וירוס הפפילומה האנושי (HPV- Human Papilloma Virus), הוא שם כולל לקבוצה של וירוסים נפוצים מאד בקרב נשים וגברים. לוירוס יש מעל 200 זנים שונים, חלקם זנים בעלי סיכון נמוך הגורמים ליבלות באברי המין (קונדילומות) וחלקם זנים מסוכנים יותר שעשויים להוביל להתפתחות שינויים טרום-ממאירים ולסרטן ברקמות שנחשפו אליהם. ברוב המקרים הדבקה בוירוס תחלוף מעצמה, אך אם הווירוס יישאר בגוף, ימשיך להתרבות וההדבקה תהיה ממושכת - הווירוס עלול לגרום לתחלואה טרום-סרטנית , סרטן או קונדילומות. בנוסף לכך במצב זה נושא הוירוס יכול להדביק את הפרטנרים שלו במגע מיני או מגע אדוק אחר.

הוירוס עלול לגרום להופעתן של יבלות (קונדילומות), אשר פוגעות באופן משמעותי באיכות החיים. הקונדילומות עלולות להופיע באיברי המין, על גבי העור, בפי הטבעת, בלוע ובמיתרי הקול. הקונדילומות הן אינן גידולים סרטניים אך הן תחלואה טורדנית ולעיתים גם כואבת, זאת בנוסף ליבלות אחרות מסוגים שונים הנגרמות כתוצאה מחשיפה לזנים שונים של הוירוס. בנוסף, עלול הוירוס לגרום גם לנגעים טרום סרטניים שעלולים הפוך לסרטניים בהמשך. בקרב נשים הנגיף עלול לגרום ליבלות באיבר המין, לסרטן צוואר הרחם, לסרטן הפות, לסרטן הנרתיק, לסרטן פי הטבעת ולסרטן פה ולוע. בקרב גברים הנגיף עלול לגרום ליבלות באיבר המין, לסרטן הפין, לסרטן פי הטבעת ולסרטן הפה והלוע.

כן. כ- 80% (4 מתוך 5) מהאוכלוסייה הבוגרת, גברים ונשים כאחד, יידבקו לפחות בזן אחד של הווירוס במהלך חייהם. 10% מכלל הנדבקים בוירוס יחלו באחת המחלות להן עלול לגרום הוירוס.

וירוס הפפילומה מועבר ביחסי מין ובמגע ישיר של עור עם עור, בין שני אנשים שאחד מהם לפחות נושא את אחד מהזנים של הוירוס. לרוב הוירוס מועבר בקיום יחסי מין וגינאליים, אנאליים ואוראליים, אך הוא יכול להיות מועבר גם מחיכוך ומשימוש באביזרי מין משותפים.

ההדבקה בוירוס הפפילומה אינה גורמת להופעת תסמינים מיידים כלשהם, ולא ניתן לדעת על ההדבקה, עד להופעת תחלואה הקשורה לוירוס, למשל הופעת קונדילומות או נגעים טרום סרטניים, שיכולה להופיע גם שנים רבות לאחר ההדבקה ואף לא להופיע כלל. בניגוד למחלות אחרות המועברות במין אין בדיקות שגרתיות לגילוי חשיפה לוירוס מלבד בדיקות הנעשות במסגרת סקר נשים לסרטן צוואר הרחם. הבדיקה אינה זמינה לגברים ולכן המניעה הראשונית היא משמעותית ביותר.

שימוש בקונדום יכול להפחית את הסיכוי להידבק בווירוס, אך בגלל שהוירוס עובר גם במגע עורי הוא יכול להדביק גם אזורים שלא מכוסים על ידי הקונדום, הוא לא מספק הגנה מלאה. הסיכוי להדבקה בוירוס גדל ככל שיש יותר פרטנרים בקיום יחסי מין. החיסון נגד נגיף הפפילומה הוא אמצעי המניעה היעיל ביותר נגד הדבקה ותחלואה. החיסון מגן מפני תשעה זנים של הוירוס, כולל זנים מחוללי סרטן וזנים הגורמים ליבלות באיבר המין.

המרכיבים הפעילים בחיסון הם חלקיקים דמויי נגיף אשר מדמים את החשיפה לנגיף אך אינם מכילים חומר גנטי נגיפי, ולכן אינם יכולים לגרום להדבקה או למחלה בגוף המחוסן. בשנת 2017 הגדיר ארגון הבריאות העולמי WHO את החיסון נגד וירוס הפפילומה כחיסון בטוח ביותר לשימוש. הגדרה זו ניתנה על סמך מאות מיליוני מנות של החיסון שניתנו ברחבי העולם. תופעות הלוואי של החיסון לרוב הנן מקומיות כתוצאה מהזריקה עצמה.

כמו בכל חיסון אחר, ייתכנו תופעות לוואי לאחר מתן החיסון נגד וירוס הפפילומה. התופעות לרוב קלות, וחולפות זמן קצר לאחר קבלת החיסון. לרוב מדובר בתופעות לוואי מקומיות הקשורות למקום הזריקה (אודם,חום,כאב קל) *למידע נוסף על תופעות לוואי יש לעיין בעלון לצרכן

ככל שמקדימים לעשות את החיסון, עדיף לפני התחלת הפעילות המינית כך יעילות החיסון גוברת. במחקרים מצאו כי לכאלה שחוסנו לפני קיום יחסי מין בפעם הראשונה נצפתה ירידה של 97-99% בסיכוי למחלה.

החיסון אינו מומלץ לכאלה שידוע כי יש להם רגישות לאחד הרכיבים של החיסון או כאלה שחוו תופעות לוואי משמעותיות כמו תגובה אלרגית נדירה לאחר קבלת החיסון הראשון.

לא, על פי ההמלצות יש להמשיך בסדרת החיסונים גם אם נעשים לאחר הזמנים המומלצים ובלבד שיושלמו 3 חיסונים בסה"כ.

כיום אין המלצה חד משמעית להשלמת החיסונים לגרדסיל 9 , עבור אלה שביצעו גרדסיל 4. עם זאת אין מניעה להשלים את החיסונים לזנים הנוספים עבור מטופלים.ות המבקשים זאת ובלבד שעברו 12 חודשים מהחיסון האחרון אותו קיבל עבור הדור הקודם.