וגברים.
דרכי הדבקה
ניתן להידבק בזיבה מיחסי מין וגינאליים, אנאליים או אוראליים לא מוגנים. כמו כן ניתן להידבק בזיבה גם ביחסים ללא חדירה, במקרה שיש מגע של איבר המין, העין או הפה עם נוזל זרע או נוזל נרתיק. ניתן להידבק בזיבה גם אם לאדם הנושא את החיידק את תסמינים כלל ואין הגבלה על מספרים הפעמים בחיים שניתן להידבק בה.
דרכי מניעה
קונדום- שימוש בקונדום ביחסי מין וגינאליים, אנאליים או אוראליים. הימנעות ממגע ישיר של איברי המין או העין עם נוזל זרע או נוזל נרתיק. ניקוי וחיטוי של אביזרי מין.
אבחון ותסמינים
התסמינים משתנים בין שלושת השלבים השונים של המחלה:
עגבת ראשונית: כיב יחיד שיופיע לרוב במקום ההדבקה. הכיב לא בהכרח כואב ויופיע בין 10 ימים עד שלושה חודשים מרגע ההדבקה. הכיב יכול לעבור לבד גם ללא טיפול, עם זאת ללא טיפול המחלה תעבור לשלב השני. רוב האנשים יפתחו תסמינים בעגבת ראשונית, אך ישנם מקרים שלא יהיו תסמינים כלל.
עגבת שניונית : שלב זה הוא לרוב ללא תסמינים. במידה ויופיעו תסמינים הם כוללים פריחה, לרוב באזור כפות הידיים, הרגליים והאגן, חום, חולשה, כאבי גרון, כיבים באזורי איברי המין ובלוטות לימפה נפוחות. תסמינים אלו יכולים לעבור לבד גם ללא טיפול, עם זאת ללא טיפול המחלה תעבור לשלב השלישי. תסמינים אלו עלולים להופיע תוך מספר שבועות עד מספר חודשים מזמן העגבת הראשונית. בנוסף, יכולים להיות מקרים שבהם תסמינים אלו יופיעו וייעלמו לסירוגין עד חמש שנים מההדבקה הראשונית.
עגבת שלישונית: שלב זה יופיע אצל חלק קטן מהנדבקים ומכונה עגבת מאוחרת. שלב זה יכול להופיע גם 30 שנים אחרי ההדבקה. בשלב זה כבר ישנה פגיעה במערכות הגוף, כגון במוח, בעצבים, בעיינים, בכלי הדם, בכבד, בעצמות ובמפרקים. התסמינים משתנים בהתאם למערכת שנפגעה ויכולים בין היתר להיות: שיתוק, פגיעה בראייה, דמנציה וכדומה.
האבחון מתבצע על ידי בדיקת דם ובמידה ומופיע כיב תילקח ממנו דגימה.
טיפול
הטיפול הוא טיפול המתבצע באמצעות אנטיביוטיקה, הניתנת לרוב בזריקה, לפי מרשם רופא ולפי השלב בו נמצאת המחלה. בשלב השלישוני הטיפול הוא בהתאם למערכת שנפגעה.
עגבת
מה זה?
עגבת היא מחלת מין שיכולה להופיע אצל גברים ונשים. המחלה מתפתחת בשלושה שלבים כשלכל שלב יש מאפיינים שונים. ללא טיפול היא יכולה לגרום לבעיות רפואיות ולפגיעה במערכות הגוף השונות.
דרכי הדבקה
ניתן להידבק בעגבת מיחסי מין וגינאליים, אנאליים או אוראליים לא מוגנים. כמו כן יכולה להתבצע הדבקה במגע ללא חדירה במידה מגע ישיר עם כיב פתוח.
דרכי מניעה
קונדום- שימוש בקונדום ביחסי מין וגינאליים, אנאליים או אוראליים. הימנעות ממגע ישיר עם כיב פתוח.
אבחון ותסמינים
רוב האנשים שנדבקו במיקופלסמה לא יפתחו תסמינים למחלה. אלו שכן ייפתחו תסמינים עלולים לסבול מהפרשות מאיברי המין, צריבה וכאב במתן שתן או גירוי ברקטום.
האבחון נעשה על ידי לקיחת דגימה מאיבר המין, מפי הטבעת, או מבדיקת שתן.
טיפול
הטיפול הוא טיפול פשוט המתבצע באמצעות אנטיביוטיקה לפי מרשם רופא.
מיקופלסמה
מה זה?
מיקופלסמה היא מחלת מין שיכולה להופיע אצל גברים ונשים. המחלה נגרמת מחיידק שעלול לגרום לדלקות באיברי המין. מחקרים מראים שחיידקי המיקופלסמה לרוב מופיעים לאחר הידבקות בחיידקי הזיבה, הכלמידיה או העגבת וחיידק המיקופלסמה גורם להחמרת הדלקת הקיימת. ההידבקות בחיידק היא לרוב ללא תסמינים. חשוב לדעת שישנו סוג נוסף של חיידק המיקופלסמה, בשם מיקופלסמה הומניום והוא איננו גורם לתחלואה ולכן אין צורך לטפל בו.
דרכי הדבקה
ניתן להידבק במיקופלסמה מיחסי מין וגינאליים, אנאליים או אוראליים לא מוגנים. ניתן להידבק במיקופלסמה גם אם לאדם הנושא את החיידק את תסמינים כלל ואין הגבלה על מספרים הפעמים בחיים שניתן להידבק בה.
דרכי מניעה
קונדום- שימוש בקונדום ביחסי מין וגינאליים, אנאליים או אוראליים.
מחלות הנגרמות על ידי טפיל
אבחון ותסמינים
התסמינים השכיחים הם גרד באזורים הנגועים שמחמיר בעיקר בשעות הלילה. בעקבות הגרד יכול להופיע לעיתים זיהום. בנוסף לעיתים ניתן להבחין ויזואלית בביצים של הכינה. הביצים בצבע חום בהיר. את הכינה עצמה קשה יותר לזהות שכן צבעה בהיר מאוד.
האבחון מתבצע על ידי רופא המבצע בדיקה פיזית והסתכלות באמצעות זכוכית מגדלת על האזור הנגוע.
טיפול
הטיפול הוא טיפול פשוט על ידי מריחת קרם או משחה הקוטלת את הכינים.
כיני ערווה
מה זה?
כיני הערווה ידועות גם ככיני בושת או מנדבושקס. הכינים הם חרק טפיל המתמקם בשיערות הערווה והגוף (לא כולל שיערות הראש) וניזון מדם האדם על מנת להתרבות.
דרכי הדבקה
ניתן להדבק בכיני הערווה בכל מגע של עור לעור ועל כן היא יכולה להיות מועברת גם במגעים מיניים הכוללים חדירה וגם בכאלו ללא חדירה כלל.
דרכי מניעה
לא ניתן להימנע באופן מוחלט מהידבקות בכיני ערווה.
אבחון ותסמינים
התסמינים השכיחים היא פריחה וגרד שמחמיר לרוב בשעות הלילה. התסמינים עלולים להופיע ימים ספורים לאחר ההדבקה, אך גם לעיתים רק לאחר מספר שבועות. לרוב הפריחה והגרד יהיו בקיפולי העור, בעיקר בין אצבעות הידיים, המרפקים, בתי השחי, המפשעות והפין.
האבחון מתבצע על ידי רופא המבצע בדיקה פיזית והסתכלות באמצעות זכוכית מגדלת על האזור הנגוע, לעיתים ניתן לקחת משטח מהעור כדי לאשר את האבחנה.
טיפול
הטיפול הוא טיפול פשוט על ידי מריחת קרם הקוטל את הקרציון. כמו כן יש צורך לטפל בבגדים, במצעים ובמגבות, על ידי כביסה וייבוש במייבש כביסה או לחלופין לאחסן את כל הציוד בשקיות ניילון אטומות למספר ימים, שכן הקרציון לא יכול לחיות מחוץ לגוף האדם ליותר מיומיים שלושה.
גרדת
מה זה?
מחלה הידועה גם בשם סקביאס, הנגרמת על ידי קרציון. הקרציון מטיל את ביציו בתוך עור האדם, פעולה הגורמת להתרבותו. נוכחות הקרציון על עור האדם וההפרשות שלו גורמות לאלרגיה ולגרד עז. את הקרציון ניתן לראות רק עם זכוכית מגדלת או מיקרוסקופ ועל כן המחלה יכולה להיות מאוד מדבקת.
דרכי הדבקה
ניתן להדבק בגרדת בכל מגע של עור לעור ועל כן היא יכולה להיות מועברת גם במגעים מיניים הכוללים חדירה וגם בכאלו ללא חדירה כלל. כמו כן הקרציון יכול לעבור לאדם משימוש באותם בגדים, מצעים ומגבות שבהם השתמש אדם אחר עם גרדת.
דרכי מניעה
לא ניתן להימנע באופן מוחלט מהידבקות בגרדת.