נשים ו-HIV

כמחצית מנשאי נגיף ה-HIV בעולם הינם נשים. ידוע כי הסיכון להדבקה ב-HIV במין וגינאלי כפול בנשים לעומת גברים עקב סיבות גופניות בעיקר. רוב הנשים נשאיות ה-HIV נדבקו עקב קיום יחסי מין הטרוסקסואלים לא מוגנים. נצפו הבדלים מסוימים במהלך המחלה בין גברים נשאים ונשים נשאיות, אולם ככל הנראה אלה אינם משמעותיים מבחינה טיפולית. קצב התקדמות המחלה והשרידות דומים בגברים ובנשים.

פוריות הריון ולידה

בזכות טיפול תרופתי מתקדם והתפתחות הרפואה, אנשים החיים כיום עם HIV יכולים להביא לעולם ילדים בריאים (שאינם נושאים את הנגיף) ולא רק שהם יזכו לראותם גדלים ומתבגרים, אלא רבים יוכלו ליהנות גם מנכדיהם. החל משנת 2010 כל גבר ואישה שחיים עם HIV בישראל, זכאים לממש את זכותם להורות בעזרת מרכזי פוריות מיוחדים בביתי החולים רמב"ם והדסה.

באופן עקרוני, קיימים מספר מצבים שונים ואפשרויות שונות להורות ופוריות, ויש להתייעץ עם הצוות המטפל במרכז האיידס ובקשי שידריכו אותך בהתאם. במידה וקיים קושי להיכנס להיריון, מסיבות מכניות או אחרות, ייתכן שקיים צורך בהפריה חוץ גופית שניתן לבצע בבית החולים רמב"ם. פרטים על כך מופיעים בהמשך.

ככלל חשוב לדעת: ההיריון לא משפיע באופן שלילי על מהלך המחלה ו-HIV  אינו משפיע באופן שלילי על מהלך ההיריון. נשים נשאיות רבות יולדות כיום ילדים בריאים ללא בעיות מיוחדות. שכיחות ההדבקה של תינוקות ב-HIV  מאימהות נשאיות אפסי, וזאת במידה והאם טופלה כהלכה, הייתה במעקב רפואי, ונמנעה מהנקה לאחר הלידה.

כל אישה הרה שחיה עם HIV חייבת להתחיל טיפול כדי למזער את סיכויי ההדבקה של העובר. בהמשך תטופל האישה גם במהלך הלידה והתינוק יטופל מניעתית בסירופ למשך 6 שבועות. כל הילדים שנולדו בארץ בשנים האחרונות לאימהות שחיות עםHIV , ושאימהותיהם הקפידו על הטיפולים הנדרשים, נולדו בריאים.

במידה ואת כבר מטופלת בתרופות נגד HIV ומתכננת להיכנס להריון, חשוב מאוד שתעדכני את הצוות הרפואי במרכז שבו את מטופלת ותתייעצי איתם לגבי התרופות שלך. ישנן תרופות נגד HIV שעלולות לגרום נזק לעובר ובחלק מהמקרים, הרופא ימליץ לך על החלפת הטיפול התרופתי לפני כניסה להריון והתאמתו להריון.

לפרטים נוספים צרו קשר עם הצוות המטפל במרכז האיידס.

תחלואה במערכת המין

קיימים הבדלים בתחלואה בין המינים, בעיקר תחלואה הקשורה במערכת המין.

ישנה שכיחות גבוהה יותר של מחלות הנרתיק וצוואר הרחם, היכולות להוביל להתפתחות סרטן במהירות גבוהה יותר אצל נשים נשאיות לעומת כאלה שאינן. הגורם למחלות אלו הוא נגיף ה-HPV  המועבר גם הוא בהדבקה ביחסי מין, והינו שכיח ביותר בקרב נשים. הסיכון להתפתחות מחלות אלו, עולה ככל שמצב מערכת החיסון בנשאית ירוד יותר. טיפול מכוון נגד HIV מוריד את קצב התקדמות השינויים הטרום סרטניים שנגרמים בגלל HPV  ואף מאפשר נסיגתם.

לנשאיות HIV מומלץ לפחות פעם בשנה להיבדק אצל רופא נשים ולבצע משטח מצוואר הרחם  .(PAP) כמו כן, יש לבקש מהרופא הפניה לבדיקת PAPs רקטאלית; חשוב לבקש לבצע בדיקה זו במקביל לבדיקה הווגינלית. כיום ישנם חיסונים לנגיף ה- HPV אשר הוכחו כיעילים מאוד למניעת הדבקה בנגיף זה בנשים.

ידועה שכיחות גבוהה של זיהום בנגיף ההרפס בנשים נשאיות .HIV נוכחות זיהום זה מגבירה את הסיכון להדבקה ב HIV- בגברים המקיימים יחסי מין לא מוגנים עם נשים אלו. הפרשה פעילה של נגיף ההרפס באיברי המין מתרחשת גם ללא נוכחות תופעות כלשהן באישה, ומגבירות את הסיכון להדבקה. ביטוי הזיהום הינו שלפוחיות ו\או כיבים באזור אברי המין בעיקר, אולם תיתכן מחלה מפושטת באיברים רבים בגוף (ריאות, ושט, מח וכו') במצבים של חסר חיסוני משמעותי. במצבים מיוחדים ניתן לטפל באמצעות תרופות שונות על פי המלצת רופא נשים.

לאחר לידה

שכיחות ההדבקה ב- HIV של תינוקות לאימהות נשאיות שטופלו מניעתית כהלכה שואף ל-0. יש לטפל תרופתית בכל אישה נשאית הרה, גם אם אינה זקוקה לטיפול תרופתי עקב מצב נשאותה, בכדי למנוע הדבקה של העובר. אישה שאינה מטופלת לפני ההיריון תחל טיפול תרופתי רק בשליש השני להריונה באם הדבר מתאפשר מבחינת ספירת תאי ה-CD4  על מנת לא לחשוף את העובר המתהווה בחודשי ההיריון הראשונים לתרופות כלשהן. במידה וספירת ה-CD4  נמוכה, לא מומלץ להימנע מטיפול במהלך הטרימסטר הראשון. בהמשך תטופל האישה גם במהלך הלידה והתינוק יטופל מניעתית בסירופ למשך 6 שבועות.

למרות האמור לעיל, אין מידע המראה פגיעה משמעותית בילדים שנחשפו לתרופות נגד הנגיף במהלך ההיריון ולאחריו. יש לשים לב ביתר תשומת לב למצבים כגון חוסר דם בנשים הרות עקב שילוב של ההיריון עם הטיפול התרופתי הניתן, ולטפל בהתאם.

על מנת למזער את הסיכויים להדבקה בהנקה, מומלץ להימנע לחלוטין מהנקה ולהבטיח את הזנת התינוק באמצעות תרכובות מזון. חוזר משרד הבריאות קובע כי כל אם נשאית HIV זכאית לתרכובות מזון לתינוק חינם מרגע לידתו ועד שיגיע לגיל שנה. השירות ניתן ללא כל תשלום וללא דמי השתתפות.

הצוות המטפל במרכז האיידס אמור לדאוג לצייד את היולדת במנה ראשונה של תרכובות מזון לתינוק שתהיה לרשותה כבר בעת חזרתה מבית החולים. במידה וזה לא קרה, בית החולים שבו הייתה הלידה, חייב לצייד את האישה במנה ראשונית של מזון לתינוקות לשבועיים ימים. התיאום המוקדם של אופן אספקת תרכובות המזון יבוצע בעזרת העובדת הסוציאלית במרכז האיידס, המתאמת ובשיתוף פעולה עם קופת החולים שאליה משתייכת היולדת. כמות הקופסאות נקבעה בחוזר אך עשויים להיות שינויים לפי משקל התינוק. מתן התחליף נעשה בד"כ באמצעות קופונים למימוש בבתי מרקחת או בפארמים, בצורה דיסקרטית תוך הקפדה על שמירת החיסיון הרפואי של היולדת.

בכל שאלה לגבי הריון, לידה וקבלת תרכובות מזון לתינוקות, ניתן לפנות לצוות מרכז האיידס (אחות, מתאמת, רופאה) כדי לקבל הסבר מפורט יותר לגבי התהליך.

תינוק אשר נולד לאם נשאית של נגיף ה-HIV נרשם בתיקו בקופת חולים שהוא במעקב של HIV. בגיל שנה וחצי רישום זה צריך להימחק באם התינוק אכן אובחן כשלילי לאחר שביצע את כל הבדיקות הנדרשות. אם הדבר לא נעשה יש לפנות לרופא המטפל במרכז האיידס והוא יפנה לקופת החולים בבקשה למחוק באופן אקטיבי רישום זה.

טיפול תרופתי ל-HIV

ההמלצות למתן טיפול תרופתי נגד HIV זהות בין גברים ונשים. טיפול זה הינו טיפול לכל החיים (למעט מתן טיפול מונע בהריון). השפעת הטיפול ותופעות הלוואי שיתכנו כתוצאה מהטיפול דומות בין המינים. גורם מיוחד בנשים הינו תגובה בין התרופות נגד HIV לגלולות נגד הריון, במיוחד גלולות המשלבות שני סוגי הורמונים (פרוגסטרון ואסטרדיול). תרופות שונות נגד HIV עלולות לגרום לירידה משמעותית ברמת התרופות בגלולה ולסכן בהעדר יעילותן עקב כך. כדי להיות בטוחים שהטיפול ל- HIV אינו פוגע ביעילות הגלולות ולהיפך, יש לדון עם הרופא המטפל על אמצעי המניעה שבהם את משתמשת.

בנוסף, ההתוויה לתחילת טיפול אצל נשים היא שונה רק בכך שאישה חיובית ל- HIV בהריון, או שמתכננת להיכנס להריון, מתחילה טיפול תרופתי באופן מיידי, ללא קשר למדדי העומס הנגיפי וספירת תאי ה-CD4  שלה. כמו כן במהלך ההיריון לעיתים נדרשות התאמות של סוג הטיפול לכזה שנחשב לבטוח יותר עבור העובר.

 

לסיכום: חשיבות ההתמדה בנטילת התרופות נגד HIV הינה עליונה. נשים אשר חיות עם HIV, כאשר רוב הנשים עסוקות בטיפול באנשים אחרים (ילדיהן, בני משפחה אחרים וכו'), עלולות להזניח את הטיפול המוקפד הנדרש מהן למען עצמן.

זכרי, כי בטפלך היטב בעצמך, הנך שומרת על עצמך בריאה למען התלויים בך ובעיקר למענך.

האם נשאות HIV יכולה להוות עילה לשלילת הורות (הוצאת ילד מהבית על-ידי המדינה או במסגרת הליך גירושין)?

לא. בהליך גירושין ובהליכי הוצאת ילד מהבית, פועלים על פי עיקרון "טובת הילד", אשר לפיו מצב בריאותי של הורה אשר איננו מסכן את ילדו, לא מהווה עילה להוצאת הילד מרשות אותו הורה.

שלילת הזכות להורות בגלל נשאות איננה חוקית. במידה ואתם חוששים מפגיעה בזכויותיכם, אנא פנו לצוות המקצועי במרכז הרפואי או לוועד למלחמה באיידס.

הקו הפתוח פעיל

בימי א-ה  בשעות 18:00-20:00

© 2020 כל הזכויות שמורות לוועד למלחמה באיידס.

Proudly created with Wix.com

אתר הוועד למלחמה באיידס הוא האתר המקיף והעדכני  ביותר בעברית בנושא איידס

  • Facebook
  • Instagram
  • Twitter
  • YouTube